צוב היה אתמול בנתב"ג. מאז הקורונה שדה התעופה הבינלאומי של ישראל לא היה כל כך ריק. כ־15 אלף נוסעים בלבד עברו אתמול בטרמינל — ירידה של 80% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רק 97 טיסות בינלאומיות נרשמו אתמול בלוח הטיסות הדליל. מספר זעום במיוחד. לצורך ההשוואה, בחגי תשרי השנה התמודדו ברשות שדות התעופה עם קרוב ל־5 מיליון נוסעים. מתי נחזור למספרים האלה? כרגע אין לאף אחת תשובה.
כל חברות התעופה המובילות בעולם ביטלו את הקווים שלהן לישראל עד להודעה חדשה. מדלתא, דרך בריטיש, טורקיש, אמירייטס ועד איזיג'ט. מי שמחזיקות את הקשר האווירי בין ישראל לעולם הן שלוש החברות הישראליות — אל על, ישראייר וארקיע. אם כי גם הן ביטלו טיסות למספר לא קטן של יעדים. גם החברות הבינלאומיות המעטות שנחתו בארץ ביטלו השבוע את הטיסות בעקבות אזהרת המל"ל שקראה לישראלים לשקול את חיוניות הטיסה לכל היעדים בחו"ל. היחידות שעדיין מגיעות לנתב"ג הן בלו בירד שטסה ליוון פעם בשבוע, פלי דובאי ואיתיחד מהאמירויות, ועוד שלוש חברות זרות קטנות.
בחברות התעופה הישראליות לא מסתירים את הדאגה מפני העתיד המעורפל וערכו דיון חירום עם שרת התחבורה, מירי רגב. "אני מתגעגע לקורונה", אומר אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, בחיוך עצוב כדי להדגיש את חוסר הוודאות והמשבר הקשה שבפניו נמצאות חברות התעופה. אגב, מנתוני רשות שדות התעופה עולה כי כ־80 אחוז מהטיסות כיום בנתב"ג הן של אל על. גורמים בכירים באל על מדגישים כי "הקורונה הייתה מגפה עולמית, בעוד שהמלחמה בעזה מיוחדת רק לישראל ומחייבת מיקוד ועזרה של הממשלה. התעופה היא נכס אסטרטגי חיוני למדינה, ללא רציפות אווירית ישראל עלולה להפוך לאי במצור. מראשית המלחמה אל על עשתה הכל כדי להחזיר ישראלים ארצה ולהטיס ציוד ביטחוני ללחימה. לכן, צריך להירתם מהר לגיבוש מתווה סיוע דחוף ובהלימה לצרכים המיוחדים של חברות התעופה כפי שהוצגו בפגישה עם שרת התחבורה".
רגב אמנם הדגישה בפני מנהלי חברות התעופה כי "הפעילות שלכם אסטרטגית והמדינה מחויבת לשפות אתכם על הנזקים כדי לשמור על הרצף התפקודי". לפי הצעתה, מודל ההעסקה שיקודם משלב בין מימון של המדינה והשתתפות מצד המעסיקים והעובדים עצמם. אך בפועל זה עדיין לא קורה.
אחת הסוגיות הבוערות עבור חברות התעופה היא השבת התמורה הכספית ללקוחות בגין ביטולי טיסות. בסוגיה הזו הדגישה רגב כי היא מצדדת בחברות שנקלעו בעל כורחן למשבר וכי המדינה חייבת להירתם למענן. רגב ביקשה מהחברות להעביר דוח כספי מפורט על הנזקים הכבדים, אך גם כאן עדיין לא התקדם דבר. בשורה התחתונה, תמונת המצב בשטח עגומה, והמדינה תיאלץ לפצות את החברות בסכומי עתק, אם ברצונה לשמור על הקשר האווירי בין ישראל לעולם.
המשבר בענף התיירות נותן אותותיו לא רק באוויר, אלא גם בים. כפי שפורסם לאחרונה ב"ממון", ענף הקרוזים מנמל חיפה שבר הקיץ את שיא הנוסעים של כל הזמנים. כרגע כל התחום הזה מושבת לחלוטין. אודי שנבל מנכ"ל סנורמה, הנציגה הבלעדית של רויאל קריביאן בישראל, אומר: "כרגע בוטלו כל ההפלגות מחיפה, אם זאת לאור ההצלחה בשנתיים האחרונות, ברגע שהמצב יאפשר זאת, חיפה תחזור לרשימת נמלי הבית".
