קשיים בגיבוש תקציב שנת 2024. מחד, דורשים בכירי האגפים במשרד האוצר לקצץ בשורת הוצאות בלתי חיוניות, ומאידך, מסרבים ראש הממשלה ושר האוצר לבטל את כל הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולבצע קיצוצים בתקציבים שאין להם מקום בעת מלחמה.
תקציב השנה הקרובה, בהיקף של 514 מיליארד שקל, אושר כבר בסוף מאי השנה במסגרת התקציב הדו־שנתי, אך הוא למעשה יעבור מן העולם. תקציב 2024 יהיה הגבוה בתולדות המדינה, יותר מ־600 מיליארד שקל. זאת בעת שההכנסות ממסים יצנחו ביותר מ־10% עקב שיתוק חלק מהמשק בשל גיוס מאות אלפי חיילי מילואים, הפסקת עבודה וירידה בייצור, צניחה משמעותית בצריכה, בתחום הנדל"ן ובהכנסת מס הכנסה מהשכר, בשל הגידול באבטלה.
הגירעון שייקבע בתקציב יהיה כ־5%. עדיין לא הוחלט סופית אם יהיו ב־2024 "קופסאות תקציב" כפי שהונהגו בעת משבר הקורונה. החשש הוא שתקציבים גדולים מדי יחייבו הלוואות ענק של הממשלה בריבית גבוהה, ויביאו להורדת דירוג האשראי של ישראל.
התקציב החדש יתבסס על תחזית אינפלציה לשנה הבאה בשיעור של 3%. הצמיחה תהיה קרובה לאפס (0.5% לכל היותר) ותירשם, לפי התחזית הפסימית יותר, צמיחה שלילית לנפש של 1.5%־2%. לפי התחזית האופטימית, תירשם "רק" צמיחה שלילית לנפש של 0.5%, המהווה צמיחה נמוכה של 1.5% במשק בשנה הקרובה.
פרקים שלמים בתקציב צפויים להתבטל ובמקומם יוכנסו תקציבי ענק למימון המלחמה, בעיקר תוספות עצומות לצה"ל ולזרועות הביטחון, תקציבים לפיצויים לעסקים שנפגעו, למענקים לאזרחים ותשלומים בסכומים גבוהים לבתי המלון ולבתי הארחה, שבהם ישהו חלק גדול מהמפונים עוד תקופה ארוכה. כמו כן תמומן במיליארדי שקלים מינהלת התקומה לשיקום יישובי העוטף וימומנו מיליארדי שקלים לפיצוי על ירי הטילים והריסת בתים ביישובי העוטף ונזקים שנגרמו למבנים ולרכוש בכל הארץ.
על פי הערכות זהירות, עלות המלחמה בכל התחומים תגיע בשנה הקרובה ליותר מ־150 מיליארד שקל. זאת מעבר לעלות מאז 7 באוקטובר ועד סוף השנה והפגיעה בתוצר (ירידה בצמיחה), שצפויה להגיע לעד 4%. בזמן שיהיו תקציבים שיגדלו משמעותית – עבור צה"ל, המשטרה ומשרדי הבריאות והרווחה וכמובן מענקי הפיצויים לחברות, לבתי העסק ולאזרחים – באגפי האוצר, ובעיקר באגפי התקציבים, הכלכלן הראשי והחשב הכללי מציעים קיצוצים משמעותיים בתקציבים קיימים.
הקיצוצים העיקריים שאותם דורשים באגף התקציבים נתקלים בקשיים מרובים משום ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד נחרצות לרבים מהם. באגף, בראשות יוגב גרדוס, דורשים לבטל את העברת 7 מיליארד השקלים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לשנת 2024, בעוד שר האוצר מוכן לקצץ רק כ־5 מיליארד שקל מהם. זאת כאשר רוב הכספים למגזר החרדי ולמשרדים הבלתי נחוצים לא יקוצצו.
באגף התקציבים ממליצים לסגור לחלוטין שישה משרדי ממשלה ובראשם משרד התפוצות, משרד ירושלים ומסורת ישראל ("יש ראש עירייה לירושלים"), משרד המורשת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ("לא ידוע על שום משימות שהוא מבצע"), המשרד לשיתוף פעולה אזורי ("אין בו כעת כל צורך") והמשרד לשוויון חברתי.
כמו כן ממליצים בצמרת האוצר לקצץ משמעותית בתקציבי משרד המודיעין ("כל הסבר מיותר אחרי 7 באוקטובר"), משרד התיירות ("לא תהיה כאן תיירות עוד זמן רב") ומשרדים כמו הגנת הסביבה והנגב והגליל.
גם היועצת המשפטית לממשלה, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל לוחצים לבטל או לקצץ דרסטית בהסכמים הקואליציוניים. בסוף השבוע טען סמוטריץ' בראיון בערוץ 12 כי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לא היה מודע כלל למסמך שחיברו בכירי הבנק המרכזי בעניין הצורך בקיצוץ הכספים הקואליציוניים. בתוך זמן קצר יצאה הכחשה נמרצת, נדירה מסוגה, מלשכת הנגיד, ששהה בכנס בחו"ל והבהיר כי כל מסמך ומכתב בבנק ישראל בנושאים מסוג זה יוצאים רק באישורו.
על פי חוק, יש לאשר את תקציבי המדינה לשנת תקציב חדשה עד 31 בדצמבר. אולם מאחר שכבר אושר תקציב ל־2024, התקציב לשנה הקרובה רק ישונה באופן מהותי, ולכן חוק התקציב לא יגביל את הזמן לאישורו הסופי בכנסת. למרות זאת, צופים באוצר שהתקציב יובא לאישור ראש הממשלה ומליאת הממשלה עוד החודש או בראשית דצמבר ויאושר בכנסת עד 31 בדצמבר השנה.
משרדי הממשלה המיועדים לסגירה
• משרד התפוצות
• משרד ירושלים ומסורת ישראל
• משרד המורשת
• משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות
• המשרד לשיתוף פעולה אזורי
• המשרד לשוויון חברתי
משרדי ממשלה שנדרשים לקצץ בתקציביהם
• משרד המודיעין
• משרד התיירות
• המשרד להגנת הסביבה
• משרד הנגב והגליל
5% › הגירעון שייקבע בתקציב
10% › הצניחה הצפויה בהכנסות ממיסים
עד 0.5% › תחזית הצמיחה במשק
3% › תחזית האינפלציה
פורסם לראשונה: 00:00, 19.11.23
