חנוכה הוא אחד מעמודי התווך של ענף הבידור בארץ. שלל הפקות בהשקעות של מיליונים ובהשתתפות כל הכוכבים הגדולים בישראל, חמש הופעות מדי יום ומאות אלפי כרטיסים שנמכרים לוועדי עובדים ולקהל הרחב. המופעים האלה מפרנסים לא רק את הכוכבים אלא שורה ארוכה של בעלי מקצוע — אנשי תפאורה, סאונדמנים, פועלי במה, סדרנים ועוד. כל החגיגה הזו שנערכים אליה יותר מחצי שנה מראש הייתה אמורה להיפתח בימים הקרובים. אבל המלחמה השביתה לגמרי את חנוכה. כל האירועים שתוכננו לחג בוטלו בזה אחר זה. תחילה עוד ניסו המפיקים להשהות את הביטולים בתקווה שהמלחמה תסתיים תוך מספר שבועות, אבל עכשיו זאת כבר עובדה מוגמרת. המיליונים שהושקעו במופעי חנוכה כבר לא יראו שורת רווח בזמן הקרוב.
בסינג פסטיגל 2023, למשל, כל הכוכבים הגדולים כמו נועה קירל, יהודה לוי, הראל סקעת ואחרים — לוהקו מראש מה ואף קיבלו כבר חלק משכרם. המופע בוטל, כל הכספים הוחזרו לרוכשי הכרטיסים ובעיקר למועדוני הצרכנות ולוועדים הגדולים שהשקיעו בקנייה מאורגנת של כרטיסים מאות אלפי שקלים. להפקה הכי גדולה ונוצצת בחנוכה נרשמו הפסדים כספיים לא מבוטלים. המצב דומה בשאר ההפקות הגדולות לחג כמו מותק של פסטיבל עם ציפי שביט, מני ממטרה וכוכבי ילדים, וגם המופע נקסט שהיה מיועד לקהל בוגר יותר בהשתתפות אמני איי־ליסט כמו עומר אדם, טונה, חנן בן ארי ושירי מימון. גם מחזות זמר כמו סינדרלה בכיכובם של עדן בן זקן ולירן דנינו בוטלו. ולהבדיל, גם סינדרלה בגירסת מופע הדגל של הבלט הישראלי בוטלה. השנה כבר לא יהיו סיפורי סינדרלה וגם תשובה לשאלה מי יפצה את המפיקים שעומדים מאחורי השקעות הענק עדיין אין.
משיחות עם גורמים בענף עולה שאחד הפתרונות הוא הקפאת המופעים ודחייתם עד לחנוכה הבא ב־2024 או למועד אחר בשנה הבאה. כך נעשה גם בתקופת הקורונה. הפתרון הזה מאפשר למפיקים לאחסן את התפאורה היקרה ולא לרשום עליה הפסדים. כמו כן הוא יקל על ההתחשבנות מול הכוכבים הגדולים שכבר קיבלו חלק נכבד משכרם במסגרת מענק החתימה.
הילה קניסטר בר־דוד, ממועדון הצרכנות "שלך", אחד הרוכשים הגדולים של הכרטיסים לחג, מכירה את הענף מקרוב: "המופעים הגדולים התבטלו מכורח הנסיבות ואחרים הוקפאו בשל הנחיות פיקוד העורף שלא מאפשרות התכנסות גדולה במקום אחד. גם במידה והמלחמה תסתיים בשבועות הקרובים, ההפקות שנעצרו לא ייצאו לפועל בשל מורכבותן וההכנות הנדרשות מספר חודשים קודם לכן. ההתנהלות המהירה לעצירת ההוצאות הגדולות וחוסר הרצון לקחת סיכונים כלכליים של המפיקים, מזכירה מאוד את הלקחים מתקופת הקורונה. מופעי החנוכה מוערכים בהשקעה של מיליוני שקלים שעלולים לרדת לטמיון — מרבית חברות ההפקות של חג החנוכה כבר השקיעו כספים רבים בחזרות, הקמות של תפאורה ועוד".
