תפקודו של אילון מאסק במלחמה של ישראל מול חמאס לא שונה מדפוס ההתנהגות המאפיין אותו בעסקיו בשנה האחרונה: שילוב של פזיזות, אימפולסיביות, עם קורטוב של שטחיות או אנטישמיות, או שתיהן. ביום שישי בערב, במקביל לתחילת הפעולה הקרקעית של צה"ל ברצועה, הודיעה חברת הטלקום הפלסטינית "פלטל" כי שובשה לחלוטין הגישה לאינטרנט הקווי והסלולרי ברצועה. אחרי שהסהר האדום הפלסטיני צייץ כי איבד קשר עם חדר הניתוח שלו בעזה, צייץ מאסק כי בדומה לסיוע שהגיש בזמנו לאוקראינה - יאפשר לאו"ם ו"לארגוני הסיוע המוכרים ברצועת עזה" להתחבר לאינטרנט באמצעות שירות האינטרנט הלווייני שבבעלותו, סטארלינק.
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב בציוץ כי מדובר למעשה בסיוע לחמאס: המסופים הרי ייפלו בידי ארגון המרצחים, "וישראל תילחם בזה". בתגובה כתב מאסק: "אנחנו לא כל כך תמימים", והבטיח "לנקוט אמצעים יוצאי דופן כדי לוודא שהמסוף משמש רק למטרות הומניטריות, פלוס בדיקה ביטחונית עם ממשלות ארה"ב וישראל". אנשי מקצוע גיחכו: מדובר בצעד לא מעשי עד בלתי אפשרי. בינתיים החזרה ההדרגתית של האינטרנט לרצועה — על־פי "וול סטריט ג'ורנל" בעקבות לחץ אמריקאי — הפכה את הדיון ללא רלוונטי.
כיום ספקיות ישראליות הן שמספקות את התשתית האינטרנטית ברצועה, כמו גם ביהודה ושומרון, על בסיס עסקי. לפעמים ישירות, לפעמים דרך חברה שלישית. זה מתבצע דרך סיבים פיזיים וגם באלחוט, באמצעות אנטנות מסוג מיקרוגל. בתחום הסלולר ישראל מקצה לרשות הפלסטינית תדרים מכוח הסכמי אוסלו, ומאפשרת לחברות סלולר ישראליות להתקשר עם החברות הפלסטיניות בהסכמי נדידה. "פלטל" היא קבוצת התקשורת הגדולה בשטחים והיא מספקת תקשורת קווית, אינטרנט וגם סלולר באמצעות חברת הבת "ג'אוול". ברצועת עזה פועלות ספקיות אינטרנט רבות וכן חברת הסלולר "אורידו".
בימים כתיקונם, מהירות הגלישה דרך מחשבים בעזה יכולה להיחשב סבירה, ורשויות חמאס מנטרות את הרשת וחוסמות גישה לתכנים הנחשבים כפוגעים בערכי האסלאם. לעומת זאת, האינטרנט בסלולר איטי עד מקרטע: התדרים מאפשרים שימוש בדור 2 ו־3 בלבד. בחודשים שקדמו למלחמה נרשמה התקדמות במגעים בין משרד התקשורת לנציגי הרשות לקראת הרחבה לתדרי דור 4 ו־5, אבל מאז החלה המתקפה המסיבית של חיל האוויר, האינטרנט והסלולר בעזה משובשים לחלוטין. כבלים, אנטנות, משרדים ותשתיות אחרות ניזוקו או נהרסו.
על פי נתוני ארגון תשתיות האינטרנט Ripe Network Coordination Center, שמונה מתוך 11 הרשתות בעזה כבר לא גלויות לאינטרנט העולמי, והשאר מספקות כ־15% בלבד מהקישוריות הרגילה. בעיתונות הבינלאומית מצוטטים תושבי הרצועה שמתלוננים כי אינם מצליחים ליצור קשר עם בני משפחה וחברים, ועובדי חילוץ שטוענים כי היעדר התקשורת עולה בחיי אדם. עיתונאים מספרים כי לעיתים לוקח להם יום שלם להעלות כמה תמונות לרשת. לפעמים הם "מאבדים את הסיפור בגלל האינטרנט". חלקם הפכו את בתי החולים והאזורים הסובבים אותם למשרדים מאולתרים, בהנחה שהסיכוי שישראל תפגע בהם נמוך. לפי המגזין Wired, בשטח בית החולים "נאסר" בחאן־יונס הקימו יותר מ־150 עיתונאים מחנה, כי רק שם הם מצליחים חלקית להטעין טלפונים ומצלמות ולגלוש.
לפני כשבוע וחצי, ימים ספורים לפני הציוץ שבו הציע מאסק לתרום מסופונים לווייניים לארגוני הסיוע, פירסם משרד התקשורת כי "מתקיימת פעילות לתיאום חברת סטארלינק בישראל", וכי המשרד מתכוון לרכוש מסופונים של החברה כגיבוי לשעת חירום עבור רבש"צים וראשי יישובים בקווי העימות. מתברר שהמגעים עם סטארלינק מתקיימים כבר כשנה ועבודות התיאום כמעט הושלמו, אבל רק אחרי שבישראל הבינו בדרך הקשה מה עלול לקרות כאשר קווי התקשורת מתנתקים, הצורך נהיה דחוף. ואז צייץ מאסק, ואז הגיב קרעי — שהודיע על ניתוק הקשרים עם החברה.
