ביום שני הקרוב, 20 בנובמבר, יצוין באו"ם יום זכויות הילד הבינלאומי, שאחת ממטרותיו היא גיוס התקשורת למודעות ולקידום מעמדם וזכויותיהם של ילדים ברחבי העולם. בימים שבהם יותר מ־30 ילדים מוחזקים בשבי האכזרי של חמאס, בימים שבהם אנו מדווחים כי אישה ילדה תינוק בתנאי שבי – תינוק שלא זכה ליום אחד של חירות – יום זכויות הילד הוא בדיחה עצובה. בדיחה שמדגישה עד כמה ארגוני הסיוע הבינלאומיים לוקים בעיוורון, בסלקטיביות ואפילו באנטישמיות.
במציאות מתוקנת, קמפיין להשבת הילדים החטופים היה שוטף את כל העולם המערבי, זוכה למימון של מיליארדים, וארגוני הסיוע היו מפעילים לחץ אדיר כדי לפחות לבקר את הילדים, לבדוק את מצבם ולהעניק להם טיפול רפואי. דבר מזה לא קרה. הסמל נותר ריק. יום זכויות הילד, אבל לא הילד הישראלי.
בתחילת השבוע יחל קמפיין ענק ברשתות החברתיות של ילדים יהודים מכל העולם שידרשו מהאו"ם ומארגוני הסיוע הבינלאומיים להתערב באופן מיידי. היוזמה נולדה במוזיאון אנו, מוזיאון העם היהודי, ומובילה אותה נעמה קלר, מנהלת חטיבת החינוך במוזיאון. "אחרי השואה השקיע העם היהודי בשני ערוצים מתוך תפיסת 'לעולם לא עוד'", אומרת קלר. "הראשון הוא התפיסה שחובתנו להגן על עצמנו. כך קמה מדינת ישראל והתבסס האתוס של צה"ל. הערוץ השני הוא השקעה מסיבית של שנים בפיתוח השיח על זכויות האדם. ההנחה הזו אומרת כי פעולה למען זכויות אדם תיטיב עם כלל האנושות, ולכן בהכרח גם עם היהודים.
"ב־7 באוקטובר גילינו ששתי התפיסות לא היו בתוקף. לא הצלחנו להגן על עצמנו, ופרויקט זכויות האדם שהשקענו בו כל כך הרבה, לא עמד לימיננו. מול ילדים השתיקה הזו מחרישת אוזניים פי כמה, כי הם בהגדרה תמיד חפים מפשע וחסרי ישע. זו שתיקה שמבזה את הקורבנות אבל גם מסכנת כל ילד יהודי בעולם ומתירה את דמו. היא נותנת גושפנקה לכל סוג של אלימות והדרה שמופעל היום נגד יהודים בכל העולם. ואנחנו רואים בעיניים את העלייה באנטישמיות".
בקמפיין הרשת של מוזיאון אנו, שנערך בשיתוף עם המטה להשבת החטופים, מקווים להגיע ליותר מ־16 אלף תיוגים בשפות שונות ומכל קצות הגלובוס. כיוון לחץ נוסף הוא על המדינות שמממנות ארגונים כמו יוניסף – קרן החירום הבינלאומית של האו"ם למען ילדים. המממנות העיקריות שלו בשנים האחרונות הן שוודיה, גרמניה, ארצות־הברית, ספרד, שווייץ וקנדה. התקווה היא שלחץ על נציגי המדינות ישפיע על פעילותו של הארגון עצמו.
לחץ על ארגוני זכויות אדם הוא מהלך בסיסי של מדינה. די מדהים שגם פה מדובר ביוזמה שצמחה מהשטח ולא מהלך מסודר של דיפלומטים. איפה משרד החוץ? רק ביום שלישי הודיע בכנסת סמנכ"ל המשרד לדיפלומטיה ציבורית, עמנואל נחשון, כי פעילות ההסברה הושבתה עקב מחסור בתקציב. באגף התקציבים הבטיחו להעביר 100 מיליון שקל למשרד, אבל בינתיים נטל ההסברה האדיר מונח רובו ככולו על רצון טוב ויוזמה של אזרחים.
