ההסתבכות המביכה של אדם סיסמן החלה בפגישה הראשונה שלו עם דיוויד קורנוול, הלוא הוא ג'ון לה קארה. בחוגי הביוגרפים וההיסטוריונים הנחשבים בלונדון רווחה השמועה, כי הסופר, ששימש כסוכן בשירות החשאי הבריטי, מחפש ביוגרף בעל שם וניסיון שיכתוב את הביוגרפיה שלו. השמועה אף הוסיפה וסיפרה, כי כמה וכמה מן הטובים והמעולים הציעו את עצמם למשימה היוקרתית אך נדחו. באותם ימים, העשור השני של המאה ה־21, נחשב אדם סיסמן להיסטוריון שבכתיבתו הביוגרפית עלה בידו לפצח אגוזים קשים מאוד. הרעיון המבריק שלו לכתוב את "הביוגרפיה של הביוגרפיה" — זו שכתב ג'יימס בוזוול על ידידו המילונאי סמואל ג'ונסון — זכה לשבחים רבים. סיסמן, פסקו הקוראים, הצליח להבהיר מדוע ולמה נחשבת יצירתו של בוזוול לנקודת ציון חשובה מאין כמוה בהתפתחות הכתיבה ההיסטורית. ואכן, בעקבות הביוגרפיה של בוזוול, סיסמן גם ידע ממה עליו להישמר בכתיבת ביוגרפיות: סודות שהגיבור מבקש להעלים, רגעים ומשגים מביכים, ובדרך כלל גם יחסים (עם נשים ועם אחרים), שבעיני הגיבור עלולים להעכיר את שמו. אך כאשר דיוויד קורנוול הסכים להפקיד בידו את המלאכה, הוא שכח כמה וכמה מתובנותיו.
בפתח שיחתם אמר לה קארה, כי קרא את ספריו של סיסמן והתרשם מאוד. התמדתו ומאמציו לחשוף את הבטנה המסתתרת מתחת לחזות החיצונית מבטיחים שהספר יעמיד את דמותו האמיתית. הוא יחשוף את דיוויד קורנוול הנחבא בחזות של ג'ון לה קארה. המניע העיקרי שלו, אמר לביוגרף שלו, הוא לחשוף לפני בניו את אביהם האמיתי. אביו שלו, הפושע המורשע, הרמאי חסר התקנה, הזניח את ילדיו והתעלל בהם. הוא ינהג אחרת. הוא הבטיח לחשוף בלא סייגים את ארכיונו המלא ולענות על כל שאלותיו, גם המטרידות והחושפניות. עם זאת, הוא העמיד שני תנאים: 1. הוא מבקש שהביוגרף שלו יימנע מחשיפת־יתר של עברו כעובד שירותי הביטחון של בריטניה, מטעמי סודיות שעדיין תקפים. 2. הוא ביקש שינהג באחריות וברגישות אם ייתקל בעדות המחשידה אותו בהתנהגות לא ראויה בתחום האישי.
ג'ון לה קארה ידע מה יש לו בארון, וסיסמן ידע כי סוגיית עברו של גיבורו בארגוני הביון של בריטניה, ה־MI6 וה־MI5, היא פרשה סתומה שהסוכן הבריטי לשעבר טרח בכישרון רב לערפלה בסתירות, העמדות פנים ושקרים. הוא גם ידע משמועות על הרפתקאותיו עם נשים מחוץ לגדרי הנישואים, אך בטח בעצמו וביכולתו לתאר תחומים אלה בלשון ובסגנון שיתקבלו ויאושרו.
