לזכר נרצחי 7 באוקטובר.
"איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את ייעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאיתנו כי קבוצת נערים זו, היושבת בנחל עוז, נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים..." | מנאום ההספד של משה דיין לרועי רוטברג ז"ל.
כְּיֶלֶד בִּקַּרְתִּי גּוֹזְלֵי תִּנְִשָׁמוֹת רַכִּים בְּמִגְדַּל הַשְּׁמִירָה הַמַּחְלִיד בַּ"עֶמְדָּה הַקִּדְמִית"
מִבְּלִי לְהָבִין שֶׁהֵם בְּנֵי דְּמוּתֵנוּ.
בֹּרַכְנוּ בִּיְמֵי קֶצֶף וְקַצֶּפֶת בַּבְּרֵכָה
וְאַרְטִיקִים חֻלְּקוּ לָנוּ דֶרֶך חֶדְקוֹ שֶׁל פִּיל.
הָרְצוּעָה הָיְתָה רַק חֲגוֹרָה בֵּין הַשָּׂדוֹת לַשָּׁמַיִם
בָּהֶם הֵעַפְנוּ עֲפִיפוֹנִים יַחַד עִם יַלְדֵי עַזָּה.
אִמִּי דָּאֲגָה רַק כְּשֶׁאֲחוֹתִי שָכְחָה לָרֶדֶת מֵרַכֶּבֶת הַטְּרַקְטוֹר
אָבִי כָּעַס רַק עַל פְּשִׁיטַת טַוָּסִים עַל הַכְּרוּבִים בַּגִּנָּה.
בְּחֹפֶשׁ מֻחְלָט יָצָאנוּ לַשָּׂדוֹת
לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹת הַטֶּבַע וּלְהִתְפַּלֵּא מֵעֲמָל הָאָדָם.
מִמִּגְדַּל הַמַּיִם הַנָּטוּש שֶׁל בְּאֵרוֹת יִצְחָק
הִדְהֵד קְרָב שֶׁנִּשְׁזַר בַּנְּאוּם שֶׁכֻּלָּנוּ הִכַּרְנוּ
אֲבָל רָצִינו לִהְיוֹת דּוֹר אַחֵר
וְהָיִינוּ דּוֹר אַחֵר
לִזְמַן קָצָר מִדַּי.
*
אַחֲרֵי שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַקִבּוּץ
הַר הַגַּעַשׁ הַשָּׁטוּחַ הִתְעוֹרֵר
וְדוֹר טְרוּט־עֵינַיִם הִתְעַצֵּב.
לְמִקְלְטֵי תַּפְאוּרַת הַמִּשְׂחָק שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ
הוּסְפוּ עוֹד וָעוֹד
וְהַזְּמַן פָּחַת וּפָחַת.
*
מֵאָז שֶׁעָזַבְנוּ אֶת הַקִבּוּץ
הִרְבֵּיתִי לְטַיֵּל בּוֹ בְּמֶרְחֲבֵי הַתּוֹדָעָה
בְּכֹל שְׁבִילָיו,
בֵּין בָּתָּיו, לִשְׁמֹעַ כֹּל תָּו מִמַּנְגִּינַת קִיּוּמוֹ.
עַכְשָׁו
מַלְאֲכֵי חַבָּלָה נוֹחֲתִים וּמִסְתַּנְּנִים לְתוֹך הַזִּכְרוֹנוֹת
וַאֲנָשִׁים שְׁאוֹרָם כָּבָה מְהַבְהֲבִים בְּתוֹכָם
וּצְעָקוֹת נִשְׁמָעוֹת לְאָחוֹר
וּמִישֶׁהִי נִמְצֵאת שָׁם בְּמִסְתּוֹר
וְאַחֵר לֹא מַגִּיעַ אֵלָיו.
*
וְהַדֶּשֶׁא דוֹרֵשׁ לִשְׁמֹעַ
אֶת המִשְׂחָקִים שֶׁהָיוּ
וְשֶׁיִהְיוּ.
עודד פלד
ירח מלא מציץ חליפות יָרֵחַ מָלֵא מֵצִיץ חֲלִיפוֹת מִבַּעַד לְחַשְׁרַת עֲנָנִים, מְבֻיָּשׁ, וְסִיעַת עוֹרְבִים מַמְרִיאָה בִּצְוָחָה — עֶרֶב נוֹבֶמְבֶּר קָרִיר. מַשַּׁב רוּחַ רַעֲנָן בִּזְנַב יוֹם שְׁרָבִי חוֹנֵק — 'אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם' בְּסֹהַר בֵּית הָעֵמֶק
