העלות הכלכלית הישירה המצטברת לאחר שלושה שבועות של לחימה מוערכת בקרב כלל המשק בכ־11.1 מיליארד שקל. כך עולה ממסמך פנימי של המחלקה למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים שנודע ל"ממון". ההערכה הגבוהה הזאת מתייחסת לפגיעה בפעילות המשק על רקע פעולות הלחימה האקטיביות באזור הדרום, פינוי היישובים באזורי הדרום והצפון הקרובים לגבול, השבתת מערכת החינוך וגיוס מילואים נרחב בכלל הארץ.
יחד עם זאת, בימים האחרונים חלה חזרה הדרגתית לשגרה מסוימת, בין היתר בשל החלטת מערכת החינוך לחזור במקומות מסוימים ולפי אישור פיקוד העורף ללימודים בבתי הספר, זאת לאור מפת האזורים המעודכנת. אומדן זה אינו לוקח בחשבון נזקים כספיים מפגיעות ישירות במפעלים, פגיעה ברווחיות ונזקים עקיפים, כגון פגיעה במוניטין מול לקוחות בחו"ל, ביטול עסקאות, אי־עמידה בלוחות זמנים, פיחות השקל ועוד. כמו כן, האומדן אינו לוקח בחשבון את הנזק כתוצאה מירידה בתפוקה ופגיעה בשרשראות האספקה. בנוסף, לא נלקחו בחשבון עדיין אלפי העובדים שיצאו לחל"ת. בסך הכל, ההערכה היא שקרוב ל־1.3 מיליון מועסקים לא יצאו לעבודה בשבוע הראשון, כ־1.1 מיליון בשבוע השני, וכ־770 אלף בשבוע השלישי.
בעקבות הנתונים אמר נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר: "אנו מצפים כי בעקבות הביקורת מצד כל ראשי המשק ובעלי העסקים בישראל, משרד האוצר יתעשת ויכריז על תוכנית נרחבת יותר לפיצוי העסקים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. אמנם סוף־סוף הוכרז על פיצוי מלא של עסקים במרחק של 20 קילומטר מרצועת עזה, אולם גם בשאר הארץ ובפרט בצפון, ישנם מפעלים ועסקים רבים שהושבתו ונפגעו ויש לפצותם באופן מלא".
כלכלנים בכירים: חייבים לשנות כיוון
הטענה שבמשרד האוצר ובממשלה לא הפנימו כלל שהמשק הישראלי נקלע למשבר עמוק וארוך, קיבלה ביטוי אתמול במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שחתום על ידי רבים מבכירי כלכלני המדינה, שטוענים: "אתם לא מפנימים את גודל המשבר הכלכלי שבפניו ניצבת כלכלת ישראל, עליכם לפעול בדרך אחרת".
על המכתב חתמו כ־300 כלכלנים בכירים, בינהם נמנים בין השאר רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים והחשב הכללי; יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים; פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר; פרופ' אלחנן הלפמן, אוניברסיטת הרווארד; חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר; פרופ' ג'וש אנגריסט, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2021; פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' מנואל טרכטנברג, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' צבי אקשטיין לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל; פרופ' איתן ששינסקי, האוניברסיטה העברית.
הכלכלנים כותבים במכתב: "המהלומה הקשה שניחתה על מדינת ישראל מחייבת שינוי יסודי של סדר העדיפות הלאומי והסטת תקציבים מסיבית לטובת התמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים, ושיקום המשק. להערכתנו, ההוצאה הצפויה בעקבות המלחמה תהיה בסדרי גודל של עשרות מיליארדי שקלים, ואף למעלה מכך".
עוד הוסיפו: "שינויים קוסמטיים במסגרת התקציב הקיים אינם מתקרבים להיקף ההוצאה הנדרש. צעד בסיסי ונדרש לשם כך הוא עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק, ובראש וראשונה הכספים הקואליציוניים".
פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים שחתום גם הוא על המכתב אמר אתמול ל"ממון": "חשוב מאוד כעת שתהיה שמירה על החוסן הכלכלי. זה מחייב מדיניות כלכלית אחרת לגמרי. עברו יותר משלושה שבועות מאז תחילת המלחמה, והחשש שלנו הוא מהמשך מדיניות כלכלית שאינה מתאימה למצב המשק רק הולך וגובר".
מהם השינויים הדרושים בדחיפות?
"אנחנו לא בזמנים נורמליים. הממשלה חייבת לקבוע תוכנית כלכלית כוללת לתמיכה במשק ולהכנתו לשיקום. הכול חייב להתחיל בתקציב המדינה. אנו סבורים שנדרש שינוי גדול בסדרי העדיפויות כך שיינתן מענה לצרכים החדשים שהתעוררו. הכרחי לעבור על כל סעיפי ההוצאות בתקציב ולבטל, להקפיאו או לדחות את אותן ההוצאות שאינן תומכות בהתמודדות עם נזקי המלחמה, סיוע לנפגעים ושיקום המשק. טוב תעשה הממשלה אם תקטין את מספר השרים ומספר המשרדים, ותכוון, בין היתר, את הכספים הקואליציוניים למה שנדרש עתה במשק".
