גבורתם של חברי וחברות כיתות הכוננות ביישובי העוטף במהלך המתקפה של 7 באוקטובר הצילה חיים רבים ומנעה טבח אכזרי במקומות נוספים. למרות שהיו במיעוט מספרי מול מחבלים חמושים היטב, הסיפורים על התעלותם בקרב של אותם אנשים מעוררים גאווה ומדגישים את חשיבותה של ההיערכות האזרחית, במיוחד לאור העובדה שבאותה שבת ארורה לקח זמן רב עד שצה"ל הצליח להגיע לסייע.
ההשפעה העוצמתית של הלוחמה ביום ההוא ניכרת בכך שבשבועות האחרונים בכל הארץ מוקמות כיתות כוננות במספרים גדולים – וליתר דיוק, 750 כאלה, הכוללות יותר מעשרת אלפים מתנדבים. לא מדובר רק באזורי העימות בדרום ובצפון, אלא גם בערים הגדולות, שבהן לראשונה אחרי שנים יוקמו כיתות כוננות במודל של משמר אזרחי שהיה מקובל בעבר.
ניצב בדימוס שמעון לביא, לשעבר מפקד המחוז הצפוני במשטרה שעזב את תפקידו לאחר אסון מירון, הוא האיש שהוטלה עליו האחריות לארגן את המבצע הזה. הוא מוגדר כ"פרויקטור גיוס וחימוש לחימה אזרחית", ומתכלל את כל הקמת וחימוש כיתות הכוננות בישראל. כלומר, האיש שאמור לרכוש כלי נשק ולהעביר אותם לכיתות הכוננות כדי שיהיו ערוכות למקרה חירום.
"כמי שנטל חלק בפעילות מבצעית בשדרות בימים הראשונים למלחמה ונחשף למה שקרה שם, אני מבין ללא ספק את הצורך בחימוש העורף האזרחי", אומר לביא. "מאוד התחברתי למשימה שהטיל עליי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. כפי שגיליתי תוך כדי תנועה, המשימה הזו לא רק טומנת בחובה את חיזוק תחושת הביטחון, אלא גם אלמנטים ערכיים אחרים של אחריות משותפת, התלכדות, רוח התנדבותית. כולם תחת האלונקה, וזה חוצה את כלל האוכלוסייה האזרחית.
"כבר ביום הראשון לעבודתי חימשתי את כל המועצות האזוריות בצפון. בית־שאן, נהריה וחריש חומשו, גם טבריה, עפולה, ראשל"צ וכפר־סבא. זה קורה גם בחיפה, חדרה, ר"ג, נתניה, עכו, בית ג'אן, ירוחם ומעלות־תרשיחא. קבענו סדרי עדיפויות בהתאם לסיכון. לגבי יהודה ושומרון, אנו משתפים פעולה עם צה"ל בחלוקת תחומי האחריות, היות והוא אחראי על חלק מכיתות הכוננות".
מה בנוגע למגזר החרדי?
"עד כה הקמנו כיתות כוננות בבני־ברק, בית־שמש ואלעד, ויש מוטיבציית שיא של האוכלוסייה החרדית להתנדב. יש לנו כוונה להקים 26 כיתות כוננות בירושלים, גם בשכונות החרדיות".
"כובד המשקל עובר לערים"
במקביל להקמת כיתות הכוננות וחימושן באופן מאורגן, ישנה עלייה של מאות אחוזים גם בהתחמשות הפרטית של אזרחי ישראל: יותר מ־100 אלף בקשות להוצאת רישיון נשק פרטי הוגשו לאגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי בשבועיים הראשונים של המלחמה, כך לפי נתוני המשרד המעודכנים ליום שישי.
אבל הפעילות של לביא נוגעת להרכבת כוח משמעותי מסודר. קבלה לכיתת הכוננות נעשית בהתאם לקריטריונים ולתנאים שאותם קובעת המשטרה (ראו מסגרת), ולאחר בדיקה וראיונות היא זו שמכשירה את המתנדבים. המטרה היא יצירת מענה מקצועי ומהיר בפריסה גאוגרפית רחבה: "יש לנו צבא חזק מאוד, יש לנו משטרה נחושה, יש לנו כוחות ביטחון שניתן לסמוך עליהם – אבל אם אני מכוון לתרחיש רב־זירתי, מלחמה כוללת, כוחות הביטחון יהיו מתוחים, והיכן שנדרש תגבור - יש לנו את כוחות הכוננות", מצהיר לביא. "אני מדבר על 600 כיתות כוננות חדשות, נוסף לקיימות שהוקמו מאז תחילת המלחמה, כיתות מיומנות שמחומשות ברובי סער, כיתות שחבריהן הם בעלי מוטיבציה גבוהה מאוד. כולן מאומנות ויש תדרוכים ברורים, כשהכל תחת מסגרת אחידה ומאורגנת – תחת מג"ב במרחב הכפרי ותחת המשטרה הכחולה במרחב העירוני".
