רעה תחת השמש // אגתה כריסטי } מאנגלית: מיכל אלפון } עם עובד } 288 עמ'
התענוג שבקריאתו של סיפור בלשי דומה מאוד לתענוג שבמשחק. ההתקדמות בקריאה נדמית חופשית ונטולת מהמורות יותר מאשר בקריאת סיפורים מסוגים אחרים, וישנה התמקדות בהנאה שבתחרות הסמויה בינינו, הקוראות, ובין הבלש: מי יגיע ראשון לאמת. כמו במשחק, אנחנו מופקעים מן היומיום שלנו — לא מציאה גדולה אם אתה ישראלי כרגע — ומוזמנים אל עולם אחר, מפורט ובעל חוקיות ברורה. עולם שבו ידוע לנו מראש שישנה משימה אחת גלויה: לגלות מי הרוצח. במקרה של 'רעה תחת השמש', שנדפס לראשונה ב־1941 ותורגם לעברית לאחרונה בידי מיכל אלפון, כחלק מפרויקט התרגומים המתמשך, האמיץ והמבורך, של הוצאת עם עובד לספריה של אגתה כריסטי, מדובר במלון לחוף ים מבודד וחולי במחוז דבון שבדרום מערב אנגליה. שם מתגלה גופת אישה שזופה עם סימני חנק. במלון מתארחים שלל טיפוסים, כל אחד מהם בעל אליבי מוכח לכאורה, ובמקרה נופש שם גם בלש אחד, שמקבל על עצמו לסייע לרשויות החוק בחקר תיק הרצח: "בין המתארחים היה אדם חשוב מאוד (לפחות בעיני עצמו). הרקול פוארו, לבוש חליפת פשתן לבנה מרהיבה, כובע פנמה מצל על עיניו, שפמו מסולסל להפליא, שרוע על כיסא נוח ממין משוכלל, סוקר בעין בוחנת את חוף הרחצה".
כשהפילוסוף הגרמני פרידריך שילר כתב על אודות החינוך האסתטי של האדם, הוא ציין שהאדם הוא אדם במלוא מובן המילה כאשר הוא משחק. בדומה לכך, לדעתי, הקוראת היא קוראת במלוא מובן המילה כאשר היא קוראת סיפור בלשי. הלוא פרשנות ספרותית דומה לחקר בלשי, שימת לב לפרטים הקטנים כדי לספר סיפור־עומק שמאחורי הסיפור הגלוי. כשפוארו פותר את תעלומת הרצח, הוא נואם כמו פרשן ספרותי: "עברתי על העובדות בתשומת לב רבה. היה לי אוסף של חתיכות מהפאזל של אירועים מבודדים — עובדות כפשוטן. כדי ליצור את השלם הן צריכות להשתבץ בדפוס אחיד וכולל. [...] חייבת להיות להם משמעות".
הסופרת הבריטית אגתה כריסטי, שמתה כבר למעלה מ־45 שנים, נרשמה בספר השיאים של גינס עוד בעשור הקודם כזו שמכרה הכי הרבה ספרים בכל הזמנים. מדובר במיליארדי עותקים. המיומנות הסיפורית של כריסטי בוקרה על ידי מעקמי אפים, שהאשימו אותה בנוסחתיות, בשטחיות, בצירופי מקרים לא אמינים ובזריית חול בעיני הקוראים. אפילו הביקורת נכונה, הרי היא גם מקור של כוח. כל אלה אינם מאפילים על מוקדי המשיכה של ספריה: קשב מחוכם למארגים חברתיים ולקשרים אנושיים, עיצוב מדויק של דמויות וסיפוק שבפתרון חידה ובהשבת הסדר על כנו. כשאחת הדמויות אומרת "אף אחד לא רוצה לנסות להיות מוסוליני או הנסיכה אליזבת", אנחנו מחייכים כי אנחנו מכירים את הדמויות ההיסטוריות הללו ממרחק השנים.
הבלש האהוב עליי מאז הייתי ילדה הוא הרקול פוארו בעל תבונת הנפש והגינונים האובססיביים. על אף שקראתי בהנאה את שרלוק הולמס של ארתור קונן דויל, הג'נטלמן הבריטי היהיר והמושלם, שהיחס אליו שילב הערצה והתפעלות, הפינה החמה בליבי נשמרה לפוארו של כריסטי. פוארו הוא כמעט תמונת התשליל של הולמס. לא זו בלבד שאינו בריטי־לונדוני גבה קומה ושחצן, שמדבר אנגלית מושלמת ובעל מגבלויות חברתיות ניכרות על גבול הספקטרום האוטיסטי — פוארו הוא בלגי־כפרי משופם בגובה קצת יותר ממטר וחצי, דובר אנגלית של מהגר במבטא כבד, אוהב לתקשר עם הזולת ויודע לחלוב מאנשים את מה שהוא מחפש. כשפוארו משוחח עם דמות, הוא מעמיק לתוכה כמו פסיכולוג.
בסוף הסיפור, כשאחת הדמויות שומעת מפיו את הנאום שבו גילה כיצד מצא את הרוצח, היא אומרת לפוארו: "זה היה פשוט נפלא לשמוע בדיוק איך אתה משיג את התוצאות שלך. זה מרתק ממש כמו הרצאה על קרימינולוגיה". גם הולמס וגם פוארו אוהבים מוזיקה קלאסית, אבל רק הולמס יודע לנגן, ולשניהם מנהגים כפייתיים, אבל פוארו חולה ניקיון. אם הולמס הוא כלב ציד, פוארו הוא חתול חשדן. ייתכן שאם היינו נפגשים, הייתי חושבת, כמו כריסטי עצמה, שהוא טרחן בלתי נסבל עם אגו נפוח, אבל כשאנחנו נפגשים באחד מספריה של כריסטי אני מתענגת על המפגש עם חבר ישן. כשהמתארחות במלון בדבון מזהות את הבלש בין אורחי המלון, הן מתרגשות לנוכח מפגש עם סלב. הן שמעו "על הסיפור ההוא במצרים" ותמיד השתוקקו לפגוש אותו. כריסטי רומזת כאן לספר קודם שלה, 'מוות על הנילוס', ואנחנו, כמו הדמויות שלה, מוזמנים להתרגש בעמוד שבו מופיע הבלש שמפורסם גם בעולם הבדיון וגם אצלנו. דליה רביקוביץ תיארה את פוארו כבלש גאוני, שאינו מסוגל לטעות, אלא מספר טעויות קלות, שבאות כדי להגביר את המתח, ושהוא בעצמו מתקן אותן: "הרקול פוארו הוא גבר פלגמטי במקצת. פלגמטיות זו מתגברת כחוק ברזל סמוך לנקודת השיא של ה'בלש', שבה שורה על הגאון רוח ממרום והוא טווה סיפור שלם, מלא פרטים, שאיש לא היה עד להם, ואשר למרבית ההפתעה מתגלים תמיד כאמת לאמיתה".
קוראים רבים מחפשים עכשיו ספרות פוליטית או אפוקליפטית, ספרות מלחמה או נוסטלגיה ישראלית. כל אלה לא יציעו לכם את העונג שמציעה כריסטי, עם עלילתה המובנית והמקברית, שנועדה לפעילות אשלייתית משחקית ולשיח של דמיון. •
