1.
עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה שֶׁצָּדַקְתְּ:
לֹא נְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם.
נִצְטָרֵךְ לִשְׂרֹד אוֹתוֹ. הַסַּכָּנוֹת
אוֹרְבוֹת עַל כָּל אֲדָמָה, וְכָל
מִשְׁפָּחָה יְהוּדִיָּה צְרִיכָה בֶּן
מִחוּץ לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁיַּצִּיל אוֹתָהּ
בְּבוֹא הָעֵת. מָה יָדַעְתְּ עַל בּוֹא הָעֵת
וַאֲנִי לֹא הִקְשַׁבְתִּי? יָשַׁבְתְּ
עַל הַכֻּרְסָא הַמִּזְדַּקֶּנֶת שֶׁלָּךְ,
כִּסּוּי הֲקוֹרְדֶּרוֹי דָּהוּי תַּחַת זְרוֹעַ שְׂמֹאל,
גּוּפֵךְ שָׁעוּן לַצַּד, מִשְׁקַל הָעֲצָמוֹת הַמִּדַּלְדְּלוֹת
וְהַסְּפָרִים הַמְּתֹעָבִים, מָה נִסִּית לוֹמַר לִי
עַל מָה שֶׁיָּבוֹא עָלֵינוּ? אֲנִי מְקִימָה אוֹתָךְ
לִתְחִיָּה עַכְשָׁו, צְרִיכָה אוֹתָךְ בִּדְחִיפוּת,
מְאַלֶּצֶת אוֹתָךְ אֶל עוֹלָם
שֶׁנִּפְטַרְתְּ מִמֶּנּוּ. אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנִים
לְאַחַר מוֹתֵךְ אֲנִי גּוֹרֶרֶת
כִּסֵּא לְצַד הַכֻּרְסָא שֶׁלָּךְ, אוֹחֶזֶת
בְּכַף הַיָּד הָרַכָּה שֶׁלָּךְ, הָעֲיָרָה
הַשְּׂרוּפָה שֶׁלָּךְ, הָאָח הָרָצוּחַ שֶׁלָּךְ,
הַשָּׁנִים הָאֲבוּדוֹת, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהֵאָחֵז
בְּדָבָר מָה, הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּךְ
הָפְכָה לַעֲתִיד שֶׁלִּי,
הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁלָּךְ הָפְכָה לַעֲתִיד שֶׁלִּי.
2.
אֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים דַּרְכּוֹן שֶׁל הַמְּדִינָה שֶׁעָזַבְתְּ,
שֶׁבָּגְדָה בָּךְ, שֶׁנִּסְּתָה לַהֲרֹג אוֹתָךְ, הַמְּדִינָה
שֶׁשָּׂרְפָה אֶת הָעֲיָרָה שֶׁלָּךְ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, בַּפַּעַם
הָרִאשׁוֹנָה שָׂרְפָה אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם עִם כָּל בָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים,
בְּפַעַם הַשְּׁנִיָּה שָׂרְפָה אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּכֶם
עִם כָּל בָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים, בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית אִמֵּךְ
הִתְחִילָה לְהַאֲכִיל חָתוּל שָׁחֹר,
וּפָסְחוּ עֲלֵיכֶם. שָׂרְפוּ רַק אֶת בָּתֵּי הַשְּׁכֵנִים,
הֶחָתוּל צוֹוֵחַ וְגִצֵּי הָאֵשׁ מִכָּל עֵבֶר.
זָכַרְתְּ אֶת זֶה כְּשֶׁבְּרַחַת מִשָּׁם. עַכְשָׁו אֲנִי
מַגִּיעָה לַשַּׁגְרִירוּת שֶׁלָּהֶם,
קַעֲקוּעַ שֶׁל חָתוּל שָׁחֹר עַל הַזְּרוֹעַ שֶׁלִּי,
כּוֹתֶבֶת אֶת הַשֵּׁם הַמֵּת שֶׁלָּךְ בַּטְּפָסִים,
הַשֵּׁם הַחַי שֶׁלָּךְ, שְׁמֵךְ
שֶׁאוֹהֵב אוֹתִי.
3.
*"האדמה סוגרת עלינו" / דרוויש
הָאֲדָמָה סוֹגֶרֶת עָלַי
הַגְּבוּל הַפָּרוּץ סוֹגֵר עָלַי
זִכְרוֹן הַחֶדֶר שֶׁלָּךְ בַּקִּבּוּץ סוֹגֵר עָלַי כְּשֶׁאֲנַחְנוּ
יְשֵׁנוֹת בְּתוֹכוֹ רַכּוֹת וְעַתִּיקוֹת
מֵאֲחוֹרֵי דֶּלֶת בְּלִי מַנְעוּל. לִפְנוֹת הַבֹּקֶר קָרִיר,
הִמְהוּם הַיּוֹנָה, וּפִנְקַס הַטֵּלֵפוֹן שֶׁלָּךְ
נָח לְיָדֵינוּ בִּכְרִיכַת קַרְטוֹן כְּתֻמָּה
חֲתוּמָה בַּמִּלָּה "אַלְפוֹן".
אֲנִי סוֹרֶקֶת עַכְשָׁו אֶת כָּל הַפְּתָחִים,
הַתְּעָלָה הַבְּהִירָה שֶׁמִּמֶּנָּה חָמַקְתְּ
אֶל הַמָּוֶת, שַׁעַר הַקִּיר שֶׁבּוֹ
הִתְחַלְּפוּ הַזְּמַנִּים, אֲנִי נוֹעֶלֶת
אֶת הַשָּׁנִים שֶׁלָּנוּ לְאָחוֹר, חוֹתֶמֶת
אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת, מְגִיפָה אֶת הַמַּחְסָן,
סוֹגֶרֶת אֶת הַשְּׁבִילִים הַיְּחֵפִים,
שַׁעַר הַקִּבּוּץ, הַצָּהֳרַיִם,
דֶּלֶת הַכְּנִיסָה שֶׁבְּמַזָּל לֹא נִפְרְצָה.
לְעוֹלָם לֹא נִישַׁן כָּכָה יוֹתֵר.