"ענף לא יציב"
השממה בנתב"ג לא מאיימת רק על חברות התעופה, אלא משתקת לחלוטין את כל ענף התיירות בישראל. משרדי הנסיעות לא מקבלים הזמנות חדשות מלקוחות, אלא בעיקר עוסקים בביטולים והחזרים. גם הביקושים לטיולים מאורגנים עבור חנוכה ופסח נעצרו לחלוטין. מדריכי הטיולים נותרו ללא עבודה, בדיוק כמו בקורונה, אין תיירות פנים ואין תיירות נכנסת. הצימרים בדרום ובצפון מושבתים ובתי המלון שורדים רק בגלל המפונים שמתאכסנים אצלם בתעריפים נמוכים משמעותית מהסכומים שנגבים מאורחים רגילים.
בענף מודאגים ממתווה האוצר שלא עונה על הצרכים המיוחדים של תחום התיירות. ראשי הענף משוועים למתווה הולם כדי להימנע מהפתרון של ימי הקורונה — הוצאה לחל"ת של עשרות אלפי עובדים. "אל תפקירו אותנו", מתחנן בפני המדינה אחד הבכירים בענף. "בסוף התיירים יחזרו, אבל החברות יקרסו ולא יהיה מי שיטפל בהם".
משרדי הנסיעות מתמודדים עם בעיה קשה בקבלת החזרים מהמדינה בגלל שיטת רישום המחזור שלהם — בעיה שאין לה פתרון במתווה המוצע. טלי גל נוי, סמנכ"לית שיווק ומכירות באיסתא, מסבירה: "לא הגיוני שחברת תיירות שמעסיקה מאות עובדים ישראלים לא תוכל לקבל פיצויים בגלל שהמחזור הגדול שלה נובע משיטת רישום חשבונאי שכוללת בעיקר תשלומים לספקי תיירות ולצד ג'. אין לנו כרגע מנוס מהוצאת עובדים לחל"ת. הנזק הוא כפול: לא רק שאנחנו מאבדים מכירות בעקבות המלחמה, יש עלות גדולה ומשמעותית לאיבוד עובדים עם הכשרה בתחום. ההשקעה שנדרשת בגיוס והכשרת עובדים חדשים היא אדירה".
יעקב אמסלם, מנכ"ל ובעלים של קבוצת התיירות "אמסלם טורס" מטבריה, חושש: "המדינה מחויבת לתת פתרונות לסוכנויות הנסיעות בהתמודדות הקיומית של עובדי הענף ומשפחותיהם. מדובר בענף המונה עשרות אלפי משפחות, גם בפריפריה, שחוות פגיעה ישירה וכואבת. אנו מבקשים מהאוצר פתרון למתווה פיצוי בהקדם האפשרי".
יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס, פסימי: "החל"ת בענף התיירות הוא כורח המציאות. יש ירידה של כ־80 אחוז בהיקף הנסיעות לחו"ל. הודעת המל"ל על ההמלצה הגורפת לא לצאת לחו"ל מהווה דה פקטו סגירה של השמיים. אין דרך אחרת להתמודד עם המצב אלא להוציא עובדים לחל"ת. לצערנו כבר הוצאנו מעל 60 אחוז מכוח העבודה לחל"ת ונוספים ייצאו בתקופה הקרובה. הפגיעה היא אנושה".
סקטור נוסף שנפגע במישרין מהמשבר בתיירות הוא נותני שירותי הקרקע בנתב"ג. בכיר בחברת שירותי קרקע אומר: "לפני כשנה וחצי ביקשה הנהלת החברה מכל 700 העובדים שלה שהוצאו לחל"ת בקורונה לחזור לעבודה שלהם בנתב"ג. מדובר בדיילי שירות לנוסעים, גוררי מטוסים, פקחי מטען ופקחי תדלוק שמעניקים שירות ליותר מ־50 טיסות ביום. מתוך 700 שיצאו לחל"ת רק 100 עובדים בחרו לחזור. זה יצר כאוס מוחלט כפי שכולנו זוכרים — מזוודות שלא הגיעו ליעדן, תורים שהשתרכו מחוץ לנתב"ג, טיסות שהתבטלו בגלל שצוותי הקרקע לא הספיקו להכין אותן להמראה וכו'. לקח לנו 18 חודשים לגייס ולהכשיר עובדים חדשים. נכון להיום, אנו מעסיקים בקבוצה כ־850 עובדים. משיחות שאנחנו עורכים איתם עולה תמונה שחורה: כ־90% מהעובדים השיבו כי אין בכוונתם לחזור לעבודה בנתב"ג במידה ויוחלט להוציא אותם לחל"ת. הסיבה השכיחה הייתה: 'מדובר בענף לא יציב'".