ממאה לאפס
מאז פרוץ המלחמה, האמנים המובילים בישראל שרים בהתנדבות מול מפונים, חיילים ופצועים בבתי החולים. אחד מהם הוא עברי לידר שעובר ממקום למקום עם הנגנים שלו והכל ללא תמורה כספית. "אני וצוות הנגנים שלי בתחושה של שליחות", אומר לידר. "אני חוזר הביתה משלוש הופעות בפני חיילים, פותח את האינסטגרם ויש עוד 8 הודעות מיחידות שמבקשות שאבוא להופיע גם אצלן. ככה זה מאז פרוץ המלחמה. אבל יש את הרגע שבו המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולתת לנו מימון. אנחנו מכירים את זה כבר מהקורונה. ענף התרבות היה הראשון להיסגר והאחרון להיפתח. אסור שזה יקרה במלחמה הזאת. צריך לזכור ולהבין שיש בענף שלנו כאלה שיכולים להחזיק מעמד יותר זמן עד שיגיע סיוע במסגרת מתווה כלשהו למען הצלת התרבות, ויש רבים בענף שפחות יכולים להחזיק מעמד. מדובר בסקטור של עובדים שחיים מהופעות ועובדים קשה מאוד: החל מסאונדמנים, תאורנים, עובדי במה, מנהלי הצגה, מאפרות, מלבישות, שממאה אחוז עבודה ירדו לאפס. עוד רגע זה כבר יתחיל להיות מאוד קשה עבורם, הם חלק בלתי נפרד מענף התרבות בישראל והמדינה חייבת לדאוג לכל הענף באשר הוא. אין לי ספק שיהיו גם כאלה שיעזבו את הענף ויחפשו פרנסה אחרת. כולם חייבים להאכיל את המשפחות שלהם".
לידר מציין את החשיבות הגדולה של המוזיקה בימים האלה. "המוזיקה יכולה להיות דבר מאוד מנחם, מאחד ומחזק לנפש, גם לילדים וגם למבוגרים, בזמן מלחמה. היא נוגעת במנעד של רגשות. כרגע אנחנו שם, בלוויות, בחתונות בשטח, מופיעים מול חיילים ומול משפחות מפונים. אבל בשלב מסוים הצוותים יקרסו בלי סיוע כלכלי, עד כמה נוכל להמשיך להתנדב כשמדובר במלחמה ללא דד ליין. אין סיבה שלא ימצאו מתווה בהלימה מלאה לענף התרבות". יומיים לאחר פרוץ המלחמה הקימה אשת יחסי הציבור, רונית ארבל, חמ"ל אמנים: "ברגע שהבנו שמפנים את הקיבוצים למלונות ולבתי הארחה, התחלנו לגייס אמנים שיופיעו בפני המפונים מאילת, ים המלח, תל־אביב, שפיים ועוד. הכל נעשה בהתנדבות מלאה של האמנים, הנגנים, הצוותים, אנשי הסאונד והנהגים. כמה ימים לאחר מכן הצטרפו גם ההופעות לחיילים, בתי חולים, מוסדות שיקום ועוד. בצער רב וביראת כבוד אנחנו גם מטפלים בפניות של משפחות חללים לשירים של אמנים בהלוויות, ולצד זה בפניות של חיילים שמתחתנים בבסיסים".
מה לגבי מימון מהמדינה?
"בשבועיים האחרונים יצרנו קשר עם השר מיקי זוהר לעניין העלויות הנדרשות לקיום ההופעות למפונים ולחיילים. זוהר הביע נכונות והורה על כיסוי העלויות הבסיסיות במנגנון מהיר ומזורז. במקביל יצרנו קשר עם תורמים בארצות־הברית — אנחנו מקווים שבשבועות הקרובים נראה את התרומה. אבל עדיין, נכון להיום האמנים והמשרדים מממנים הכל מכיסם והנטל מתחיל להיות כבד. חשוב לי לציין, אמנם רעיון החמ"ל יצא מהמשרד שלי אבל היום העבודה משותפת לכל משרדי ההפקה בתעשייה, מנהלים אישיים, חברות בוקינג ואמנים. הכל במטרה לעודד, לשמח, לחבק ולעיתים קרובות לנחם את הזקוקים לנו".
