הקדמה לאוטוביוגרפיה שהוציא מת'יו פרי בשנה שעברה, כותבת חברתו ל"חברים", ליסה קודרו, כי "השאלה הראשונה שאנשים שואלים על 'חברים' היא לעיתים קרובות 'מה שלום מת'יו פרי?'" הדור שגדל על הקסם הכימי שיצרו שישה שחקנים אלמוניים כמעט לגמרי, תמיד דאג במיוחד למת'יו פרי. גם כי הבעיות שלו בחיים שמחוץ לבית הקפה Central Perk תועדו היטב, וגם כי מכל הקאסט, הוא נראה הכי קרוב לדמות שלו.
והדמות שלו, צ'נדלר בינג, היא זו שעוררה הכי הרבה אמפתיה ואכן גם הכי הרבה דאגה. הרי היה ברור שרייצ'ל ורוס יהיו מאושרים בסוף ביחד; לג'ואי היו דרישות כל כך קטנות מהחיים, שבכל מקרה הוא היה נוחת על הרגליים; את פיבי החיים הפכו לאופטימית רדיקלית; ומוניקה, נו, מוניקה הייתה מצליחה בחיים, לא חשוב מה.
צ׳נדלר, לעומתם, לא ידע מיהו ומהו, לא ידע מה הוא רוצה לעשות, המשפחה שלו הייתה דפוקה לגמרי והוא לא ידע להחזיק מערכות יחסים. למזלו, מוניקה ראתה בו את מה ששאר העולם לא ראה, אבל אם זה לא היה קורה - ולפי יוצרי הסדרה, זה אכן אמור היה להיות רק סטוץ חד־פעמי, שצמח לחתונה וילדים בגלל הכימיה בין פרי וקורטני קוקס - מה בדיוק היה קורה לצ'נדלר? לא מופרך לחשוב שהוא היה מידרדר לאלכוהול וסמים ומסיים את חייו בגיל הצעיר 54.
55 כדורים ביום
מותו של מת'יו פרי, מסיבות שעדיין לא ידועות ובתקופה שבה, לפחות כך נראה, הוא היה נקי ופיכח ובמקום טוב בפעם הראשונה לאחר עשרות שנים, שבר הרבה מאוד לבבות. "חברים" של שנות ה־90 הייתה לא רק אחת הסדרות הקומיות האהובות בהיסטוריה, היא גם מצאה לה בשנים האחרונות קהל חדש וצעיר, שגילה אותה בשידורים חוזרים והתאהב בה כמו צעירי הניינטיז.
ובדיוק כמותם, גם הם הכי אהבו את צ'נדלר. היה כמעט בלתי אפשרי שלא לחבב את פרי, גם כי כל מי שהכירו אותו סיפרו באופן גורף על אדם נחמד, אדיב ומצחיק באופן שגורם לכאבי בטן. וגם כי חייו היו טרגדיה של מי שהכישרון שלו היה כל כך גדול, שהוא פשוט נבלע בתוכו.
פרי התחיל לשחק בגיל צעיר מאוד, והאלכוהול הגיע כבר בגיל 14. בהתחלה סתם בירה, שמהר מאוד הוחלפה בוודקה, ואחר כך בכדורי ויקודין, זנקס ואוקסיקונטין. הוא היה מספיק צלול כדי לשים את הקו האדום בהרואין. "זה הציל את חיי", אמר בשנה שעברה בסיבוב הראיונות לרגל הוצאת האוטוביוגרפיה שלו. "הייתי מזייף פציעות גב, הייתי מזייף מיגרנות. היו לי שמונה רופאים בו־זמנית. הייתי מתעורר וידעתי שאני צריך 55 כדורי ויקודין כדי לעבור את היום, והייתי צריך להבין איך לעשות את זה.
"כשאתה מכור לסמים, הכל מתמטיקה. אני הולך למקום הזה ומקבל שלושה כדורים. ואז אני הולך למקום הזה ולוקח חמישה. זה מתיש, אבל אתה חייב לעשות את זה או שאתה מאוד־מאוד חולה. לא עשיתי את זה כדי להרגיש טוב, זו לא הייתה מסיבה. רק רציתי לשבת על הספה שלי, לקחת חמישה ויקודין ולראות סרט. זה היה גן עדן בשבילי. כנראה הוצאתי תשעה מיליון דולר או משהו בניסיון להתפכח".
הוא יכול היה להוציא את הסכומים האלה בזכות השתתפות בעשר עונות, 234 פרקים, של "חברים". מה שהתחיל בשכר של 22,500 דולר לפרק בעונה הראשונה, הגיע למיליון דולר לפרק בשתי העונות האחרונות. ששת חברי הקאסט היו כל כך מחוברים, שהם יצרו סוג של ארגון עובדים, הרוויחו אותו דבר, איימו לעזוב ביחד ונשארו ביחד. בסופו של דבר, כל אחד מהם סיים את רכבת ההרים הזו עם שכר של 36 מיליון דולר.
חוץ מג'ניפר אניסטון, שבאמת המריאה לסטרטוספירה אחרת, אף אחד מהם לא הצליח לעשות עוד קפיצה לצמרת ההוליוודית. את 20 השנים שחלפו מאז הם העבירו בשילוב של הכרת תודה למזלם הגדול וטינה על כך שהם לא מצליחים להשתחרר מהטייפקאסט. רובם עובדים באופן די רציף, אבל איש מהם לא הפך למשהו גדול יותר ממוניקה, ג'ואי, פיבי ורוס. מת'יו פרי היה צריך להיות יוצא הדופן, פשוט משום שהוא היה הכי מוכשר.
