מתפרסם בשיתוף פתחון לב
כמו רבים מאנשי המילואים של ישראל, האני הנו (44) מג'וליס, נשוי ואב לשלוש בנות, לוחם בעוצבת האש, הוקפץ בצו 8 בשבת, 7 באוקטובר. "קראו לי ממש כשהחלה הלחימה – ואני נמצא כאן כבר ארבעה שבועות", הוא מספר, "אנחנו פרוסים לאורך כל קו הגבול הצפוני, וברגע שיגידו לנו 'קדימה', אנחנו מוכנים לכל פעולה". הוא מסביר כי "התקופה הזאת מאוד לא פשוטה, במיוחד לאשתי. היא ממשיכה לעבוד בקופת חולים כללית ובנוסף לזה נופל עליה כל הנטל של המשפחה. יש לנו שלוש בנות שהיו צריכות ללמוד בזום, פתאום חזרו ללמוד בכיתות, זו התמודדות לא פשוטה".
השבוע הגיעו ליחידה שלו משאיות של "פתחון לב" עם סלי מזון, ארגזי ציוד חם לחורף, ערכות היגיינה ומוצרי טואלטיקה רבים. "מחמם את הלב לראות את התרומות האלה, שכל בית בישראל מתגייס אליהן: חילונים, דתיים, דרוזים, ערביי ישראל ורבים אחרים. זה נותן לנו כוח להמשיך הלאה בתקופה שבה חשוב לנו שנהיה חזקים. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לנצח. לקבוע עובדה בשטח: שהביטחון חוזר", הוא מסכם.
בבסיס אחר בצפון פגשו מתנדבי "פתחון לב" את שקד שיף (29) מרמות השבים. לשיף יש שני תפקידים: לוחם ביחידת פלחה"ן של הנח"ל, העוסקת בזיהוי, נטרול ופיצוץ מוקשים וחומרי חבלה נוספים; וכן חבר בצוות שפועל מאחורי הקלעים בנושאי לוגיסטיקה, שינוע והיערכות. "התעוררתי באותה שבת לצלילי אזעקות", הוא מספר, "אחר כך ישבתי עם אשתי, צפינו בחדשות, הזדעזענו ממה שראינו – ולא היה לי ספק שאני הולך להיות מוקפץ. זה דבר לא פשוט. רגע אחד אתה יושב בבית עם חברים ופתאום לוקחים אותך למילואים לשבועות. זה קשה גם לחיילים וגם למשפחות. יש פה מערכה שנראה שתהיה ארוכה. אבל חייבים לדאוג לכך שיהיו לפחות כמה עשורים של שקט, שהילדים שלנו יוכלו לגדול בשקט. בסוף ננצח. אנחנו תמיד מנצחים".
כמי שכבר חווה מבצעים צבאיים גדולים, הוא מתרגש מההירתמות של העורף. "גם מבחינת אוכל וגם מבחינת ציוד, האזרחים דואגים לנו מעל ומעבר. זה היה גם בצוק איתן, אבל הפעם זה בכמה רמות יותר", אומר שיף, "כיום אנחנו משתדלים לחזק את העורף, אבל בהתחלה העורף הוא שחיזק אותנו. זה לא פחות חשוב".
המתנדבים באחת ממשאיות התרומות שעשו השבוע את דרכן בין המוצבים בדרום פגשו את שלמה, נשוי ואב לשלוש, המשרת ביחידת החירום של חטיבת הצנחנים הסדירה. כשהחלה הלחימה, הוא עלה על מדים ביוזמתו וכבר בשבת בצהריים יצא ליחידה. מאז הוא פגש את המשפחה רק פעם אחת. הוא מתגורר בצפון, קרוב לגבול. כשהאזור פונה, אשתו והבנות עברו לדירה ששכרו בטבריה. הילדות לומדות עכשיו במסגרות שהוקמו לטובת משפחות מפונות.
הוא מודאג מאוד מהפן הכלכלי של המלחמה. "אני גם שכיר וגם עצמאי: עובד כשכיר בנמל חיפה וכעצמאי יש לי עסק תיירותי", הוא מספר, "עכשיו העסק קרס, כמו בתקופת הקורונה. יש ביטולים, יש התמודדות כלכלית לא פשוטה, וזה קורה גם לאשתי, שגם היא עצמאית. עוד מוקדם, אנחנו עדיין לא דנים בזה, אבל זה ברור שנהיה חייבים פיצוי של המדינה כדי לשרוד".