גם ספקיות טיולים מאורגנים ומורי הדרך מתמודדים עם משבר קשה. סימן עובדיה, מנכ"ל חברת בשביל הזהב, אומר: "ספגנו מהלומה קשה. אחרי שהצלחנו להתאושש מתקופת הקורונה, להרים את הראש מעל המים ולהוציא טיולים ברחבי העולם, עכשיו בעקבות אזהרת המסע, אנו חוזרים להתחלה. מאז שהתחילה המלחמה אנחנו מטפלים אך ורק בביטולים והחזרי כספים ללקוחות, לרבות ביטולים לטיולים בגינם הזמנו והתחייבנו על שירותים בחו"ל. מתווה הפיצויים לענף התיירות חייב לקחת בחשבון את ההתחייבויות האלו, שחלקן לא יוחזר לנו. מדובר במערכה ארוכה שעשויה לגרום נזק כלכלי כמעט חסר תקנה לחברות תיירות שאין להן גב כלכלי חזק".
"רווחים אין כאן"
גם בעלי הצימרים מיואשים. "מה איתנו?" אומר אפיק רום, בעל בית האירוח "גן עדן במדבר" במצפה רמון. "חלפו כבר 31 ימים ונותרנו חסרי תשובות. יש התעלמות עצומה מצד המדינה ומשרד התיירות והמשבר הכלכלי שנקלענו אליו רק מתעצם. מתחילת הלחימה אני מארח בדירות האירוח שלי מפונים ומתפנים ללא עזרה או סיוע מינימלי. בשבועות האחרונים מתארח אצלי מתפנה עם צרכים מיוחדים שאין לו מרחב מוגן בדירתו באשקלון. אני דואג לכל הצרכים שלו כי אני יודע שאין לו מקום אחר ללכת אליו, אבל בלי עזרה כלכלית אני לא אוכל להמשיך להחזיק אותו ואת שאר המפונים אצלי. בית האירוח הוא מקור ההכנסה היחיד של משפחתי וההוצאות הכלכליות כבדות עלינו".
גם ברשתות המלונאות המובילות חוששים. אביה מגן, מנכ"לית רשת "פתאל ישראל", מציינת: "אנחנו מארחים כיום כ־20 אלף תושבים מהדרום והצפון. כל צוותי המלונות התגייסו למשימה. יחד עם זאת, בגלל פרופיל האירוח ששונה מבית מלון בשגרה וזמן השהייה שאינו מוגדר, נדרש מענה מיידי כמו הכרה בבתי המלון המארחים כבתי מגורים משותפים ולא כמלונות, מה שיקל משמעותית בפערים בתעריפי הארנונה, מים, חשמל ומסים לרשויות. חייבים גם לאפשר חל"ת גמיש בדחיפות כדי לשמר את מערך העובדים הקיים. נכון לרגע זה, כמעט ולא הוצאנו עובדים לחל"ת אבל אנחנו חייבים מענה מהיר מהמדינה".
ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל, מוסיף: "המדינה הגיעה איתנו, רשתות המלונות, להסדר במסגרתו נתוגמל על אירוח המפונים, אולם מדובר בתגמול זעום שלעיתים רחוק מעלויות האירוח. רווחים אין כאן. כדי להחזיר את המלונות לכשירות מלאה ועל מנת להניע מחדש את ענף התיירות בישראל, המדינה תצטרך להקים קרן סיוע לשיפוץ בתי המלון והחזרתם למצב תקינות שיאפשר את הפעלתם מחדש בסטנדרטים המוכרים מלפני 7 באוקטובר. המלונות שלנו היום הם הבית של המפונים. אמנם בית זמני, אבל בית. הצוותים שלנו הפכו להיות חלק מהקהילות ששוהות אצלנו, נוצרו חיבורים של חברות, הדדיות ומסירות. שר התיירות התגייס מיד ויזם הקמת חמ"ל משותף למשרד התיירות והתאחדות המלונות ולקח על עצמו כפרויקט אישי את שיבוץ המפונים במלונות בשיתוף פעולה מלא איתנו. כולי תקווה שהוא גם יצליח להעביר מול האוצר את המתווה המיוחד לענף".