מה לגבי גידול בגירעון בתקציב המדינה?
"במלחמה מותר לממשלה להגדיל משמעותית את הגירעון התקציבי, בתנאי שזה נעשה בצורה יעילה, חכמה וזמנית. אין ספק שהגירעון צפוי לעלות גם בגלל הירידה הצפויה של הכנסות המדינה ממסים. כרגע, היעד העיקרי צריך להיות לייצב את מצב המשק ולמנוע קריסה של עסקים ומשקי בית. תשומת לב מיוחדת נדרשת לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים שנקלעו לקשיים. האירוע הנוכחי הרבה יותר מורכב ומסובך ממשבר הקורונה. גם החזרה לנורמליות תיקח הרבה יותר זמן לעומת היציאה מהקורונה".
מה יקרה אם הממשלה לא תלך בדרך שאתה וכלכלנים אחרים מציעים?
"חשוב שמקבלי ההחלטות יבינו כבר. בכלכלה הזמן פועל לרעת המשק. אנו סבורים שכבר מזמן היה צריך למנות גוף כלכלי־אזרחי שיתאם את פעולות כל המשרדים, כולל מינוי פרויקטור לעניינים הכלכליים. המשך המדיניות הקיימת יוביל לירידה חדה בתוצר ולעלייה באבטלה. בדומה לרבעון השני של שנת 2020, כאשר פרצה מגפת הקורונה, התוצר במשק צפוי לרדת וגם איתו הצריכה הפרטית לנפש. אשר לשנה הבאה, 2024, מעבר למצב הצבאי, מצב המשק יהיה תלוי במדיניות הכלכלית. עם מדיניות כלכלית נכונה ניתן יהיה למנוע מיתון ב־2024".
הבלאגן חוגג
ובינתיים הבלאגן חוגג ורשויות המדינה ממשיכות להתעמת. אמש תקף המוסד לביטוח לאומי את תוכנית הסיוע של משרד האוצר שגובשה ללא כל תיאום איתו וגורמת לפניות שווא שאינן אפשריות. לטענתם הפרסום כי התשלום לאנשי מילואים ייעשה היום או מחר - שגוי. הכספים יועברו רק לאחר העברת הקבצים מצה"ל. עוד הבהירו כי התשלום יהיה לעצמאים, עסקים, שכירים, סטודנטים ומשרתי מילואים שלא עובדים - רק בתחילת החודש. בהקשר לתוכנית להוספת 125% לחיילי מילואים - בביטוח הלאומי הבהירו כי נכון לרגע זה לא מכירים שם חוק שכזה, והתשלום שיגיע אל משרתי המילואים יהיה בהתאם לחוק הקיים ללא שום שינוי. בנושא החל"ת, ששנוי במחלוקת בין משרדי הממשלה והארגונים הכלכליים, ציינו בביטוח הלאומי: המתווה שיצא אמש משפר באופן מהותי את נושא החל"ת, אולם עם זאת החקיקה לא עברה עדיין והתנאים של החל"ת נכון לשעה זו תקפים על פי החוק הישן ששונה על ידי המחוקק אחרי הקורונה. בביטוח הלאומי ציינו כי המוסד מבקש להוסיף לחוק הארכת זכאות בימים, כיוון שכל מי שהיה מובטל ב-4 השנים האחרונות, בעת משבר הקורונה, יציאה לחל"ת קיץ וכדומה - זכאותו תצומצם משמעותית באורך הימים ויתכנו לכן כעת מצבים של זכאות עבור ימים בודדים בלבד. בנושא מענקי אכלוס עבור המפונים, ציינו בביטוח הלאומי, כי המוסד יהיה הכתובת לכל מענק שיגיע לפתחו עבור הציבור.
משק בעצירה
כמות המועסקים שלא יצאו לעבודה
שבוע ראשון - כ־1.3 מיליון
שבוע שני - כ־1.1 מיליון
שבוע שלישי - כ־770 אלף
הצעת הכלכלנים
• מינוי גוף כלכלי־אזרחי שיתאם את פעולות המשרדים
• מינוי פרויקטור לעניינים הכלכליים
• שינוי בסדרי העדיפויות והפניית תקציבים לצרכים החדשים
• עצירה מיידית של מימון כל הפעילויות שאינן חיוניות למאמץ המלחמתי ושיקום המשק
• פתיחת תקציב 2024, ועידכונו על בסיס סדר עדיפויות חדש
• הקטנת מספר משרדי הממשלה והכוונת הכספים הקואליציוניים לשיקום המשק
ליידרמן: "חשוב שמקבלי ההחלטות יבינו - בכלכלה הזמן פועל לרעת המשק. המשך המדיניות הקיימת יוביל לירידה חדה בתוצר ולעלייה באבטלה"