הוא מקווה שהמלחמה תהיה מנוף לשינוי כולל בחברה הישראלית. "מבחינתי המסר הוא 'חזקים עכשיו, מאוחדים אחרי זה'. אני מתפלל לכך שנהיה מאוחדים אחרי המלחמה הזו. אנחנו עייפים מהפילוג. אצלנו ביחידה כולנו אגרוף אחד חזק בשביל מדינת ישראל ותושביה. אני מקווה שכך זה ימשיך גם אחר כך".
לצד התמיכה בחיילים נמשך גם הסיוע למשפחות שנפגעו בשל המלחמה. עשרות משאיות עוברות בין המרכזים שאליהם פונו המפונים, שעזבו את בתיהם כשרק בגדיהם לגופם וזקוקים לסיוע מקיף. אולם גם בקרב אלה שנשארו בבתים וחיים בסביבת אזורי העימות יש ביקוש גדול לעזרה. כך, אחת מהמשאיות הגיעה לאגף הרווחה והשירותים החברתיים באופקים, שם ביקשו תושבים רבים לקבל עזרה, בעיקר ציוד לתינוקות ולקשישים. שיראל רייש, עובדת סוציאלית מהאגף, הייתה אסירת תודה. "יש כיום הרבה מיזמים יפים ברחבי המדינה", היא אמרה, "אבל מה שהיה מיוחד עם 'פתחון לב' זה שהם פנו אליי על מנת לבדוק אם עלו צרכים שהאגף צריך להתמודד עימם. הכנו להם רשימה עם ערימה של ציוד שאנחנו צריכים במטרה להחזיר את היישוב לשגרה מסוימת, ואז הגיעה לכאן משאית עם כל המוצרים שביקשנו. זה יאפשר לנו לסייע לכל מי שפנה אלינו, וזה דבר מדהים".
גם השבוע נרתמו אזרחים וארגונים שונים למאמצים. למרכז החירום של "פתחון לב" בראשון־לציון הגיעו עשרות עובדי "קבוצת מכשירי תנועה", שארזו מאות סלי מזון וארגזי סיוע. החברה אף תרמה מלגזות כדי לזרז את שינוע המוצרים. גם הדוגמנית שירלי בוגנים, השחקנית לירון לב ומעצבת האופנה מור לרמן, יוצאת "חתונה ממבט ראשון" ו"האח הגדול", היו בין מאות המתנדבים במקום. "ככל שאנחנו מאוחדים יותר, אנחנו כוח גדול יותר", אמרה בוגנים. לב הוסיפה: "אי־אפשר להיות בשום מקום אחר. רק פה. כל אחד צריך לעזור ולתרום במה שהוא יכול". השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים רכשה משאית עבור הארגון.
לצד הסיוע במזון וציוד, מוקד "זכות בקלות" מבית "פתחון לב" מסייע לאנשים במיצוי זכויות סביב מצב הלוחמה: עבודה ותעסוקה, זכויות אנשי מילואים, פגיעות פיזיות ונפשיות, פגיעות ברכוש ועוד. אחד הפונים למוקד היה אליעד אבסנפלד (49), חולה פרקינסון שעבר שני אירועים מוחיים, מתנייד על כיסא גלגלים – ומתגורר בגפו במושב פדויים, קרוב לרצועת עזה, בבית בלי ממ"ד או מקלט. "העובדת הסוציאלית סידרה לי מקום בממ"ד אצל שכן שלי, שגר שלושה בתים ממני", הוא מספר, "אבל במצבי לוקח לי שש־שבע דקות להגיע לשם, ובדרך נופלים סביבי חלקי טילים".
הוא פנה למספר גופים בבקשה שימצאו לו דיור חלופי. "כולם כנראה ניסו לסייע לי, אבל לא הצליחו", הוא מספר, "קיבלתי אפילו הצעות הזויות כמו לעבור למוסד למתמודדי נפש. היחידים שעשו משהו ממשי הם אנשי 'זכות בקלות', שחברו למעני ל'נגישות ישראל', וביחד הם מצאו לי חדר במלון בתל־אביב, נגיש, עם כניסות רחבות ושירותים ומקלחת שמותאמים לאדם בכיסא גלגלים. לדעתי, בימים כאלה המדינה חייבת לדאוג לקשישים ולאנשים עם מוגבלות. אסור להשאיר אותם מאחור".
גם אתם זקוקים לסיוע במיצוי זכויות סביב מצב הלוחמה? צלצלו לטלפון 5922*.
