חמישים וחמישה מיליון דולר. 55. בראשון בלילה דני אבדיה הגיע לרגע שחיכה לו, כשדקה לפני הכניסה לעונה האחרונה בחוזה הרוקי שלו, קיבל את הקופה שחלם עליה עם חוזה מטורף חדש לארבע עונות.
שכר מובטח, בלי כוכביות. בפער ענק, החוזה הגדול בהיסטוריה של הספורט הישראלי, שמשקף את העמדה העוצמתית של ה־NBA בכל הנוגע לשכר. צעירי הליגה עובדים קשה כדי לקבל ערימות כסף כשייצאו מהחוזה הראשוני שמגביל אותם. ואבדיה הוכיח את עצמו מספיק עבור הצעד האדיר הזה.
זה היה המכשול המנטלי האחרון שאולי עמד בדרכו של דני. בעונת ה־NBA שנפתחת הלילה כבר אי־אפשר לתת לו יותר הנחות. משהו צריך להשתנות ולהפוך לפנומנלי – או האלמנט של רכז גבוה, ולשם כך מספר האיבודים חייב לרדת; או ההגנה, עם מספרים יציבים של חטיפות וחסימות ובלי נפילות בתוך משחקים; או הממוצע, שיתקרב לדאבל־דאבל ולכל הפחות לנתון דו־ספרתי באחת הקטגוריות; או שיוסיף למכלול הנשקים שלו גם קליעה, ואז אפילו אם לא ישלוט בליגה בהיבט אחד, יעשה לעצמו שם כחבילה המלאה.
ניהול מחפיר
עד כמה וושינגטון וויזארדס היא מופת של ניהול כושל? אבדיה בן ה־22, שמתחיל את עונתו הרביעית בלבד, הוא השחקן הכי ותיק במועדון. כלומר, יש מבוגרים ממנו, אבל אף אחד לא נשאר מהיום שבו דני נבחר בדראפט. זה נהדר עבורו, זה גרוע ומביך עבור הפרנצ'ייז.
במהלך שלוש שנים בלבד שבהן הקהל הישראלי שקוע לעומק בקבוצה, היא הספיקה להיפרד מהמנהיג ג'ון וול ולתת את המפתחות, המכונית והמקום שבו מייצרים את המפתחות לבראדלי ביל; אחר כך ניסתה להוסיף את ראסל ווסטברוק שהחריב את הקבוצה; היא העבירה אותו תמורת קייל קוזמה שהתברר כסקורר מצוין עם בעיה בקבלת ההחלטות; המאמן התחלף בדרך, גם הג'נרל־מנג'ר; ביל קיבל חוזה שערורייתי שסינדל את הקבוצה; הניסיון האחרון להצלחה ולשכנוע השחקנים הבכירים להמשיך היה הצירוף של קריסטפס פורזינגיס ויצירת משולש כוכבים; ואז הגיע הקיץ, והוויזארדס החליטו לפרק סופית את החבילה ולהתחיל מחדש. הסגל רע, המאמן ווס אנסלד הוא אחד החלשים בליגה, וההרגשה היא שוושינגטון תמשיך להביך.
קוזמה בחר להישאר כראש לשועלים, ועכשיו זו הקבוצה שלו. אם חשבתם שהוא זרק הרבה כשביל ופורזינגיס לידו, תתארו לכם מה יקרה העונה. גולדן סטייט שלחה לוויזארדס סקורר מדהים בדמות ג'ורדן פול. הוא היה אמור להיות היורש של סטף קרי וקליי תומפסון ושיחק תפקיד חשוב באליפות האחרונה של הווריורס, אבל לקבוצה לא הייתה בעיה לוותר עליו בגלל העובדה שלא הסתדר עם הכוכבים הוותיקים שהרגישו שהוא מערער על סמכותם. דריימונד גרין גם הבהיר לו את זה באגרוף לפנים. קוזמה ופול אמורים להיות המוציאים לפועל.
ההזדמנות הגדולה
התפקיד של אבדיה בסגל הזה נראה בכיר למדי. קשה להאמין שאנסלד ירצה לאורך זמן ללכת עם חמישייה שכוללת את קוזמה, פול וקורי קיספרט, והגיוני יותר שירצה לאזן ולפתוח עם אבדיה וקוזמה בעמדות הפורוורד, לצד טיוס ג'ונס ודניאל גאפורד שסוגרים את ההרכב. זו חמישייה עם מספר אופציות להנעת הכדור, ויותר קשוחה מאפשרויות אחרות.
היכולת של אבדיה לשמש כאולר שווייצרי, ולשחק במידת הצורך בכל חמש העמדות, תפעל לטובתו בכל סיטואציה שבה וושינגטון תמצא את עצמה. השחקנים סביבו פחות איכותיים, והאיום על הדקות קטן יותר. אבל יש משהו, משפט שנכתב כבר שלוש שנים, ועוד לא מתממש: הכל פועל לטובתו של אבדיה, והוא חייב לנצל את זה.
זה קרה כבר כל כך הרבה פעמים, איכשהו ערבוב הקלפים מחדש נתן לו זוג אסים, והוא לא פרץ בטירוף. ההתקדמות קלה, איטית, קשה להבחין בה בליגה שבה אתה מוכרח שיבחינו בך. וכן, למרות הניסיון העצום שצבר הוא רק בן 22 ויש לו הרבה ללמוד. אבל זו ליגה מרושעת. הזיכרון קצר ותמיד יהיה צעיר חדש שיאיים עליך. זו העונה שבה ייגמרו התירוצים וההסברים. אם יצליח להישאר בריא, אין סיבה שאבדיה לא יעשה את קפיצת המדרגה. הוא היחיד שמונע מעצמו את זה.
