הפתגם המוכר "נפש בריאה בגוף בריא" מסמל בצורה הפשוטה ביותר את יחסי הגומלין ההדוקים והידועים בין בריאות גופנית לבין בריאות נפשית. משפט זה מוזכר רבות בהקשר של התרומה החיובית שיש לביצוע סדיר של פעילות גופנית בשיפור המצב הנפשי, למשל בהפחתת מתח ולחץ נפשי, מניעת דכדוך, מצבי חרדה ודיכאון ועוד. אולם כמו בכל יחסי גומלין, גם באלה שבין הגוף לנפש, יכולות להיות גם השפעות שליליות: כשהנפש פגיעה, גם הגוף פגיע יותר.
הצד היותר מוכר של השפעה זו הוא התוצאות הגופניות של חשיפה ממושכת ללחץ פסיכולוגי, מצב המכונה stress. לחץ גבוה ומתמשך שכזה מהווה גורם סיכון לתחלואה במחלות רבות, בעיקר מחלות לב, אבל גם השמנה, סוכרת ועוד. הלחץ שאנו חווים אמנם פסיכולוגי, אבל יש לו השפעה פיזיולוגית ממשית: הגברה של הפרשת "הורמוני המתח", שפוגעים בתפקוד כלי הדם וביעילות המערכת החיסונית.
הצד הפחות מוכר של השפעת הלחץ הנפשי הוא הופעת תסמינים גופניים שדומים מאוד לכאבים על רקע פגיעה אורתופדית, כגון כאבי שרירים או מפרקים. באחד המחקרים הראשונים והמפורסמים שבדקו את הקשר בין לחץ נפשי להופעת תסמינים גופניים, מחקר בשם NESDA, נמצא שכאב גופני היה התלונה השכיחה של מי שחוו לחץ. 93 אחוז מהנבדקים שהתלוננו על פגיעה במצב הנפשי סבלו גם ממיחושים גופניים. לצד הכאבים האורתופדיים נרשם שיעור ניכר של תסמינים שונים במערכת העיכול, והיו גם כאלה שהתלוננו על תסמינים הקשורים למערכת הלב־ריאה, כמו קוצר נשימה, כאבים בחזה ועוד.
במהלך השנים התגלו מספר מנגנונים פיזיולוגיים הקושרים בין לחץ נפשי לתלונות על כאבים גופניים. זו תובנה חשובה מאוד עבור מי שסובלים מהבעיה, מאחר שכאמור, גם המיקום וגם העוצמה של התסמינים דומים מאוד לכאב על רקע אורתופדי, וקשה מאוד להבחין ביניהם בבדיקה גופנית.
הסיבות להופעת הכאב, כך גילו המחקרים, שונות לחלוטין. מקורם של כאבים אשר נובעים מלחץ נפשי אינו באזור הכואב, לדוגמה הגב או הצוואר, אלא במערכת העצבים במוח. בעקבות לחץ נפשי מופרשים במוח נוירוטרנסמיטורים אשר גורמים ל"הגברה" של תחושת הכאב הסובייקטיבי. המשמעות היא שכאב שבאופן בסיסי עוצמתו נמוכה ולא גורם בנסיבות אחרות לפגיעה בתפקוד היומיומי - הופך עקב העלייה ברגישות של מערכת העצבים לכאב מטריד ומגביל מאוד.
ההכרה בקשרים האלה לא נשארה רק בתחום המחקרי, אלא השפיעה באופן משמעותי על דרכי הטיפול השמרניות במי שסובלים מכאב ממושך. תשומת הלב בטיפול הוסטה מהאזור הכואב עצמו לטובת טיפול התנהגותי שנועד לשנות את הרגישות של מערכת העצבים לכאב. או במילים אחרות: במקום לנסות לטפל במקום הכואב בטיפולים מקובלים כגון עיסוי, משככי כאבים או משחות להקלת כאב ושחרור שרירים, משתמשים באמצעים אחרים. הדרך היעילה ביותר והזמינה לטיפול בהופעת הכאב היא שילוב של פעילות גופנית והדרכה קוגטיבית־התנהגותית, CBT.
מחקרים מראים שברוב המקרים אין צורך בטיפול ממושך להשגת הקלה בכאב ושיפור בתפקוד היומיומי. גם אימוץ של מספר קווים מנחים בזמן הפעילות הגופנית יוביל להשגת תוצאות.
אלה הן ההמלצות לפעילות למי שסובל מכאבים בעקבות חשיפה למתח נפשי מוגבר:
לפני התחלת הפעילות כדאי לעבור בירור רפואי מהיר: מטרת הבירור היא לשלול בעיה אורתופדית משמעותית שעלולה לגרום לכאב. לאחר הבירור תקבלו אישור לביצוע הפעילות, ולא פחות חשוב - הדבר יסיר את החשש מכך שהפעילות עלולה לגרום נזק או להחמיר את הכאבים. כמו כן זה יעזור לכם להפנים שמתח נפשי באמת עלול להשפיע על עוצמת ותפיסת הכאב, דבר שלא כולם משוכנעים בו.