המפגשים הראשונים בין השניים היו נעימים ומנומסים. סיסמן התאכזב מדלות הארכיון שהופקד בידיו, ועד מהרה גם הבין שהבטחתו לגלות רגישות בתחום היחסים הסודיים עם נשים הייתה נמהרת ומכשילה. כשנודע ברבים כי אדם סיסמן, הוא ולא אחר הוא הביוגרף הנבחר, מיהרו יודעי סוד לשאול אותו אם מוכרת לו פרשת יחסיו עם זו ועם אחרת. לרשימת מנדבי האינפורמציה נוספו עד מהרה גם נשים שהיה להן סיפור טוב. סיסמן הבין כי הבטחתו לקורנוול מאיימת על עבודתו וניסה למצוא דרכי מילוט. כאן נולד הרעיון שתוצאתו היא הספר החדש שאנו סוקרים עתה, המתמקד בעולמו הסודי של דיוויד קורנוול. במצוקתו זימן אליו הביוגרף את בנו בכורו של גיבורו, סיימון קורנוול, וסיפר לו על ממצאיו. הבן לא הופתע כלל וכלל ואף הציע שסיסמן יכתוב נספח סודי לביוגרפיה ובו יתוארו כל מעללי אביו. נספח זה יצא לאור לאחר מותו של ג'ון לה קארה ואשתו.
• • •
בניגוד להבטחה שייתן לסיסמן יד חופשית ויימנע מהתערבות בתוכן הספר התגלה דיוויד קורנוול כקליינט קשה ומטריד. הוא דרש מאות תיקונים, גדולים וקטנים, עד שנתן הסכמתו להוצאה לאור. לבד מעסקי הנשים שלא נכנסו לספר, לא נראו לו התיאורים על יחסיו הפוגעניים כלפי כל מי שהעז לחלוק על דעתו או "לא נתן לו את הכבוד המגיע לו". אדם סיסמן נכנע, הספר יצא לאור, כמובטח, ב־2015, ובמקביל הוא החל באיסוף החומרים לנספח על הסודות שהוסתרו ממנו וחיכה לעיתוי המובטח. ב־2022 מת קורנוול. חודשים לאחר מכן מתה גם אשתו, ג'יין. סיסמן היה משוכנע שעתה הגיע זמנו למלא את מחויבותו של הביוגרף ולספר את האמת, את כל האמת.
הוא ליקט בשקדנות את כל השמועות על נשותיו הסודיות של לה קארה ופנה אליהן בבקשה שיספרו לו את סיפורן. הוא לא הופתע, כך הוא כותב בספרו החדש, כשגילה דפוסי התנהגות דומים בכל המקרים: תחבולות, התחמקות והסתרה, הצהרות אהבה מפליגות, פגישות קצרות במלונות פאר ברחבי העולם וסיומים דרמטיים החתומים בהצהרות אהבת נצח. לה קארה היה איש עשיר מאוד ונדיב אל אהובותיו. לאחת הוא קנה מכונית, לאחרת מימן נסיעות וחופשות, ולכולן הותיר מזכרות יקרות — תכשיטים יקרים ונדירים. היה לו טעם טוב.
ברשימה של סיסמן היו 11 נשים והוא היה משוכנע שאם יוסיף לחקור תתגלנה גם אחרות. חלק נכבד מן הנשים שפנה אליהן סירבו לשתף פעולה, אך לא הכחישו ש"יש להן סיפור". כשניגש לשיחות שכנוע התברר לו כי ה"מרגל" היה שם לפניו. כשהחליט שיש בידו די חומרים שיגלו לכל העולם את פרצופו האמיתי של הסופר האהוב עליהם, נכונה לו הפתעה מצערת. אישה אחת לפחות הקדימה אותו וכתבה את ספר אהבתה לג'ון לה קארה. אחרות לא הכחישו כשעיתונאים פנו אליהן. סיסמן הבין כי נספח האהבות שתיכנן כבר לא יעורר את התדהמה שהוא ציפה לה. מצפים ממנו ליותר מעלילות אהבה אסורות. אלה כבר ידועות. הוא נדרש לכתב הגנה שידגיש כי מעבר לסיפורים הנסתרים משתרע מצע של סוגיות "עקרוניות" ובכללן היחסים בין הביוגרף לנשוא כתיבתו, מחויבותו של הכותב לאמת, ומה בין חייו של הסופר ליצירתו.
