"ידענו תמיד לחזור ולשגשג", אמר אתמול נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בהודעה על אי־שינוי בשיעור הריבית (כפי שנחזה ביום שישי במוסף זה) ובהצגה של תחזית כלכלית ראשונה לעלויות המלחמה ופגיעתה בתקציב ובמשק. האופטימיות של בנק ישראל – המפרסם לציבור רק את התרחיש היחסית קל של מלחמה חד־חזיתית שתיגמר בניצחון עד סוף 2023 ואולי קצת מעבר לכך - משתקפת בתוואי החזוי של המשק. גם השנה וגם בשנה הבאה תימשך צמיחת התוצר ואפילו הצמיחה לנפש, יחד עם תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. לא מיתון וכמובן לא שפל. ההבדל בין קצב הצמיחה שנחזה לפני המלחמה לבין הקצב החזוי כעת מסתכם בהאטה של כ־1% מהתוצר המקומי במצטבר בשנתיים. בשקלים מדובר בהפסד התוצר המקומי הריאלי בשל המלחמה בסדר גודל של 17 עד 18 מיליארד שקל. משמעותי - אבל בהחלט לא דרמטי.
גם ההשפעה על תקציב המדינה לא מבשרת מפולת. סיבה אחת לכך הוא הסיוע האמריקאי המובטח, סדר גודל של 14 מיליארד דולר. הגידול המצטבר בגירעון התקציבי עד סוף השנה הבאה נאמד לכן על ידי כלכלני בנק ישראל בכ־3% מהתוצר בלבד (תוספת של כ־55 מיליארד שקל במחירים שוטפים) – רוב רובו כתוצאה מירידה חדה בהכנסות ולאו דווקא זינוק בהוצאות. גם הערכות אלו מחווירות מול המעמסה שהטילו על תקציב המדינה ה"קופסאות" למימון סיוע לנפגעי קורונה בשנים 2020 ו־2021 בסכומים הגבוהים פי שלושה.
ההוצאות האזרחיות תהיינה בשליטה, אמר הנגיד בנימת דיבור מחמירה, אם רק תאמץ הממשלה סדר עדיפויות חדש, מתאים למצב מלחמה, ותעצור את הזרמת הכספים הקואליציוניים הגדולה. סמוטריץ' וביבי, הקשיבו.
ומה קרה לאינפלציה? ירידה מטה־מטה בסולם הדאגות של הבנק המרכזי. השנה תסתיים בעליית מחירים של 3.5% והשנה הבאה ב־2.5%. התרופה היא כמובן בלימת הפיחות בשקל, מה שבנק ישראל מבקש להשיג על ידי התערבות בשוק מטבע חוץ.
נשאלתי השבוע לא מעט פעמים, במרכול, ברחוב, בפגישות, מה יהיה על המשק, מה יהיה? את התשובה המקצועית סיפק אתמול נגיד בנק ישראל: "הכלכלה הישראלית", אמר, "איתנה, יציבה ומושתתת על יסודות מוצקים – והשכילה בעבר להתאושש מתקופות קשות". בסיס טוב להאמין שתשכיל להתאושש מהר גם ממצב המלחמה הנוכחי, לכשתיגמר.
השפעת המלחמה על תקציב המדינה לא מבשרת מפולת. מדובר בהפסד התוצר המקומי הריאלי בשל המלחמה בסדר גודל של 17 עד 18 מיליארד שקל. משמעותי - אבל בהחלט לא דרמטי
