בעיתוי הנכון, עם הגיבוי המרבי: לקראת כניסה קרקעית
הכוחות כבר מוכנים בשטחי הכינוס ומחכים לפקודה, ועד אז - במערכת הביטחון פועלים כדי להפחית את הסיכון הטמון בכניסה הקרקעית לרצועת עזה
עדיין לא ברור מתי צה"ל מתכוון להיכנס קרקעית לרצועת עזה. לא נקבע גם היקף הכניסה - האם זו תהיה כניסה רחבה, או אולי מוגבלת יותר. מה שבטוח - לצד חשיבותה המבצעית, בכניסה לעזה טמונות סכנות, שאותן מערכת הביטחון והדרג המדיני לוקחים בחשבון לפני שתרד הפקודה.
מה שיכול לסבך את הכניסה הקרקעית הם קרבות ירי מטווחים קצרים שבהם ייתקלו לוחמי צה"ל, מול מחבלי חמאס שיוצאים מן המנהרות. גם פגיעה בבלתי מעורבים ברצועה עלולה לסכן את הכניסה הקרקעית ולסיים אותה מבלי שהושגו המטרות. מלבד זאת, קיים חשש מהתמשכות הפעולה הקרקעית מתוך רצון להעמיק את ההישג, דבר שעלול לפגוע באשראי הבינלאומי שניתן לישראל ולהוביל את האמריקאים לדרוש להוציא את צה"ל מהרצועה עוד לפני מיגור חמאס. בצה"ל מודעים לסכנות שיש בכניסה הקרקעית, לכן גיבשו תוכניות, חלקן חדשות לגמרי, לפעולות במצבים שונים בתמרון הקרקעי. ההבנה במערכת הביטחון היא שמדובר בתמרון שונה מבעבר. אנשי אגף המודיעין בצה"ל והשב"כ אוספים מודיעין איכותי כדי לתעל את הכניסה הקרקעית ולבחור את העיתוי הנכון ביותר לתחילתה. בצה"ל ישאפו לכניסה איטית, מבוקרת, שמלווה בתמיכה אווירית, על מנת להוריד למינימום את כמות הנפגעים בקרב החיילים.
החזית הצפונית מתחממת: עליית מדרגה בעימות עם חיזבאללה
לצד המלחמה מול חמאס בעזה, צה"ל מתמודד בימים האחרונים עם הסלמה בגבול הצפוני ונערך להמשך המערכה - וגם לתרחיש האימים: חדירת מחבלים מלבנון
להצטרפות רשמית של החיזבאללה למלחמה תהיה השפעה דרמטית. בימים האחרונים ניכרת התחממות בגבול הצפוני, וצה"ל נערך היטב למצב שבו ארגון הטרור יגביר את מעורבותו במערכה.
על פי ההערכות, בשורות החיזבאללה כ־100 אלף חיילים (כולל אזרחים ממדינות סמוכות שיצטרפו ללחימה) המוכנים ליום פקודה. כ־2,000 נמנים עם כוח רדואן - לוחמים שעברו אימונים קפדניים באיראן ובסוריה, ומתאמנים על התוכנית ל"כיבוש הגליל" - תוכנית דומה מאוד למתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף. במערכת הביטחון מכירים את התוכנית של לוחמי הקומנדו של נסראללה, ונערכים לסיכולה.
לארגון חיזבאללה יש מערך טילים מסוגים שונים לטווחים שונים, בהם גם טילים מדויקים שנחשבים לעוצמתיים יותר. יש לו עשרות כלי טיס תוקפים ומערך נ"מ שעלול להקשות על פעילות חיל האוויר בלבנון.
הלחץ על החיזבאללה להימנע מהצטרפות ללחימה הגיע גם מנשיא ארצות־הברית ג'ו ביידן. גם תושבי לבנון, שחלקם כבר עזבו את דרום המדינה, לוחצים על נסראללה שלא להיכנס לעימות מלא עם ישראל.
בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר, במערכת הביטחון החליטו שלא לקחת סיכונים. היישובים במרחק של עד ארבעה קילומטרים מגבול לבנון פונו, וכעת נמצאות בהם רק כיתות הכוננות. הדריכות בשיאה: חברי כיתות הכוננות ביצרו את העמדות, חידדו נהלים וחילקו נשקים. גם בעורף הכוננות גבוהה, ותושבים שעדיין לא התפנו נערכים להתרחק מהגבול, למרות שאינם צמודי גדר.
ההתססה המסוכנת ביו"ש
ההסתה ברחוב הפלסטיני וברשתות עלולה לעודד צעירים ופעילי חמאס ביהודה ושומרון להפר את הסדר, להתעמת עם כוחות הביטחון - ולפגע
לצד עזה והגזרה הצפונית, העיניים של מערכת הביטחון נשואות גם ליהודה ושומרון, כשהחשש הוא מריבוי פיגועי טרור, הפרות סדר בערים הפלסטיניות, עימותים תכופים עם חיילי צה"ל - וכן חדירה המונית לכמה יישובים, בדומה למה שקרה ב־7 באוקטובר בעוטף.
חמאס, שמנסה להעיר את יהודה ושומרון, כבר ניסה לקיים שני "ימי זעם" שלא צלחו. נכון להיום, בפיקוד המרכז יש כ־30 גדודים שפרוסים מהר חברון ועד לצפון השומרון - ונערכים להתמודד עם אירועים מסוכנים ולהגן על כחצי מיליון האזרחים שחיים בסמיכות לפלסטינים ביהודה ושומרון. במקביל, צה”ל חימש את כיתות הכוננות ביישובים בכ־4,000 כלי נשק.
במערכת הביטחון פועלים גם לסיכול תוכניות של "התאים הרדומים" של חמאס בגדה. על פי ההערכות, חוליית המחבלים שחוסלה בתחילת השבוע בג'נין על ידי מטוס קרב צה"לי תיכננה לבצע "פיגוע בהשראת הטבח בעוטף". ניסיונות לנטר את האיומים מבוצעים כל העת, ובמקביל יוצאים לפועל גם מבצעי מעצרים נרחבים. מתחילת מלחמת חרבות ברזל, נעצרו ביהודה ושומרון כ־700 מבוקשים, כ־500 מהם מזוהים עם חמאס.
בכל הקשור לדיכוי פעילות של הפרות סדר ביהודה ושומרון, גורמי ביטחון ישראליים שומרים על תיאום עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים.