במשרד התרבות יצאו אמנם עם מתווה שפירסם השר מיקי זוהר, אך לדברי גורמים בענף הוא מותאם בעיקר למוסדות שמקבלים מימון מהמשרד על בסיס קבע כמו התיאטראות. המתווה המוצע לא עונה על המצוקה של הנגנים, פועלי הבמה, הסאונדמנים וכו'. הוא גם אינו מתייחס למצוקה של בתי הקולנוע, הפקות פרטיות ועוד. איריס רונלי ריקליס, מנכ"לית פורום מוסדות תרבות ואמנות, אומרת: "בשבועות האחרונים אנחנו מקיימים דיונים עם שר התרבות ומשרד האוצר, על מנת לגבש מתווה סיוע לעולם התרבות הנתמך. עולם התרבות מעסיק אלפי בתי אב והסיוע הוא קריטי. הביקוש לפעולות הפגת מתח עצום, אפשר לראות שתרבות בכל צורותיה היא צורך ממשי לאנשים בתקופה כל כך מורכבת. השר נלחם על תקציב ראוי למתווה במטרה לאפשר לתרבות והאמנות בישראל להמשיך להתקיים ולמנוע משבר עמוק אף יותר".
הלכו 800 אלף שקל
מופעי החנוכה הם כמובן לא היחידים שבוטלו. אליהם אפשר להוסיף מאות הופעות של זמרים ברחבי הארץ; מופעי התיאטרון שנפסקו עומדים לחזור בקרוב במתכונת חלקית בהבימה ובקאמרי; ויש גם מופעים מחו"ל שהיו אמורים להתקיים בארץ בחודש אוקטובר והתבטלו — כמו מופע הבלט דון קישוט עם טובי הרקדני בעולם בהפקת הבלט הישראלי. "בחודש אוקטובר היו אמורים להגיע לארץ שני רקדני הבלט הטובים בעולם, מריאנלה נונייז וואדים מונטגירוב, להופיע עם הלהקה בשני מופעים בבית האופרה בתל־אביב. הם כמובן ביטלו את הגעתם. מופעים אלו היו כבר "סולד אאוט" והכנסתם עמדה על 800 אלף שקל. השבנו את כל הסכום לרוכשי הכרטיסים", אומרת לאה לביא, מנכ"לית הבלט הישראלי. "מופעי החנוכה שלנו שנערכים מדי שנה ברחבי הארץ, יבוטלו גם הם. כמו כן, גם בית הספר לבלט טרם חזר לפעול במתכונת פרונטלית. הנזק הצפוי ללהקה ברבעון הזה נאמד בשניים וחצי מיליון שקלים. בחמישי האחרון, משרד התרבות שלח מתווה סיוע. לדאבוננו, במקרה של הבלט הישראלי — חלק ניכר מההכנסות העצמיות השנתיות מגיעות ברבעון האחרון, בעיקר בזכות מופעי החנוכה. המתווה מתבסס על חלוקה לשנה שלמה, לפי שנה קודמת, ולכן חוטא למטרה ועלול לאלץ אותנו להוציא את הרקדנים והעובדים לחל"ת. דבר ממנו אנחנו מנסים להימנע בכל דרך".
גם בלהקת בת־שבע מתמודדים עם הפסדים כבדים. "המופעים שתוכננו לאוקטובר בוטלו וגם סבב נוסף של 'אנאפאזה' בדצמבר", מספרת דינה אלדור, מנכ"לית הלהקה. "בנוסף, בוטלו שלושה סיורים לחו"ל — לאיטליה, ניו־יורק וגרמניה. כמובן שביטולים אלה הם אובדן הכנסות משמעותי, משום שתמיד בתחילת עונה יש ללהקה המון הופעות וסיורים. נכון לעכשיו, אנחנו לא מוציאים את האנשים והנשים שלנו לחל"ת, אבל גם לא נוכל למשוך את זה לזמן ממושך ונחוץ לנו באופן מיידי מתווה פיצוי ספציפי שמותאם לענף שלנו".
גם כוכבי הילדים מתמודדים עם ביטולים והפסדים. ניבה קשת מוכרת לילדים ולהורים מהופעות והפקות שונות לצד הדוד חיים, יובל המבולבל, מיכל הקטנה ועוד. "מזה 10 שנים שאני מופיעה, רוקדת ומשחקת בעולם הילדים. התחלתי מעבודה מועדפת בצוות הבידור של פתאל, שם התאהבתי בעולם הילדים והבמה. אני עושה גם הפעלות בקניונים וימי הולדת. עד המלחמה הלו"ז שלי היה מלא מבוקר ועד לילה, חרשתי את הארץ מצפון לדרום. עכשיו הכל נעצר. אני מתנדבת בבתי מלון כדי לשמח את ילדי הדרום, כרגע רוב ימי ההולדת וההצגות בוטלו, יש חוסר ודאות מוחלט".
