חברות הספנות הגדולות הזרות גילו התחשבות במצב המלחמה והודיעו כי לא יטילו היטל מלחמה על האוניות המגיעות לישראל (היטל אותו מטילות חברות הביטוח בגין הסיכון במלחמה). בנוסף ויתרו החברות על גביית דמי שהייה על מכולות שמתעכבות בנמל החל מ־8 באוקטובר. אבל דווקא חברת צים הישראלית, שבשליטת עידן עופר, מסרבת להקל על התעשיינים והיבואנים וגובה היטל מלחמה ודמי שהייה.
התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר פנו לשרת התחבורה מירי רגב בבקשה שתתערב, גם כי משרד האוצר נתן שיפוי של 80% לחברות הספנות במקרה שייגרם לאוניות נזק בעודן עוגנות בנמלי ישראל - מה שאיפשר להן לוותר על ההיטל.
אמיר שני, סגן נשיא לשכת המסחר, החתום על המכתב אמר ל"ממון": "פנינו לאלי גליקמן מנכ"ל צים בבקשה שיוותר על הקנסות כדוגמת חברות הספנות הגדולות בעולם, אבל נתקלנו בסירוב".
במכתב שנשלח לשרת התחבורה נכתב: "ברצוננו להעלות בפנייך סוגיה בלתי סבירה בהתנהלותה של חברת הספנות צים מול חברות ישראליות יבואנים ויצואנים בזמן המלחמה. בעוד שתי חברות הספנות הגדולות בעולם, חברת הספנות הדנית מירסק והחברה השווייצרית MSC אשר מיד עם כניסת המשק למצב חירום, הודיעו כי הן לא תטלנה 'היטלי מלחמה' וכי הן מוותרות על גביית דמי השהייה - להפתעתנו, חברת צים המדורגת במקום העשירי בעולם, והזוכה לתמיכה רחבה מצד המדינה, הודיעה כי תגבה 'היטל מלחמה' בשיעור ממוצע של 100-50 דולר. בנוסף, נמנעה החברה מלתת פטור גורף מדמי השהייה לבעלי המטענים. עם פרוץ מצב החירום יצאה הנהלת החברה במסע יחסי ציבור והודיעה כי 'לאור המצב ומתוך סולידריות עם מדינת ישראל ואזרחיה, היא מעמידה את כל אוניות ותשתיות החברה לטובת הצרכים הלאומיים של מדינת ישראל בעדיפות ראשונה'. דיבורים לחוד ומעשים לחוד. מצופה היה כי כל תמיכה ממשלתית המוענקת לחברה תותנה בכך שהחברה תסייע למשק הישראלי, ולכל הפחות 'תיישר קו' עם מתחרותיה בעולם".
למרות שב־2023 מצבה של צים הורע והיא סיימה את מחצית השנה בהפסד של 261 מיליון דולר, בשנים 2021 2022- היא הגיעה לרווחי שיא של 9.4 מיליארד דולר. מחברת צים לא נמסרה תגובה.
