לצד המלחמה, האיום הגדול על החקלאות הישראלית הוא נטישת העובדים התאילנדים. החשש גדול במיוחד ביישובי העוטף, שם נטשו כ־3,000 פועלים תאילנדים את העבודה, לאחר שלמעלה מ־20 מחבריהם נרצחו ונחטפו בטבח של 7 באוקטובר.
2 צפייה בגלריה
yk13648233
yk13648233
פועלים תאילנדים בעוטף לפני המלחמה
(צילום: שאול גולן)
ראש ממשלת תאילנד קרא לאזרחיו לעזוב את ישראל. ההערכה כי בחקלאות בכל הארץ עובדים יותר מ־20 אלף תאילנדים. והחקלאים אומרים כי ללא עובדים זרים אין יכולת לקיים את החקלאות בישראל, בעיקר בגידולי ירקות ופירות, שם נזקקים לידיים עובדות בשתילה ובקטיף. אם נוסיף לכך את 9,000 העובדים הפלסטינים בחקלאות שנגרעו כמובן ממצבת העובדים, הרי שהמצב בענף קשה מאוד.
במשרד החקלאות ניסו לשכנע את העובדים עם מענק של 2,000 שקל למי שיישאר, אך כנראה זה לא מספיק, ועוד רבים מתכננים לעזוב בימים הקרובים. המשרד, ביחד עם רשות האוכלוסין, בוחנים כעת יבוא של אלפי עובדים מהודו ומסרי־לנקה. הבעיה היא שכל זמן שישראל במלחמה יהיה אתגר רציני לשכנע עובדים זרים לבוא לארץ.

"נגיע לפשיטת רגל"

"אנחנו בקריסה, אין מילה אחרת. עם בכי בעיניים אנחנו רואים את השתילים נרקבים. אני גר במשק של חמי, שהוריו ממקימי המושב. הוא נמצא איתי בשטח. אנחנו מעבדים 3,000 דונם חממות של עגבניות וירקות, וכמו שזה נראה היום אנחנו נגיע לפשיטת רגל. עד עכשיו לא שמענו משום גורם רשמי, אף אחד לא דיבר איתנו מהממשלה". כך אמר אתמול ל"ממון" יזהר טמסוט, בן 32, ממושב אוהד במועצה האזורית אשכול.
2 צפייה בגלריה
yk13648309
yk13648309
"שבעה משטחים בלבד". יזהר טמסוט, אתמול
הוא הוסיף ותיאר את מה שמתרחש בשטח. "בשבוע רגיל יוצאים מהמשק 70 משטחים. השבוע, יחד עם עזרה של מתנדבים שמסכנים את עצמם, נוציא שבעה משטחים. השאר נרקב על השתילים. באדמה הזאת מושקעים מיליוני שקלים".
לדברי טמסוט, "יש לנו צ'קים שנתנו לספקים, ואם הפיצוי לא יהיה מיידי לא יהיה כיסוי לצ'קים. הם ניתנו על סמך התוצרת בשטח. צ'ק חוזר זה משהו שלא קרה לנו מעולם. עברנו כבר מבצעים צבאיים ולא ביקשנו כלום מהמדינה, עכשיו זה סרט אחר. בגלל שאנחנו 200 מטר מעבר לשבעה ק"מ אנחנו לא מוכָּרים כעוטף. אנחנו לא יודעים אפילו בכמה, ואם נפוצה. היו לנו 31 תאילנדים, נשארנו עם שניים. אלה תאילנדים שמעדיפים לשרוד פה את המלחמה ולא למות ברעב בתאילנד. הם מפרנסים משפחות שלמות ונמצאים אצלנו כבר מספר שנים. הם לא רק עובדים, הם משפחה. אני לא מאשים את אלה שעזבו".
רוב התושבים במושב פונו לבתי מלון באילת. טמסוט: "בשבת השחורה, החדירה של המחבלים הגיעה עד מושב מבטחים, שני ק"מ מכאן. עכשיו נמצאים במושב אולי 10 עד 12 איש. במשקים נשארו רק כמה משוגעים שמנסים להציל את המעט שאפשר ומסכנים את החיים שלהם. אנחנו באזור מלחמה. חמי בן 65 לצידי, ואת מעט הכוח שנותר לו הוא מפנה לדאוג לכלכלה של ילדיו. יש לו חמישה ילדים במושב. הבן הממשיך הצעיר נמצא בצבא, ורק שנינו ושני התאילנדים מסכנים את חיינו כדי לשרוד".
טמסוט מסביר כי כל השתילות החדשות לעונה הבאה לא טופלו ולא רוססו כבר 18 יום והכל נשרף מהשמש וחוסר טיפול. "יש לי שתי ילדות קטנות. אני צריך לראות איך אני מפרנס אותן. אחרי המלחמה ככל הנראה נסגור את המשק. אם כל החקלאים יעזבו את עוטף עזה, ישראל תקנה רק תוצרת חוץ, לא באיכות שיש בארץ, והמחיר יהיה פי חמישה. לאכול סלט במדינה בלעדינו זה יהיה מותרות".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.10.23