מצב מלחמה מוצא את הטבע האנושי מתיידד מחדש עם הרדיו, לפעמים בלי ברירה. בכל זאת, הקליטה בממ"ד לא מאוד איכותית ובין האזעקות האדם מחפש משמעות חדשה בתחנת הרדיו הקרובה לליבו. אם בשבוע הראשון סימני ההלם בקעו עם חזרה לשירים ההם של מלחמת יום הכיפורים, הימים שאחרי כבר גילו שהמוזות הישראליות לא שותקות בכלל מאז שהתותחים רועמים. מתוך הייאוש, החרדה והחושך נולדו עשרות שירים חדשים, פסקול מעודכן של אבל לאומי. בדיקת 'ידיעות אחרונות' לחודש המלחמה הראשון בכל תחנות הרדיו, באמצעות אקו"ם, מגלה כי השיר הכי מושמע של החודש הוא 'מולדת' של חנן בן ארי שיצא ב־16 באוקטובר. במקום השני נמצא 'עם ישראל חי' של איל גולן, שיצא ב־19 באוקטובר. במקום השלישי דורג ליאור נרקיס עם שיר חדש, ביצוע למילות התפילה 'אחינו כל בית ישראל'. ברביעי ממוקם 'חורף 23' של אודיה אזולאי ואיזי ורק אחריו אנחנו מוצאים שיר מהעידן שלפני, שנת 2020 - 'אמן על הילדים' של חנן בן ארי, שמתאים למצב המחריד באופן מדויק. במקום השביעי נמצא אחד ההמנונים של התקופה, 'יהיה טוב' של יסמין מועלם, שיצא במאי האחרון וגם הוא חובק בחום מובן. השירים הלועזיים הכי מושמעים הם: You've Got a Friend של קרול קינג, All of Me של ג'ון לג'נד, I'll Stand by You של הפריטנדרס, Imagine של ג'ון לנון, ו־Lately של סטיבי וונדר.
בגזרת האמנים המושמעים נראית חזרה ברורה לשני אייקונים שהם פסי קול ישראליים עשרות שנים. אריק איינשטיין ז"ל הוא האמן שהושמע הכי הרבה ברדיו בחודש הראשון למלחמה, ואחריו שלמה ארצי. איל גולן, שמוביל את הדירוג בקביעות זה שנים, נמצא במקום השלישי ואחריהם חנן בן ארי, בעז שרעבי, שרית חדד, הזמרת היחידה בעשירייה, חיים משה, עידן רייכל, שלום חנוך ואביתר בנאי (באותו מקום, תשיעי) וגם ישי ריבו, קונצנזוס דתי־חילוני שהפך כוכב ענק בשנים האחרונות. הכיוון ברור: אמנים ממלכתיים, ותיקים בדרך כלל, שמחזיקים ברפרטוארים עמוקים של להיטים גדולים, כלומר נכסי צאן ברזל. הפופ הישראלי, הפופ הים־תיכוני, ההיפ־הופ והראפ נמחקו כמעט לגמרי. לרוק הישראלי יש עדיין כמה פתחים בימים אלה, בעיקר בבלדות.
גם בעשירייה השנייה המגמה דומה: שלומי שבת, יהודית רביץ, שפרשה מהבמה כבר שנים אבל חזרה בסערה לפלייליסט - כי כולנו מאוד צריכים מילה טובה, עפרה חזה ז"ל, יהודה פוליקר, מתי כספי, ריטה, חוה אלברשטיין, משה פרץ, זוהר ארגוב ז"ל וגידי גוב.
רשימת האמנים הכי מושמעים פה מחו"ל כוללת את האמנים שהפכו לאייקונים: אדל עומדת בראשה. אחר כך קולדפליי, אד שירן, סטינג, U2, REM, מדונה וסיה.
בגזרת כותבי השירים מוביל אהוד מנור ז"ל בדירוג המושמעים ביותר ואת המקום השני תופס אבי אוחיון, מחשובי היוצרים הישראלים בעשור האחרון. עידן רייכל שלישי, ארצי רביעי, שלום חנוך חמישי ואחריהם חנן בן ארי, יענקל'ה רוטבליט, רחל שפירא, יהונתן גפן ז"ל ויעקב גלעד. הרדיו הישראלי החזיר בחודש האחרון לראש סדר העדיפויות גם את האבות והאמהות של המוזיקה הישראלית, שכל אחד מהם אחראי להמנון כזה או אחר, מ'אין לי ארץ אחרת', דרך 'מקום לדאגה', 'מה אברך' ועד 'כשתגדל'.
מה לגבי המינון? נוטה בבירור להגדלת נפח המוזיקה הישראלית. בסך הכל הושמעו בתחנות הרדיו השונות בחודש הראשון למלחמה 74.8 אחוזים של שירים בעברית ורבע מוזיקה לועזית. זה זינוק חד. חודש לפני המלחמה, החזיקה המוזיקה העברית 63.1 אחוזים מהעוגה ברדיו לעומת 36.9 של האמנים הזרים.
