בטלוויזיה ציינו חודש למלחמה לא רק בסיפורים על הנרצחים, הנופלים והחטופים אלא גם על עצמם: לאורך השידורים בוצעו כמה וכמה חזרות לרגעי הדרמה הראשונים כפי שהועברו בשידור חי, שאכן לא היה כמותו - גם ביחס לחומרת המצב, אבל בעיקר משום שהתקשורת (בהובלת דמויות כמו דני קושמרו, תמיר סטיינמן ואלמוג בוקר) התעשתו הרבה לפני המדינה ב־7 באוקטובר.
במקביל, הפניית הזרקור פנימה לוותה לעתים בנימה משונה של נוסטלגיה. למשל נטעלי שם טוב בחדשות רשת, שבשעות הערב המוקדמות ביקשה מאור הלר לשחזר את קורותיו בשבת שהתחילה בשש וחצי בבוקר ומאז בעצם מסרבת להיגמר. "יש מישהו אחד שאנחנו יודעים בדיוק איפה הוא היה", היא אמרה בחיוך שלא ברור מה הוא אמור לייצג (הומור שחור? מבוכה?) אבל בכל מקרה הרגיש מאוד לא שייך. גם הלר נראה כמי שלא ציפה להתייחס לנושא כאילו שנדרש ממנו להשלים פאנץ' של בדיחה.
אולם לאחר הקרנת הדיווח הראשון שלו מאותו בוקר, הכתב הצבאי התעשת: כשהשידור חזר לאולפן הוא ציטט את עצמו, כשטען שהירי המאסיבי "עשוי להיות ניסיון הסחה לחדירה" והניד את ראשו באיטיות, כמי שזיהה שהתרחיש המסויט הופך למציאות מזוויעה. "יש לנו כאן משהו אחר", המשיך הלר, לפני שתיאר כיצד מתקפת חמאס תפסה אותו בחופשה בצפון. אלא שאז הלר הודה שהוא פרץ לשידור ו"אין לי מושג מה קורה".
ומה שבאמת יוצא דופן במונולוג שלו היה שה"אין לי מושג מה קורה" הסגיר משהו רחב ומהותי בהרבה מאשר הדרמה שהתחוללה באותם רגעים: הלר, שכמו הרוב המוחלט של עמיתיו לתחום על המסך לא נוטה לסקר את הצבא בביקורתיות, לא דמיין בכלל מהלך כזה ו/או מחדל כל כך קיצוני. את דוברת אוגדת עזה הוא עוד הספיק לשאול אם זה ירי של ג'יהאד איסלאמי בגלל תקריות ביהודה ושומרון. בדיווח עצמו, אחרי שהעלה אופציה שמדובר בניסיון חדירה, הלר אמר ש"נערכים בצה"ל עם הרבה כוחות על הגדר". איך לומר זאת בעדינות? לא היו שם לא צה"ל, לא הרבה ולא כוחות.
למעשה, הנסיעה הקצרה והמרה במנהרת הזמן שיקפה את אחד החטאים התקשורתיים החמורים ביותר: השנים הארוכות של סיקור ביטחוני נטול שיניים בפלטפורמות הכי חזקות, סיקור שנטע בציבור את האשליה שאסון כמו 7 באוקטובר לא יכול לקרות. הטרגדיה היא שחודש אחרי אין סימנים לחשבון נפש או שינוי כיוון: ניר דבורי מדברר את צה"ל ("קאמבק חסר תקדים"), עמית סגל הפך משום מה לניר דבורי, אור הלר מסתחבק עם הטאלנט תא"ל דניאל הגרי ויש לא מעט ישראלים וישראליות שעדיין אין להם מושג מה קורה.
בקטנה
מעניין מה יותר משפיל עבור התקשורת: 1. העובדה שאת הריאיון הראשון שלו העניק ראש הממשלה לרשת אמריקאית. 2. זה שיממה אחר כך הוא שוב הפקיע זמן מסך כדי לשאת עוד נאום סגור לשאלות. 3. שאפילו צ'אט בינה מלאכותית היה מצליח לכתוב הצהרה עם יותר תוכן. בין המנחשים והמנחשות תוגרל אחריות.
