במשרד האוצר מתקיימים דיונים להקפיא את השכר הממוצע במשק החל מינואר 2024. המשמעות היא הקפאת כמעט כל ההצמדות הקבועות בחוק לשכר הממוצע. העלאת שכר המינימום וקצבאות הביטוח הלאומי יוחרגו מההחלטה.
במסגרת ההקפאה, שכר חברי הכנסת ושל אלף בכירים במשק לא יועלה. כמו כן, מחצית מההתייקרות האמורה להתבצע במסי הארנונה ובמחירי החשמל לא תצא אל הפועל.
ההחלטה הסופית תגובש כבר בימים הקרובים ותובא כחוק לאישור הממשלה, ועדת הכספים של הכנסת ומליאת הכנסת בשלוש קריאות. בעת משבר הקורונה בוצעה הקפאה דומה בשכר הממוצע בשנים 2020 ו־2021, בחקיקה מיוחדת.
הקפאה של השכר הממוצע צפויה לחסוך מתקציב המדינה כ־6 מיליארד שקלים, כאשר רבות מהוצאותיה השוטפות צמודות לשכר הממוצע. בשל מצב המלחמה, הפוגע קשות בעיקר בשכבות החלשות, תוחרג מההקפאה העלאת שכר המינימום, שצפוי לעלות בפעימה נוספת בשנת 2024 לכ־5,700 שקל, לאחר שעלה באביב האחרון מ־5,300 שקל ל־5,572 שקל.
השכר הממוצע במשק צפוי לעלות בשיעור גבוה החל מחודש אוקטובר בשל פיטורים והוצאתם לחל"ת של עשרות אלפי עובדים במשק, כאשר הרוב המכריע של המפוטרים הם בעלי השכר הנמוך ביותר במשק – ולכן השכר הממוצע של שאר העובדים עולה לפי החישוב אוטומטית.
המוסד לביטוח לאומי מפרסם מדי שנה בחודש ינואר את שיעור העדכון של השכר הממוצע במשק. על פי חוק, יש שני סוגים של חישוב השכר ממוצע:
הסוג האחד משמש לעדכון שכר הבכירים ושכר המינימום, וחישובו מתבסס על ממוצע השכר למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים, שלגביהם יש ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים. שכר זה נקבע למעשה על פי נתוני חודש אוקטובר שמתפרסמים בחודש ינואר.
הסוג השני משמש לחישוב בסיסי הכנסה לגבייה למבחני הכנסה שונים, וכמו כן להצמדה של חלק ממחיר החשמל ומסי הארנונה.
על פי ההצעה המתגבשת במשרד האוצר יוחרגו מההקפאה גם המענקים לחסידי אומות העולם ולאסירי ציון, מענקי בר מצווה ליתומים, והוצאות קבורה לנפגעי המלחמה ופעולות איבה – שאותם מממנת הממשלה.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין כי, "בעת מלחמה זאת ההחלטה הנכונה ביותר. לא יעלה על הדעת ששכר חברי כנסת והוצאות של משקי הבית יועלו כיוון שקיים חוק המחייב זאת בימי שגרה. כעת אנחנו במלחמה".
