כמעט שבוע לאחר פתיחת השלב הקרקעי במלחמה, הציבור יכול להבין יותר עם מה מתמודדים לוחמי צה"ל, ש־16 מהם נפלו במהלך הקרבות העזים. מחבלי חמאס מתבצרים מתחת לקרקע של בית חולים, מעליה מאיימים על כוחותינו טילי נ"ט, ויש גם את המנהרות שבתוכן חמאס צבר יכולות פיקוד ושליטה מתקדמות. לעתים הכל מתלכד ביחד, כשמחבלים יוצאים מפיר של מנהרה, מזהים את כוחות צה"ל, משגרים טיל נ"ט וחוזרים להתחבא.
בביקור במפקדה הקדמית של חטיבת גבעתי, שספגה את רוב האבידות, ניכר כי התקריות תוחקרו במהרה והלקחים יופקו בהתאם. באירוע הראשון פגע טיל בבית שבו שהו לוחמי הסיירת, ובאירוע השני ספג כלי רכב מסוג נמר טיל נ"ט, מה שגרם לחומרי נפץ שהיו ברכב להתלקח ולכן היקף הנפגעים היה גדול: 11 לוחמים. המסקנות מהתקריות הללו הועברו לכוחות הלוחמים, והם היחידים שצריכים לקבל אותם: הדבר האחרון שצריך לעשות זה לצייד בהן את האויב. בהקשר הזה, מעניין לראות עד כמה חקירות המחבלים שנעצרו והועברו לשב"כ מסייעות למאמץ התמרון הקרקעי. חשוב לזכור זאת לפני שמתפלאים מדוע לא כל המחבלים מחוסלים במקום.
למרות האבדות הקשות בצה"ל והצער הרב על לוחמים צעירים שנפלו על הגנת המולדת, גם היום נכון לציין כי כל חטיבה מתמרנת של הצבא ספגה עשרות רבות של טילים ללא אבדות ונזקים. שר הביטחון יואב גלנט אמר אתמול כי מערך הנ"ט של חמאס ספג פגיעה קשה וקבע כי "פגענו ברוב המפקדים של המערך הזה, וחיסלנו את מפקדו". עם זאת, רק הזמן יגיד אם אכן חלה צניחה משמעותית ביכולות הנ"ט של חמאס.
גם הרמטכ"ל התבטא אתמול. "מחיר המלחמה כבד אך הכרחי", אמר רב־אלוף הרצי הלוי והודיע שהפעילות תימשך ותתעצם. ואכן, צה"ל שועט. זהו תרגום ישיר של מטרות המלחמה שהכתיב הדרג המדיני, ובכירים בצבא גורסים שאלו יעדים ריאליים. גם את ההערכה הזאת רצוי לקחת עם קורט מלח, ולו בגלל תקתוקו של השעון המדיני: אמנם בצמרת הצבא יש המשוכנעים שהזמן משחק לטובת תמרון ארוך ויסודי, אך כלל לא בטוח שמדינות העולם (ובתוכן מדינות ערב, שכבר מגלות עצבנות דוגמת החזרת השגריר הירדני) ימשיכו להעניק את האשראי, ורצוי לזכור שגם המשק הישראלי שרוי במצוקה גם בגלל גיוס המילואים העצום.
על כך עונים בצבא כי ייעשו התאמות. "אין מפתח מאסטר לכל דלת בפעולה", אומרים בצבא, "מתקדמים ובכל פעם מוציאים מפתח אחר ומנסים שיתאים לאתגר החדש, כי מלחמה כזו לא הייתה". לכן, אגב, בצבא מבהירים כי אין "תמונת ניצחון" והציבור לא צריך להמתין עד שייהרג המחבל האחרון: ההישג יהיה אובדן יכולות התפקוד של הזרוע הצבאית והשלטונית. השאלה איך בסבך הזה מצליחים לחסל בכירים, למשל, עודנה בתוקף.
וביום שאחרי, יצטרכו בצבא לעצב מחדש את קו ההגנה בעוטף עזה. במסגרת התחקירים שנעשים בפיקוד הדרום התברר נתון שומט לסתות: יותר מ־3,000 מחבלים חמושים השתתפו במתקפת חמאס, וזה עוד לפני האספסוף שהשתתף בטבח הנורא. לכן אין מנוס מהשגת ניצחון חד וברור, שירחיק את המלחמה הבאה ככל הניתן. את מלאכת השיקום יבצע, מן הסתם, מטכ"ל שייראה אחרת לגמרי, כפי שנרמז מההודאות באחריות של בכירי הצבא. ראש אמ"ן, שכבר הודה בכישלונו באיגרת שהוציא, עשה זאת שוב אתמול מול המצלמות.
אתגר נוסף שניצב בפני המודיעין יתברר כבר מחר: בחיזבאללה לא חסכו בפרומואים לקראת נאום המזכ"ל, חסן נסראללה, ורף הציפיות בהתאם. בישראל מתייחסים לנושא ברצינות רבה: את לקח חוסר הרצינות למדנו במלחמת לבנון השנייה, עת נאם נסראללה בזמן הפגיעה בספינת אח"י חנית. עם זאת, ההערכות כרגע במערכת הביטחון אומרות שנסראללה לא יפתח במלחמה כוללת כשצה"ל ערוך מוכן, שכן זה יפגע במעמדו כמגן העדה השיעית. מאחר שנכווינו מאוד ברותחין כשזה נוגע למודיעין, מומלץ וראוי להיזהר גם בצוננין.
בינתיים, המערכת הפוליטית והדרג הצבאי לא מתנגשים סביב הלחימה בעזה וההתנהלות בצפון, אבל יהודה ושומרון היא כבר סיפור אחר. שם, גורמים בכירים במערכת הביטחון אומרים שההתעקשות של שר האוצר לא להעביר לרשות הפלסטינית את מה שמכונה "כספי הסילוקין", עלולה להצית את הגדה.
כספי הסילוקין הם כספים ששייכים לרשות מתוך התחשבנויות מיסים עם מדינת ישראל. הם מהווים 65 אחוז מתקציב הרשות הפלסטינית, ובחודש הזה מדובר ב־680 מיליון שקלים, אותם כאמור מסרב השר בצלאל סמוטריץ' להעביר, מתוך הטענות המוכרות בימין נגד אבו מאזן, תוך ניצול הזעם הציבורי על חמאס ואמירות שמייצרות מצג לפיו הכספים הללו יגיעו לידיים חמאסניקיות. אלא שאבו מאזן אמור להשתמש בכספים האלה כדי לשלם משכורות לאנשי הרשות, בדגש על פעילי מנגנוני הביטחון. כך נוצר פרדוקס: מצד אחד, ישראל מצפה מהמנגנונים לפעול נגד אנשי חמאס בגדה – מה שקורה בשבועות האחרונים - ולשמור על החוק והסדר בשטחים הפלסטיניים. מצד שני, היא מסרבת להעביר את כספי המימון של הפעילות הזאת.
לא מיותר לציין כי הסלמה בלתי נשלטת ביהודה ושומרון לא רק תסכן ישראלים וישראליות, אלא תפגע בהכרח במאמץ המלחמתי בחזיתות המובילות בדרום ובצפון (וגם ההתחממות מול החות'ים בים האדום). מוטב שחברי ממשלת ישראל יתמקדו בסיוע לעורף, לאוכלוסיות המפונים, למשפחות הנפגעים וגם לבעלי העסקים שקורסים, במקום להפריע לצה"ל עם הצתת חזית נוספת.
