אחד הדברים היפים בקומיקס על גיבור־על הוא שיש אפשרות לאין סוף עלילות. אין דבר שהוא בלתי אפשרי. כגיבור העל של הכדורגל הישראלי, ערן זהבי מתחיל היום עוד פרק שאף אחד לא העלה על דעתו: קדנציה נוספת בנבחרת ישראל. כבר היו שתי עזיבות, הפעם היה נראה שהדלת באמת נעולה. והנה, הוא חוזר. כנראה לפרק האחרון, אבל עם זהבי אי־אפשר לדעת.
כמו מכבי ת"א שהחזירה אותו בשנה שעברה, גם הנבחרת עומדת בפני משימה קשה וחייבת שהוא יעזור לה. כמו משטרת גות'אם שמפעילה את ה"באט־סיגנל" כדי שבאטמן יבוא, כך גם עשו יוסי בניון ואלון חזן. ארבעה משחקים בעשרה ימים עם הכרטיס ליורו על הכף? חייבים להפעיל את כל האמצעים המיוחדים. זהבי לא רק הגיע, הוא גם הסכים לכל הדרישות שלהם. עכשיו, אחרי שסיימנו לדבר על סידורי השינה והתרגשנו מהסולחה המתוקשרת, הגיע הזמן לכדורגל - וזהבי חוזר לנבחרת שהוא לא מכיר.
הוא עזב את הנבחרת כשהוא מלך השערים שלה, זה שמציל אותה בכל הזדמנות – וחוזר אליה אחרי שהיא הסתדרה ממש לא רע בלעדיו – אפילו הראתה קצת ווינריות עם ניצחונות בתוספת הזמן, שמנעו לחץ ציבורי להחזירו. זהבי יצטרך להתמודד לא רק עם אובדן הפריבילגיה, אלא גם עם העובדה שהוא כבר לא מספר 1. המנהיגים והפנים של הנבחרת הזו הם יוסי בניון ואלון חזן. שונה מאוד מווילי רוטנשטיינר ואנדי הרצוג, שפינו את הבמה לשחקנים.
זה לא דבר רע, זהבי הכי רעב כשהוא מרגיש שיש לו מה להוכיח. בכל פעם שהוא נשאל על הנושא, עלתה התחושה שהוא מאוד רוצה לחזור לנבחרת ומאוד מציק לו שהוא לא שם. הוא אמנם איחל לה בהצלחה בדיפלומטיות, אבל שפת הגוף שלו שידרה "אני רוצה לחזור". לא הגיע לו לסיים ככה את הקריירה, אבל אצל זהבי הכל מסתדר בסוף. הנבחרת צריכה אותו, ואפשר להיות בטוחים שהוא יהיה שם בשבילה. הכל מוכן לסיום ההוליוודי הכי קיטשי וקלישאתי בעולם: זהבי כובש שער בדקה ה־90 שמעלה אותנו ליורו, ורץ כדי להתחבק עם יוסי בניון.
ערן זהבי מגיע בטירוף בעיקר כי יש לו מה להוכיח, שפת הגוף שלו שידרה "אני רוצה לחזור". לא הגיע לו לסיים ככה את הקריירה, ועכשיו הכל מוכן לסוף הוליוודי קיטשי: שער שמעלה אותנו ליורו וחיבוק עם יוסי בניון