עד פופ
נועה קירל כמשל: המלחמה השביתה את מכונת הלהיטים השמחים ופגעה במעמדן של הזמרות | עינב שיף
חוץ משגרת לחימה והיכרות קרובה מדי עם סאונד של אזעקות, לחייזר שהיה נוחת כאן ב־7 באוקטובר היה צריך להסביר משהו מעניין: אם הוא יפתח את הרדיו ואת שירותי הסטרימינג, הוא לא ימצא שם את הזמרת הכי מצליחה בישראל. למעשה, אם הוא ישמע את המילים "נועה קירל", לא יהיה לו מושג במי מדובר.
כפי שמוכיחים נתוני אקו"ם שנחשפו כאן על ידי עמיתי רז שכניק, קירל מסמלת את שתי התופעות הבולטות במוזיקה הישראלית החל מ־7 באוקטובר: מחיקת הפופ מהפסקול ונסיגה חריפה במעמדן של הזמרות, דווקא אחרי שנים של התקדמות. כן, שוב חזרנו לזמרת אחת (שרית חדד) בעשיריית המבצעים והמבצעות המושמעים ביותר ו־20 אחוז בלבד ברשימת ה־20 (למי ששכח, כלומר לעורכים ברדיו: נשים הן קצת יותר ממחצית האוכלוסייה). בדומה לתהליכים אחרים בזמני חירום, גם במוזיקה הזמרות משלמות את המחיר.
במקביל, מצעד השירים חושף בעיה מרכזית וחוצת מגדרים בפופ המקומי: רפרטואר לא מגוון שהתמקד בהרמות. לקירל, למשל, אין בלדה אחת לרפואה, ואילו סטטיק ואנה זק הם לא בדיוק זמרים לשירי יום זיכרון. כאן אפשר לראות את היתרון של אודיה, לדוגמה, כיוצרת מאוד זריזה (די מפתיע שהיא הוציאה רק שיר אחד בינתיים, במונחים שלה מדובר בבצורת) ומאוד מחוברת לקהל שלה. ואם משקללים את הרדיו ואת שירותי הסטרימינג, אפשר לזהות שמלחמת אוקטובר 2023 עושה ל'יהיה טוב' של יסמין מועלם את מה שהקורונה עשתה לאלבום הבכורה שלה: לוקחת את מה שנראה כמו פספוס מצער והופכת אותו לחלק בלתי נפרד מהזיכרון הקולקטיבי של התקופה. יש לציין גם קאמבק של להיטים מתוך הקשר ספציפי: 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר חזר בגלל מותו של לוחם גיי שהיה אמור להינשא לצלילי השיר וכך גם 'לראות את האור' של אפרת גוש, שליווה כתבה עוצרת נשימה בחדשות 12 שתיעדה את החוגגים בפסטיבל נובה לפני הטבח.
מסקנה נוספת, שלא היה צריך דוקטורט בישראליות כדי להגיע אליה, היא שהמלחמה מחזקת כרגיל את הסנטימנט היהודי והלאומי (ואת הקשר ביניהם), בטח על רקע אסון שמוזכר בנשימה אחת עם פוגרומים ושואה. בהקשר הזה מובן מאליו שחנן בן ארי הצליח להבקיע גם ברשימת האמנים המושמעים, שנוטה תמיד לשמות ותיקים הרבה יותר. גם עידן רייכל, שסבל מנסיגה במעמדו בשל עליית הפופ האסקפיסטי, נוסק מחדש בגלל תיק העבודות המתאים וגם בזכות הפרופיל הגבוה שלו ברשתות ובשטח.
מנגד, קשה להסביר לאן נעלם עומר אדם. שירים שקטים ומתאימים? יש. מופיע בלי הפסקה? בהחלט. תרומות? האיש הפעיל חמ"ל סיוע והפך לסדרן מוניות. ובכל זאת, מרשימות השירים והמבצעים של אקו"ם הוא נעדר. אולי הוא צריך להקליט דואט עם אחת, נועה קירל.
המבצעים הכי מושמעים
1. אריק איינשטיין
2. שלמה ארצי
3. איל גולן
4. חנן בן ארי
5. בעז שרעבי
6. שרית חדד
7. חיים משה
8. עידן רייכל
9. שלום חנוך / אביתר בנאי
10. ישי ריבו
11. שלומי שבת
12. יהודית רביץ
13. עפרה חזה ז"ל
14. יהודה פוליקר
15. מתי כספי
16. ריטה
17. חוה אלברשטיין
18. משה פרץ
19. זוהר ארגוב ז"ל
20. גידי גוב
