34 הימים שבהם נמשכה מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 עדיין צרובים היטב בזיכרונם של רבים מאוד מתושבי העיר חיפה, ששימשה אז מטרה מרכזית לטילים ולרקטות ששיגר חיזבאללה.
כ־300 טילים ורקטות שוגרו במלחמת לבנון השנייה לעבר העיר חיפה, 14 מתושביה נהרגו, 23 נפצעו וכ־500 בתים נפגעו. בחיפה יודעים היטב שב־17 השנים שחלפו מאז התעצם חיזבאללה לאין שיעור הן בכמויות הנשק והן באיכותו, ועושים כל שביכולתם כדי להיות ערוכים למצב שבו חיזבאללה ייכנס באופן מלא למלחמה הנוכחית.
את ההכנות בעיר ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: מיגון ואבזור בתי החולים, הכנת המקלטים, ואזור מפרץ חיפה על בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים שפועלים בו.
בתי החולים
מיד אחרי המלחמה החלה הנהלת בית החולים רמב"ם, שעד אז היה חסר כל מיגון, בפרויקט שאפתני: בניית אגף חדש בבית החולים, שיכלול מתקן תת־קרקעי ממוגן, שבימי שלום יתפקד כחניון ובעת חירום כמרחב מוגן. מעליו נבנו בניינים חדשים - בית חולים לילדים ובנייני רפואת לב וסרטן. הבנייה החלה בשנת 2010 והסתיימה ב־2014, וכעת קיים ברמב"ם בית חולים תת־קרקעי משוכלל שיכול לקלוט 2,200 חולים או פצועים, עם חדרי ניתוח, עמדות דיאליזה, חדרי לידה, וכל סוגי מחלקות האשפוז השונות. במרכז הרפואי בני ציון בחיפה הוקם מאז המלחמה מבנה ממוגן, שאליו הועתקה פעילות המחלקה לרפואה דחופה (מיון), שכוללת כ־70 מיטות. קומת האשפוז במבנה הממוגן כוללת כ־80 מיטות, ובינתיים הועתקה אליו פעילותן של כמה מחלקות, בהן הפגייה והמחלקה לטיפול נמרץ.
בימים אלה נערכות עבודות להשלמת מיגון במתחם המיון הישן, שבו תפעל בין היתר מחלקת השיקום. גם חדרי הלידה החדשים יועברו בעת הצורך ובהחלטת פיקוד העורף למתחם ממוגן ובטוח.
במרכז הרפואי כרמל, שבו 500 מיטות, רק 150 מהן נמצאות באזור ממוגן. לגבי שאר המאושפזים נערכים בבית החולים למבצע שלא נעשה כמותו בישראל – העברת בית החולים לתוך בית החולים רמב"ם, הממוגן. המאושפזים יועברו למתחם התת־קרקעי ברמב"ם, וצוותים של בית החולים כרמל ימשיכו את הטיפול בהם. תהיה זו הפעם הראשונה בישראל שמרכז רפואי אחד ייכנס לתוך בית חולים אחר. המנהלים והצוותים כבר נפגשו וערכו הכנות לתרחיש כזה.
מיגון העיר
כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, הוביל ראש עיריית חיפה דאז, יונה יהב, הקמת מרכז ניהול משברים (מנ"מ), שממנו, במקרה של מלחמה, תנוהל העיר.
לדברי ראש עיריית חיפה, עינת קליש רותם, "המקלטים הציבוריים משופצים וערוכים. אני באופן אישי עברתי ועשיתי בדיקות של מקלטים ברחבי העיר. בימים אלו אנחנו מתקינים פתיחה וסגירה אוטומטית בשלט רחוק של המקלטים, על מנת שנוכל ברגע של אזעקה לפתוח את כל המקלטים בעיר בלחיצת כפתור, כדי שלא יישארו פתוחים כפי שהם היום, מה שגורם לוונדליזם ולגניבות. עשינו גם מיפוי של עוד מרחבים שיכולים להפוך למקלט על פי פיקוד העורף, חניונים תת־קרקעיים למשל או שטח הכרמלית. מדובר על כמות מכובדת מאוד. גם כל המקלטים בבתי הספר ייפתחו לציבור". על פי קליש רותם בוצע גם פרויקט נרחב של שיפוץ והשמשת מקלטים בבנייני מגורים משותפים, כך שיותר מ־2,000 מקלטים טופלו.
מפרץ חיפה
אחד מגורמי הסיכון העיקריים בחיפה הוא אזור המפרץ על בתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים שבו. "אנחנו עושים ופועלים, אבל בנושא הזה אני לא ישנה טוב בלילה, ודואגת", הודתה קליש רותם. "לראש עיריית חיפה אין את הפריווילגיה לישון טוב בלילה. האחריות היא רבה. אני בקשר בלתי פוסק עם פיקוד העורף ודורשת כל הזמן תשובות. זו מלחמה בלתי פוסקת להפחית את החומרים שם. בשבוע שעבר היו לנו שתי פגישות קשות בנושא הזה. השבוע יהיו עוד. נושא החומרים המסוכנים נמצא באחריות פיקוד העורף, וכרגע האירוע נמצא תחת אחריות הצבא בלבד. אנחנו מאתגרים אותו בכל דרך אפשרית. המצב של מפרץ חיפה היום הוא טוב יותר מזה שהיה בתחילת המלחמה, אבל יש עדיין עבודה לעשות. הורידו רמות של חומרים, אבל אני חושבת שאפשר לעשות עוד".
שרית גולן שטיינברג, יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, חוששת שפיקוד העורף לא באמת ערוך להתמודדות במקרה של פגיעות טילים במפעלים הפטרוכימיים. "מדינת ישראל כבולה כי התעשייה הפטרוכימית מייצרת מוצרים שנדרשים לצבא", הסבירה. "מצד שני, יש צורך ברידוד החומרים כדי להפחית את הסיכונים לאוכלוסייה".
