מדד חודש אוקטובר שעלה בשיעור גבוה מעט מהצפוי - בחצי אחוז - הוא מדד החודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל" וללא ספק הושפע מהמלחמה. מי שסבור היה שירידה בצריכה ואווירת מלחמה יגרמו לירידת מחירים, טעה. הדולר שעלה ובעיות אספקה מסוימות גרמו לקיזוז הירידה בצריכה ולעליות מחירים מסוימות.
בחודש המלחמה הראשון עלו בעיקר מחירי המזון (0.9%) והירקות והפירות (3.9%), אך גם די במפתיע מחירי ההלבשה וההנעלה (3.2%) וגם מחירי התחבורה באחוז אחד. התרבות והבידור ירדו בחודש המלחמה כצפוי בשיעור של 0.9% וסעיף הדיור במדד ירד ב־0.4%.
האינפלציה השנתית נותרה גבוהה בשיעור של 3.7% וירדה רק בעשירית האחוז לעומת חודש ספטמבר.
בעוד כשבועיים יודיע בנק ישראל על גובה הריבית לחודש האחרון של שנת 2023 והערכות זהירות מצפות לירידה של רבע אחוז בריבית ל־4.5%, ירידה ראשונה מאז אפריל 2020, אז הוריד הנגיד פרופ' אמיר ירון את הריבית בפעם היחידה בכהונתו בשל משבר הקורונה.
בלמ"ס ציינו אתמול כי תקופת הלחימה שהחלה ב־7 באוקטובר העמידה אתגרים לקראת חישוב מדד אוקטובר, מבחינת איסוף הנתונים ומבחינת הצריכה (או היעדרה) בפועל. איסוף מחירים יכול להיות מוגבל בהינתן סגירה של חנויות וספקי שירותים מחד, או הגבלת תנועה וצמצום צוות העובדים (על פי הנחיות פיקוד העורף) של סוקרי הלמ"ס שאוספים את המחירים.
בשל התמשכות המלחמה והמשך הירידה בצריכה קיימת הערכה שמדד חודש נובמבר יהיה נמוך מאוד ואולי אף שלילי, וגם מדד דצמבר צפוי כעת להיות נמוך. במצב הזה יתקרב המדד השנתי בישראל לשיעור שיהיה כבר בקרבת הרף העליון של היעד השנתי שקבעה הממשלה לשנת 2023 - 1%-3%.
לכן התייצבות המחירים בשיעורים נמוכים יותר יאפשרו לבנק ישראל בראשית 2024 להוריד בהדרגה ובאיטיות את הריבית אל שיעור שנתי עדיין גבוה של כ־4%.
אחרי חמש שנים
לראשונה מזה חמש שנים – מחירי הדירות עברו לירידה. הלמ"ס פירסם אתמול גם את מדד מחירי הדיור לחודשים אוגוסט-ספטמבר. מהנתונים עולה כי לראשונה מאז סוף 2018 חלה ירידה שנתית במחירי הדירות בשיעור של 0.2%. זאת לאחר שבחודשים האחרונים החלה בלימה הדרגתית בעלייה השנתית של מחירי הדירות, שבשיאה הגיעה לשיעור של כ־20%.
בחודשים אוגוסט-ספטמבר לא חל שינוי במחירי הדירות (חדשות ויד שנייה) לעומת החודשיים שקדמו להם, וכך גם במדד מחירי הדירות החדשות.
בפילוח לפי מחוזות עולה כי באוגוסט-ספטמבר חלו ירידות במחירי הדירות לעומת החודשיים שקדמו להם במחוזות תל־אביב (0.4%-), ירושלים (0.1%-) ודרום (0.1%-). עם זאת, עלייה במחירי הדירות נרשמה במחוזות מרכז (0.4%), צפון (0.3%) וחיפה (0.3%).
בלמ"ס פירסמו את המחיר הממוצע הכלל ארצי של דירה בישראל לרבעון השלישי של 2023, שעמד על 1.927 מיליון שקל. מדובר בירידה של 2.7% לעומת הרבעון השני של השנה, אז עמד המחיר הממוצע של דירה על סכום של 1.98 מיליון שקל.
מהשוואת המחירים הממוצעים ברבעון השלישי 2023 עולה כי חמש הערים עם רמת המחירים הגבוהה ביותר הן תל־אביב (4.112 מיליון שקל), שבה רמת המחירים גבוהה משמעותית משאר הערים; הרצליה (3.661 מיליון שקל); רמת־גן (2.937 מיליון שקל); כפר־סבא (2.904 מיליון שקל); ונתניה (2.667 מיליון שקל). במקביל פירסמה הלמ"ס את מדד מחירי השכירות כחלק ממדד המחירים לצרכן. על פי הנתונים, מדד שכר הדירה עלה ב־0.4%, כאשר עבור שוכרים אשר חידשו חוזה באוקטובר, נרשמה עלייה של 3.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 8%.