יש הורים שלא מבטלים?
"בשישי האחרון, למשל, השתתפתי בהפעלת יום הולדת בפארק לאחר שההורים התעקשו כן לקיים את האירוע למרות המצב. כחצי שעה לאחר שהתחלתי את ההפעלה הייתה אזעקה וראיתי את הפחד והבהלה בעיניים של כל הילדים הקטנים בני הארבע. נכנסנו יחד למקלט הציבורי בפארק ומיד לאחר מכן הרקדתי אותם ודאגתי להצחיק אותם, הרגשתי כמו שליחה שהגיעה לשמח אותם".
"לא קיבלנו פסיק"
בתי הקולנוע בישראל היו סגורים מתחילת הלחימה ונפתחו באופן הדרגתי בשבועיים האחרונים. ענף הקולנוע ספג מכה אנושה כתוצאה מהסגירה, גם מהפסד הכנסות וגם מהוצאות קבועות כגון שכירויות, ארנונה, ומשכורות עובדים. גם לאחר הפתיחה, הקהל ממעט להגיע ובתי הקולנוע ממשיכים לסבול מהפסדים משמעותיים. אבי אדרי מנכ"ל רשת סינמה סיטי: "מדובר בהפסדים של עשרות מיליוני שקלים. ירדנו מחודש החגים, ממאה אחוז הכנסה לאפס הכנסה. בנוסף התבטלו אירועים של חברות שונות שאנחנו מארחים, כנסים שבוטלו, שלא לדבר על סרטים חדשים שהיו צריכים לצאת למסכים — הכל נתקע. בשבועיים הראשונים היינו סגורים לגמרי מתוך לקח שלמדנו עוד בקורונה ומסולידריות שלנו עם המצב — לפני הכל בתור אזרחים. אחרי שבועיים החלטנו שאנחנו פותחים חלק מהסניפים, צריך להניע את המשק בעורף הכלכלי ולהעלות את המורל של העם. כל זה באפס תמיכה כלכלית, אפס ייעוץ והכוונה בשעת מלחמה. נאלצתי לטפל בכל החזיתות בעצמי".
מה עם מתווה התרבות?
"מאחר ואנחנו נחשבים לעסק פרטי, אנחנו לא נכללים בפסיק שקל של ענף התרבות. יש לנו לצערי ניסיון מהקורונה כשאחת הרשתות לא שרדה בגלל היעדר תמיכה כלכלית. אנחנו לא הבימה ולא הקאמרי או בית ליסין שמקבלים תמיכה ממשרד התרבות. גם העיריות לא עוזרות לנו עם הנחה בארנונה או במסים הנלווים, הכל ממשיך לצאת מהכיס שלנו. מתוך אלף עובדים נאלצנו להוציא לחל"ת 700. בקורונה נאלצנו למכור 15 אחוז מהחברה כדי להמשיך הלאה".
מתווה האוצר לא מספק לכם פתרון?
"לו היו מכסים את ההפסדים בהלימה לנזק מדובר ב־7 עד 8 מיליון שקלים, בפועל נקבל בקושי מיליון שקלים. זה לא יכסה כלום. כמו שלא עזרו לנו בקורונה כך קורה גם עכשיו". גם ברשת פלאנט המצב לא קל. "המתחמים שלנו ברחבי הארץ היו סגורים מתחילת הלחימה ונפתחו באופן הדרגתי בהתאם להנחיות פיקוד העורף", אומרים ברשת. "בכל המתחמים שלנו קיימים מרחבים מוגנים, אבל בעקבות מצב הרוח הלאומי ודחיית הפצת סרטים חדשים, נרשמת ירידה בכמות המבקרים. בתי הקולנוע נפתחו מחדש לא מתוך החלטה כלכלית, מאחר והדבר לא כלכלי כרגע, אלא כי אנחנו מאמינים שמגיעה לאזרחי ישראל הפוגה מהמצב, וכי נכון לעשות את חלקנו בהנעת גלגלי המשק".