על הקשיים במתווה מדבר גם יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת: "המתווה שהוצע עד כה לענף, חישוב של ממוצע הכנסות ביחס של 1/12 מתוך ההוצאות של 2022, לא מתחשב במגבלות הקורונה על כניסת תיירים בשנה שעברה, שהוסרו באופן מלא רק במאי. הממוצע צריך להיות ממאי עד דצמבר. התיירות הנכנסת מהווה את הענף הרביעי בגודלו במשק בהכנסות מכסף זר. עשרה אחוזים ממקומות העבודה בירושלים ובפריפריה, צפת, נצרת ועכו לא יחזרו לחיים כלכליים בלי תיירים ברחובות. בגלל זה קריטי לשמור את התשתית האנושית המומחית לטיפול בתיירות. מדובר ב־1,500 עובדים ו־150 חברות שבלעדיהם לא יוכלו להגיע לכאן קבוצות מאורגנות. חייבים לפעול כבר עכשיו כדי לשמר את העובדים האלה. התיירים יבואו, אבל אנחנו חייבים להיות ערוכים ליום שינחתו פה".
פתאל זועם גם על המל"ל: "האזהרה לא לטוס לחו"ל היא מבישה ומוטב שלא הייתה מפורסמת. זה נראה יותר כיסתו"ח מאשר דאגה לאזרחים. חמור מכך — ההודעה היא כניעה לחמאס ותמונת ניצחון עבורו".
"מחויבים לתת כתף"
שר התיירות חיים כץ עומד להציג מתווה מיוחד שיתאים למצוקות הייחודיות של ענף התיירות. "אנחנו מחויבים לתת כתף לתעשייה שמפרנסת עשרות אלפי משפחות ומעשירה את קופת המדינה בשגרה", אומר כץ. "התיירות נפגעת ראשונה ובצורה הקשה ביותר, וגם האחרונה להשתקם. המתווה שגיבשנו מאזן בין הצרכים של התעשייה לבין שיקולי התקציב. בשלב הזה עלינו לעזור ולא לספור כל שקל". בדיון שנערך בשבוע שעבר הסמיכה ועדת הכספים את משרד התיירות להגיש הצעה לפיצוי שתאושר על ידי הוועדה. קווי המתאר העיקריים של ההצעה שגובשה על ידי ד"ר אביגדור קפלן, מוצגים כאן לראשונה:
1. התאמת התוכנית כדי שגם סוכני נסיעות שהיקף המחזור שלהם עולה על 400 מיליון שקל לשנה יזכו לסיוע מהיר ויוכלו לשמר את כוח האדם המקצועי המועסק על ידם בשגרה.
2. מתן מענה ייחודי למורי הדרך שחלקם שכירי יום, חלקם עוסקים מורשים וחלקם שילוב של השניים.
3. גם חברות תעופה תוחרגנה בעניין מגבלת המחזור של עד 400 מיליון שקל כדי לקבל סיוע מיידי. השיפוי בגין שימור עובדים יינתן ללא הגבלת תקרת השכר. לחברות קושי תזרימי עקב הצורך להחזיר ללקוחותיהן את הכספים ששולמו עבור כרטיסי טיסה שטרם נוצלו, לכן יש צורך כי המדינה תעמיד לרשות החברות הללו הלוואה בסכום ההחזרים הנ"ל בריבית פריים ולפירעון במשך חמש שנים. בנוסף, החברות תשלמנה לרשות שדות תעופה עבור החודשים אוקטובר־דצמבר רק מחצית מהסכום.
4. מלונות שאירחו תושבים שהתפנו יקבלו מענק חד־פעמי לשיפוץ החדרים בשיעור של 18% מהכנסותיהם מהמדינה עבור אירוח המתפנים. בנוסף, יקבלו הנחה חד־פעמית בארנונה, מים וביוב.