בקריית־אתא, למשל, החלו לפעול כיתות כוננות, הראשונה מורכבת מ־40 מתושבי העיר, והשנייה שיצאה לדרך ביום שלישי כוללת 20 אזרחים שגויסו בצו 8, צוידו בנשקים צבאיים והצטרפו למערך האבטחה העירוני.
יואל חיון, מתנדב בכיתת הכוננות בהרצליה, אומר: "המלחמה הקשה עירערה את תחושת הביטחון של כולנו, וחשבתי איך אני יכול לעזור ולתרום. אני מרגיש שהנוכחות שלנו בשטח מרגיעה את התושבים. זה גורם לי להרגיש שאני עושה משהו טוב. אני יכול להרגיע את תושבי הרצליה שהאבטחה בעיר גבוהה מאוד, קפדנית ומקצועית".
לביא מוסיף: "אנחנו רק בשליש הדרך של הקמת כיתות הכוננות וחימושן. בשבוע האחרון כובד המשקל עובר לערים, היכן שנמצאות תחנות המשטרה המקומיות, תחילה בערים מעורבות. גייסנו מתנדבים שבתוך 48 שעות שיטרנו ואימנו אותם, והם נמצאים פה כדי לשמור על הבית. אני רואה חשיבות רבה בכל אזרח שבא ורוצה לתרום. אין לנו הרבה זמן, אנחנו בתקופת מלחמה, המטרה שלנו היא להשלים את המהלך בעשרת הימים הקרובים, ואני מקווה מאוד שנספיק. מבחינתנו, נשק מציל חיים".
"זו שעתה היפה של ישראל", מסכם לביא. "כל אזרח שרוצה לתרום במיזם הזה - אני רואה בכך חשיבות עליונה".
"להגן על העורף האזרחי"
"המלחמה שאנחנו נמצאים בתוכה היא מלחמה אכזרית, שבה האויב הנאצי מנסה בכל דרך לפגוע בעורף בכמה שיותר אזרחים - קשישים, נשים וילדים", מסביר השר בן גביר, "הפרויקטור שמינינו לנושא, ניצב בדימוס שמעון לביא, יחד עם המפכ"ל רנ"צ קובי שבתאי והסמפכ"ל ניצב אבשלום פלד, רתמו את המשטרה ומג"ב למשימה החשובה הזו, וכולם עושים עבודה נהדרת. המטרה שלנו היא להקים כמה שיותר כיתות כוננות, כמה שיותר כוח מאומן ומאורגן באחריות המשטרה, כדי שנוכל להגן על העורף האזרחי בכל תרחיש".
אחת הערים שבהן תתחיל לפעול בימים הקרובים כיתת כוננות היא הרצליה, שם ממתינים המתנדבים לנשק. אבל בעירייה כבר פועלים בנושא ההגנה, ובאמצעות מינהל התפעול ואגף הביטחון גיבשו את תוכנית "חץ אוריון" – תוכנית מעגלי אבטחה ברחבי העיר.
התוכנית נוצרה במטרה להדק את האבטחה על כלל המרחבים הציבוריים בעיר, מוסדות החינוך, גני הילדים ומבני הציבור. התוכנית כוללת מספר מעגלי אבטחה הפועלים במקביל, 24/7, ומספקים הגנה היקפית באמצעות כיתות כוננות, שיטור עירוני, משטרת ישראל, מאבטחים, משמרי שכונה וצוותי מד"א וכיבוי אש.
אלירן שהם, אחד המתנדבים בכיתת הכוננות, מספר: "היה לי חשוב להתגייס למערך האבטחה של העיר, ומבחינתי זה המעט שאני יכול לתרום לקהילה שלי בתקופה הזאת. אנחנו מסתובבים בעיר, משרים תחושת ביטחון, מוודאים שהכל מתנהל כשורה, ואם צריך, קיבלנו את כל הכלים לתת תגובה מהירה ונחושה".
ראש עיריית הרצליה, משה פדלון: "התוכנית מאפשרת הגנה מקסימלית על התושבות והתושבים. אנו נמצאים בתקופה קשה ומדד החרדה בה גדול. על התושבים לדעת שאנו בעירייה עושים את כל הפעולות שבאפשרותנו על מנת להגביר את תחושת הביטחון האישי". •
איך מתקבלים לכיתת כוננות
• רובאי 03 ומעלה
• מי שגילו אינו עולה על 65
• מי שאין לו רישום פלילי
• מי שיש ברשותו פטור משירות מילואים ואינו משובץ לשירות מילואים פעיל ביחידה אחרת
• בריאות תקינה
• תושב רשום ביישוב
• ראיון במשטרה
לביא: "אנחנו רק בשליש הדרך של הקמת כיתות הכוננות וחימושן. בשבוע האחרון כובד המשקל עובר לערים, היכן שנמצאות תחנות המשטרה המקומיות, תחילה בערים מעורבות. אין לנו הרבה זמן, אנחנו בתקופת מלחמה"
