"הכל פה מתנהל בשליפות מהמותן". כך האשימו אתמול בכירים במשרד האוצר, לאחר שנודע להם מהתקשורת כי על פי החלטת השר בצלאל סמוטריץ' הוצג בפני חברי ועדת הכספים על ידי נציג מטעם השר ויו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, המתווה המתוקן בשלישית של תוכניות משרד האוצר לכלכלת המלחמה.
בפתח דיון הוועדה אתמול הוצגו תקנות מס רכוש המעגנות על פי השיפור במתווה של התוכנית השנייה שהוצגה רק בסוף השבוע האחרון, עם פיצוי עד 20 ק"מ מגבול הרצועה למתן פיצוי מלא בגין נזק עקיף שיחול עד 40 קילומטרים מגבול עזה. במסגרת זו ייכללו גם תושבי באר־שבע ואשדוד בזכאים לפיצוי מלא. חלק מחברי ועדת הכספים ששיבחו את התוכנית ביקשו לדעת כמה היא תעלה ולא קיבלו תשובה, כמו גם פניית "ממון" לאוצר.
"איש לא התייעץ ולא בדק מה המשמעות של הצעד לעלות לתקציב. גם לא הוצגו מקורות למיליארדים שהתוכנית המתוקנת תעלה", אמר גורם בכיר במשרד האוצר. "לא זכורה התנהלות כזאת מעולם", התבטא גורם פחות בכיר אך ותיק באוצר.
נציג מלשכת שר האוצר בישר לחברי ועדת הכספים כי השר שוחח עם ראשי עיריות באר־שבע ואשדוד ובישר להם, כי "תקנות מס רכוש שנביא לוועדה בימים הקרובים, יחולו מ־7 קילומטר עד 40 קילומטר... נייצר פתרונות משפטיים לעניין הזה". ההחלטה נבעה בין השאר מאיומים של חברי קואליציה בסוף השבוע שהם יצביעו נגד התוכנית השנייה המתוקנת שהציג שר האוצר רק בסוף השבוע האחרון אם באר־שבע ואשדוד לא ייכללו בתוכנית. כאמור, אין מושג באוצר כמה תעלה התוכנית לצרף יותר מ־300 אלף תושבים לתוכנית.
ח"כ גפני ציין בדיון כי, "מאז הישיבה הקודמת ישבנו גם עם הארגונים, עם שר האוצר, עם אנשי משרד האוצר, אופוזיציה וקואליציה כדי להגיע למקסימום הסכמות. הגענו לשינויים משמעותיים, ולהצעת חוק שונה לחלוטין מההצעה הראשונית של האוצר".
עדיין אין מענה
בהמשך הדיון, לצד הברכות לתיקונים שנעשו במתווה הפיצויים, עלתה ביקורת קשה על נקודות נוספות הדורשות תיקון במה שכונה על ידי בכירים במשק כ"תוכנית מחוררת לגמרי". לעמדת חברי הוועדה וגורמי השוק השונים יהיה צורך לתקן, בין השאר, שהסיוע יינתן גם לעסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל, וסיוע מותאם במיוחד לענפי התשתיות והבנייה, שאין להם כל מענה במתווה הקיים. בנוסף לכך קראו ארגונים חברתיים ובכירים במשק לתת מענה לאזרחים ותיקים עובדים מעל גיל 67, שנשלחו הביתה לאחר פרוץ המלחמה, ואין להם כל מענה במסגרת דמי האבטלה.
ביקורת הושמעה גם על כך שאין כל מענה בתוכניות האוצר לעמותות שונות, שרבות מהן סייעו ומסייעות לתושבים הנפגעים, וחלקן אינן עונות על הקריטריונים במסגרת תוכנית הפיצויים. עוד נדונה בוועדה בעיית התחומים שבהם העוסקים עובדים חלקית כעצמאים ושכירים, ושאינם מרוויחים סכומים זהים באופן קבוע, כמו מוזיקאים, מדריכי תיירים ופרילנסרים במקצועות השונים.
הוועדה צפויה לבצע שורת שינויים בטרם יובא החוק לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת כנראה היום ומחר.
באופן חריג נשמעו מחיאות כפיים בדיון בוועדה כאשר ח"כ אלי דלל (הליכוד) נשא נאום תקיף במיוחד כלפי אנשי האוצר בנוגע למתווה הפיצויים: "באוצר צריכים להבין שהם לא עושים טובה לבעלי העסקים בכך שהם נותנים להם פיצויים. בעלי העסקים הם מנוע הצמיחה הכלכלי של מדינת ישראל, באוצר צריכים לראות בכספים אלו השקעה וכך יהיה. בוועדת הכספים אנו נדאג, חברי הקואליציה והאופוזיציה כאחד, שלא יישאר אפילו ענף אחד ועסק אחד מאחור".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, ביקר אתמול את מתווה האוצר בוועדת הכספים ואמר כי "זהו מתווה שמפקיר חלק גדול מתושבי המדינה. גם כשננצח בחזית, אנחנו נפסיד בעורף". תומר התייחס ראשית לכך שמתווה האוצר החדש לא מפצה את כלל העובדים שנעדרו בעקבות הנחיות המדינה אלא את עובדי המדינה בלבד.
קרן הלוואות
בינתיים הודיעו אתמול שר האוצר והחשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, על פתיחת מסלולי הלוואות מיוחדים במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה במטרה לסייע לעסקים להתמודד עם קשיי תזרים מזומנים וצרכי הון חוזר אשר עלולים להיווצר מהשפעות המלחמה על המשק.
בקרן ייפתחו שני מסלולים מיוחדים - מסלול לעסקים קטנים ובינוניים ומסלול לעסקים גדולים - במסגרתם יועמדו הלוואות לעסקים בכל רחבי הארץ בתנאים אטרקטיביים, תוך מתן תקופת גרייס משמעותית על תשלומי הקרן והריבית, הגדלת שיעור ערבות המדינה לכל הלוואה, הפחתה בשיעור הבטוחות שהעסקים נדרשים להעמיד, והכל בתהליך הגשה פשוט ומהיר.
ההלוואות יועמדו באמצעות 11 נותני אשראי שונים, לפי בחירת העסק, בהם שבעה בנקים (בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי־טפחות, בנק דיסקונט, בנק מרכנתיל־דיסקונט, בנק ירושלים ובנק יהב) וארבעה נותני אשראי חוץ־בנקאי (חברת MAX, ויזה כאל, גמא ניהול וסליקה, ו־BTB).
המסלול הראשון, המיועד לעסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל, יעמוד על סך 8 מיליארד שקל. המסלול השני, המיועד לעסקים גדולים עם מחזור שנתי של עד 500 מיליון שקל, יעמוד על סך של 2 מיליארד שקל. הגשת בקשה לקבלת הלוואה במסגרת המסלולים המיוחדים תעשה באופן נגיש, ודיגיטלי, באמצעות טופס קצר באתר של הקרן.