פרי הופיע ביותר מתריסר סדרות קומיות לפני שנחת ב"חברים" ב־1994, כשהוא בן 25. מתחילת דרכו הוא היה גאון של גילום דמויות שמסתירות כאב בסרקזם ופאנץ'־ליינים. אפילו בפרק האחד שבו השתתף ב"בוורלי הילס 90210", הוא הותיר חותם בתפקיד רוג'ר אזריאן העשיר והפופולרי, שאפילו קלי טיילור לא הייתה מספיק טובה בשבילו אבל בפנים היה נער מרוסק לגמרי. פרי היה כל כך טוב כדמות שמשתמשת בהומור כמנגנון הגנה, שרוב הצופים לא זיהו שהסרקזם הוא רק הסוואה. לא בטוח שאפילו יוצרי "חברים", דייויד קריין ומרת'ה קאופמן, חשבו שצ'נדלר היה כזו דמות מורכבת כפי שהפך בידיים של פרי.
קריין סיפר לפני כמה שנים בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי ליהוק דמותו של צ'נדלר היה אחד הקשים ביותר עבורו ועבור קאופמן. "רשת NBC התעקשה על מישהו מסוים לתפקיד", סיפר יוצר הסדרה, "ואכן הצענו לו, אבל הוא סירב. חשבנו שלא תהיה בעיה למצוא מישהו אחר כי זה הרי אמור להיות תפקיד קל, דמות שיש לה בעיקר בדיחות. אבל כל כך הרבה מועמדים באו והקריאו את השורות וזה לא היה מצחיק, עד שחשבנו שצ'נדלר פשוט כתוב רע. בסוף מת'יו פרי בא, קרא שתי שורות, ופתאום זה כן היה מצחיק".
פרי גנב כל סצנה בתזמון קומי שאי־אפשר ללמד. אולי כי היה חובב טניס גדול, הייתה לו יכולת של רפאל נדאל להחזיר כל חבטה עם פאנץ'־ליין שמנצח את הדיאלוג. הייתה בו מחויבות מוחלטת לדרישה להצחיק, וככל שהתקדמו העונות של "חברים", הלחץ שהפעיל על עצמו הפך כבד מדי והוא חזר שוב ושוב לאלכוהול וכדורים. זה באמת לא ייאמן שהוא עדיין לא פיספס חצי שנייה של טיימינג באף סצנה.
בשלב מסוים טושטשו לגמרי הגבולות בין צ'נדלר בינג למת'יו פרי, הצופים דאגו לשניהם באותה מידה, ולכן גם הייתה שמחה כל כך גדולה כשבסופו של דבר צ'נדלר הוא שזכה למערכת היחסים הכי בריאה בסדרה. הגאונות של פרי גרמה לכל זה להיראות קל, והוא אהב כל רגע. או לפחות כך חשב.
"כל כך רציתי להיות מפורסם", אמר פרי ב־2002, "אתה רוצה את תשומת הלב, אתה רוצה את הכסף ואתה רוצה את הכיסא הטוב ביותר במסעדה. לא חשבתי מה יהיו ההשלכות". ההשלכות כללו, בין היתר, גם אובדן מוחלט של אנונימיות, שהפך את חייו לבית כלא. גם לזה הוא ניסה להתייחס בהומור אפל. באוטוביוגרפיה הוא מספר כי אחרי שעבר דום לב, רופא בבית חולים בשווייץ ביצע בו החייאה במשך חמש דקות. "אם לא הייתי ב'חברים', האם הוא היה עוצר אחרי שלוש?", שואל פרי.
הצלחה בינונית בקולנוע
פרי היה מועמד לארבעה פרסי אמי. התפקידים הטובים ביותר שלו אחרי "חברים" היו דווקא דרמטיים: היה "סטודיו 60", הניסיון הכושל של אהרון סורקין לשחזר את הצלחת "הבית הלבן", רק מאחורי הקלעים של תוכנית טלוויזיה. היו תפקידי אורח מצוינים ורחוקים מאוד מצ'נדלר ב"הבית הלבן" וב"הטובות לקרב".
היו סרטי קולנוע בהצלחה בינונית ומטה, והייתה סדרה בשם Go On, שבה גילם מגיש תוכנית ספורט רדיופונית האבל על מות אשתו. המגיש בסדרה חוזר לעבוד מוקדם מדי, מתמוטט ומתחיל למצוא את דרכו חזרה בעזרת קבוצת תמיכה. זו הייתה סדרה שכמו נכתבה עבור הכישרון וניסיון החיים של מת'יו פרי, אבל היא החזיקה מעמד רק עונה אחת, ב־2013.
הפרויקט האחרון של פרי היה ב-2017. שנה אחר כך הוא קרס לגמרי ברצף בעיות בריאות שכלל דלקת ריאות, פיצוץ במעי הגס, חיבור למכונת הנשמה, שבועיים בתרדמת, תשעה חודשים עם שקית לריקון מעיים, יותר מתריסר ניתוחי קיבה, וההבנה כי עוד לפני גיל 50 בילה למעלה ממחצית חייו בניסיונות להחלים ולהיגמל. בסופו של דבר, הוא אף פעם לא הצליח להשאיר את צ'נדלר בינג מאחור, אבל צ'נדלר, אוניברסלי ועל־זמני, יחיה לנצח, ודרכו גם מת'יו פרי — שתמיד ירקוד בתוך המזרקה. •
פרי: "כשאתה מכור לסמים, הכל מתמטיקה. אני הולך למקום הזה ומקבל שלושה כדורים. ואז אני הולך למקום הזה ולוקח חמישה. כנראה הוצאתי תשעה מיליון דולר או משהו בניסיון להתפכח"