בחרו פעילות גופנית שאתם מכירים ואוהבים: פעילות גופנית היא האמצעי הזמין והיעיל להתמודד עם כאב. ישנם סוגי פעילות - למשל יוגה או אימוני מתיחות, אשר נחשבים לכאלה שתורמים יותר להשפעה מרגיעה מאשר פעילויות אחרות. אולם מחקרים העלו שביצוע כל סוגי הפעילות הגופנית יעיל בהורדת הכאב. מעבר לכך, סביר להניח שביצוע פעילות גופנית שאתם נהנים ממנה או שעסקתם בה בעבר יגרום גם לשיפור מצב הרוח ולהפחתת מתחים נוסף להשפעה הפיזיולוגית של הפחתת הכאב שתזכו לה מכל סוג ספורט.
בזמן הפעילות, אם מופיע כאב – התעלמו ממנו במידת האפשר: במצב רגיל, הופעת כאב נחשבת לסימן אזהרה, שמורה לנו לנוח כדי שלא נגרום נזק לגוף. אבל כאשר ישנה מעורבות של מערכת העצבים ושל מתח נפשי, הופעת הכאב אינה קשורה לנזק או לעומס יתר על שרירי ומפרקי הגוף, אלא למנגנון הרגשי. מחקרים מראים שדווקא התעלמות מהכאב, עד כמה שניתן לעשות זאת, תאפשר לגוף להתמודד עם המצב ולהפריש חומרים משככי כאב, שגורמים לאורך זמן להפחתה בעוצמתו.
שימו דגש על רמת הביצוע באימון, ולא על הכאב: במצב רגיל בחלק מהאימונים כאב נחשב כמדד לעוצמת האימון. למשל באימוני כוח בחדר הכושר. במצב זה למתאמנים מתחילים מומלץ לבצע תרגיל עד סף הכאב, ולמתאמנים מתקדמים מומלץ להגיע "לתוך" הכאב.
אולם כאשר מקור הכאב הוא הלחץ הנפשי ומערכת העצבים, מומלץ לקבוע מראש מינונים לביצוע האימון ללא כל התייחסות לכאב. רבים נותנים גם במצב כזה לתת לכאב "לנהל" אותם. אלא שהתייחסות מוגזמת לכאב ולפחד מביצוע תנועות בשל הופעתו יגרמו דווקא לעלייה ברגישות של מערכת העצבים לכאב. לעומת זאת, ביצוע פעילות ללא התייחסות לשאלה אם כואב או לא כואב, גורם לאורך זמן להתמודדות טובה יותר עם הכאב ולהחזרת השליטה על גופנו.
תרגמו את היכולת באימון להגברת הפעילות בחיי היום־יום: במצבים של כאב על רקע נפשי המטרות המיידיות של האימונים מתמקדות בהפחתת הכאב, הפחתת המתח ושיפור בתפקוד היומיומי. לכן חשוב מבחינה גופנית להמשיך ולהיות פעילים לאורך כל היום. אין להרבות במנוחה לפני או אחרי האימון, אלא דווקא לשמור על שגרת החיים. כך מאריכים מבחינה פיזיולוגית את ההשפעה המיטיבה של האימון וגם משפרים פסיכולוגית את היכולת להתמודד עם הכאב.
לשיפור תוצאות האימון שלבו פעילויות נוספות להקלת המתח נפשי: את האימונים מומלץ לבצע בצורה יומיומית, אפילו למשך מספר דקות. להשגת שיפור נוסף בהקלה על הכאב, מומלץ לשלב טכניקות נוספות שנמצאו כיעילות, כגון מדיטציה, מיינדפולנס, תרגול נשימות וכדומה. שלבו גם פעילויות שגורמת להסחת הדעת מהכאב, כגון מפגשים עם בני משפחה וחברים, עיסוק בתחביבים שונים ועוד.
הכותב: פיזיותרפיסט ופיזיולוג, מכון פיזיולייף לפיזיותרפיה וכושר אישי (plife.co.il).
מקורם של כאבים אשר נובעים מלחץ נפשי אינו באזור הכואב אלא במערכת העצבים. בשל הלחץ מופרשים במוח נוירו־טרנסמיטרים אשר גורמים להגברה של תחושת הכאב
כאשר מקור הכאב הוא הלחץ הנפשי ומערכת העצבים, מומלץ לקבוע מראש מינונים שנבצע במהלך האימון ללא כל התייחסות אליו - לא לתת לכאב "לנהל" אותנו