• • •
מרבית פרקיו של הספר הקטן הזה מגוללים את הפרשות שנחשפו לפני סיסמן בפירוט דקדקני ומביך. כמו סיפורי אהבות נסתרות גם אהבותיו של ג'ון לה קארה היו בנאליות וצפויות. המחבר מתעקש לפרט היכן לנו האוהבים, מה אכלו לארוחת צהריים, ובאיזו שמפניה שימחו את ליבם. גם עלילות ההסתרה אינן חורגות בפקחותן. כתובות מסתור של חברים משתפי פעולה ומיני אמצעים מביכים. בין שאר המאפיינים של חיי הסתר של קורנוול מציין סיסמן תכונה חריגה המעידה על אופיו יותר מאשר על תשוקותיו. הייתה לו חיבה מרושעת לנשים מאוכזבות של חבריו הקרובים ביותר.
בשאר פרקי הספר, ובעיקר במבוא ובסיכום, מנסה סיסמן להסביר לקוראיו את מניעי כתיבתו. הוא יודע כי בעיני רבים יתפרש הספר כמגילת נקמתו של מציצן חסר כבוד ובושה. "לולא סברתי שספרי מעלה תרומה לדיון בסוגיות מורכבות יותר", הוא כותב, "גם אני הייתי פוטר את הספר ככתב רכילות מביש". סיסמן מתפתל וטוען כי חשיפת חייו הסודיים של לה קארה אינה פוגמת בהערכתו את חשיבותה ואת מקוריותה של יצירתו. אחרי ככלות הכל, ההערכה כי ספריו של גיבורו הן יצירות מופת עמדה ביסוד רצונו ליטול על עצמו את המלאכה. אז מה אם כך תרומתו של הספר? שואל סיסמן ומשיב.
הספר, הוא פוסק, מציע נדבך חשוב ויסודי לפרשנות כתביו של לה קארה, ולהמחשת הטענה הוא מצטט משפטים או אירועים חסרי משמעות מהרפתקאות האהבה שלו שנכנסו לספרים. אני לא הצלחתי להבין כיצד רומן שניהל עם עיתונאית אמריקאית אוהדת אש"ף ומקורבת ליאסר ערפאת סייעה לו בכתיבת 'המתופפת הקטנה'. מה שהסעיר אותי יותר בסיפור זה היה מותה של העיתונאית בפיצוץ של בניין השגרירות האמריקאית בביירות ב־1983.
נימוק אחר להצדקת כתיבת הספר ופרסומו הוא כי פרשיות האהבה של לה קארה חושפות מרכיב חשוב באופיו שלא הודגש דיו בביוגרפיה המקורית. סיסמן מבקש להסביר לנו מה הניע את דיוויד קורנוול, מה סוד בוגדנותו, וכאן הוא חושף את עומק הבנאליות של ספר הנקמה שלו. הוא בגד בנשותיו כי זו הייתה דרכו להתנקם בצלקת הנוראה שהותירו בו אביו הפושע המתעלל ואמו שהזניחה אותו ואת אחיו בינקותם. אמור מעתה: כל מי שסבל מהורים קשים ואכזרים, סופו להיות בוגד סדרתי בחייו. הסבר מביך אף יותר הוא ניסיונו של סיסמן לתרץ את הסתבכויותיו של לה קארה כתוצאה ברורה וחד־משמעית של הערצתו לספרות הרומנטיקה הגרמנית. כביכול גם הוא כמו גיבורי הספרות שלו תהו כל חייהם על מהותה של האהבה. תהיות שהניעו אותם להתנהגות לא שגרתית. וכבר קראתי מבקרת אחת של הספר שליגלגה על ניסיונו של סיסמן לייחס את מחשבותיו של לה קארה לגתה.
מעריכי תרומתו של אדם סיסמן לכתיבה הביוגרפית בשנים האחרונות רוצים להתנחם בתקווה שספר הסודות של ג'ון לה קארה הוא רק מעידה קטנה ומביכה ברשימת הישגיו עד כה. רשימת המאהבות של מחבר 'המרגל שחזר מן הכפור' וניסיונותיו הנואשים להעלימן לא פוגמים בהערכת איכות ספריו — בעיקר המוקדמים — בעיני אוהביו. נותרנו עם ספרון קטן שעשוי לעורר שאלות חשובות יותר על מלאכתו של הביוגרף ועל היחס בין חייו של היוצר ליצירתו. •
The Secret Life of John le Carre // Adam Sisman } Profile Books } 208 pp } 2023
