כ־500 בני משפחה השלימו אתמול את יומה השני של הצעדה מ"כיכר החטופים" בתל־אביב עד ללשכת ראש הממשלה בירושלים. "התחושות מאוד קשות", הודתה אורלי גלבוע, אמה של דניאלה שנחטפה לעזה."אנחנו לא מקבלים מידע מהמדינה וניזונים מהחדשות. הגיע הזמן שהמדינה תבוא ותעדכן אותנו".
לדבריה, היא לא מצפה שייחשפו בפניה סודות מדינה – אך כן מצפה למעטפת וליווי מצד הגורמים הרשמיים. "אנחנו מבינים שעסקה כנראה כרוכה בהפסקת אש של חמישה ימים ואנחנו מפחדים שבימים האלה מתארגנים להבריח את החטופים", היא מוסיפה, "יש כל מיני מחשבות שאני מנסה לגרש אותן מהראש".
תחושות דומות תיאר גם נועם אלון, בן זוגה של אמנית הגרפיטי ענבר הימן שנחטפה לעזה משטח המסיבה ליד קיבוץ רעים: "אנחנו צועדים כדי שהפוליטיקאים ייקחו אותנו ברצינות.
כבר שבועות מדברים על עסקה, אנחנו מהיום הראשון מחכים לתוצאות".
אמנם מדובר היה רק ביום הצעדה השני, אך מאחורי אלון כבר 40 ימי מאבק להשבת בת זוגתו. "זה קשה מאוד לישון ולאכול", הוא מתאר, "אני מהבוקר עד הערב עושה הכל כדי להחזיר אותה ולהעלות את המודעות. אני מאוד מקווה שבקרוב היא תהיה איתנו".
בין הצועדים הייתה גם אריאל דגן. יהודית וייס מקיבוץ בארי, אמה של בן הזוג שלה, נמנית עם החטופים. "הצטרפתי היום לצעדה שמעוררת מודעות", סיפרה דגן. "יש פה די הרבה אנשים שבאים וזה עוזר לנו לראות את זה. יהודית היא חולת סרטן שנחטפה באמצע הטיפולים, וכרגע היא לא מקבלת שום טיפול. בכל יום שעובר השעון שלה מתקתק. אנחנו מאוד מקווים שכולם יחזרו".
הבוקר, לאחר שלנו במהלך הלילה ביישוב בית חשמונאי שבתחומי המועצה האזורית גזר, יצאו הצועדים ליום השלישי במחאתם. על פי לוח הזמנים, הם צפויים להמשיך עד לצומת לטרון וביום שבת הם מתכננים להגיע לירושלים.
