"זה התחיל אצלנו כמו ברוב המסעדות. בשבת בבוקר, כשפרצה הלחימה והתחילו להתברר הזוועות שקרו בעוטף עזה, ראיתי את כמות האוכל שיש לנו במקרר והבנתי שאני צריכה לעשות עם זה משהו", מספרת לנו נתי פניגר, הבעלים של "קפה ציונה", מוסד קולינרי בנס־ציונה שהיה אמור לציין עשר שנים להקמתו. "הכל היה מתוכנן וסגור למסיבת העשור שלנו, זו הייתה אמורה להיות חגיגה אחת גדולה עם אוכל והופעות, אבל כמובן הכל בוטל מיד".
בימים הראשונים של הלחימה פניגר וצוות העובדים התעסקו בעיקר בשינוע מנות שיצאו מהמטבח עבור משפחות מהאזור שאירחו מפונים מהדרום וצוותים רפואיים, אבל במהרה הם מצאו את עצמם מכינים למעלה מ־1,500 מנות ביום שרובן מיועדות לחיילים. פניגר מתייצבת כל בוקר בשעה שמונה במסעדה לעבודה במטבח שמסתיימת לרוב בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהמשלוח האחרון של האוכל יוצא מהמקום.
"יש לי סך הכל 100 עובדים, מתוכם 30 גויסו למילואים. רוב העובדים שלי הם צעירים אחרי צבא. אני בעצמי אמא לחייל. מדי יום מגיעים אלינו כ־70 מתנדבים וזה רק גדל ומתעצם. אנחנו מקבלים הודעות מרגשות מחיילים וחיילות שמקבלים את האוכל שלנו וצריכים אותו".
כמה זה מורכב להיות בעלת עסק בימים אלה?
"זה לא פשוט. אין לנו הכנסה כבר שבועיים. אני צריכה מתישהו לתת תשובות לעובדים שלי, יש כאן אנשים עם משפחות. בתקופה כזו אנשים לא יבואו לשבת במסעדה. יש לי מרחב מוגן שיכול להכיל 15 אנשים, אבל בשביל כמות כזו אני לא יכולה להרשות לעצמי לפתוח את המסעדה".
איך את מסבירה את רוח ההתגייסות בעם?
"יש חיילים שמגינים עלינו ולא יודעים מתי הם יחזרו הביתה. אם הם מסוגלים להיות בכזו מוטיבציה מטורפת ומורל גבוה, אז מה אנחנו נעשה, נשב רגל על רגל? חייבים להתנדב".
