שמונה דקות. זה פרק הזמן שנמשכו האופוריה הישראלית והפנטזיה שהנה אנחנו הולכים לנצח את רומניה ולשמור על סיכויים סבירים להגיע ליורו.
ההתחלה הייתה מעל ומעבר לתקוות הוורודות ביותר. ההגנה הרומנית הלחוצה הרחיקה כדור לקרן, אוסקר גלוך הגביה, מיגל ויטור המשיך בראש אחורה וערן זהבי נגח ממטר פנימה כבר אחרי דקה וחצי. שער 34 שלו במדי הנבחרת והראשון מאז אוקטובר 2021. בדיוק בשביל זה הוא חזר למדים הלאומיים, כדי לתת את הווינר טאץ' שלו. וגם ויטור תרם סוף סוף בהתקפה, כמו שהוא מרבה לעשות בבאר־שבע.
אלא שהחגיגות לא נמשכו, כאמור, יותר מדי זמן ובדקה העשירית דניס דראגוש שלח כדור אדיר למשקוף, ההגנה של ישראל נרדמה וג'ורג' פושקאש הסתער על הריבאונד כדי לנגוח לרשת. הרומנים קיבלו ביטחון והמשיכו לתקוף כשהם מנצלים את ההססנות בהגנה התכולה־לבנה, והמומנטום הישראלי מהפתיחה נגוז לחלוטין.
במשחקים קודמים של הנבחרת בקמפיין הזה היא הציגה שיפור ניכר במחציות השניות, אבל לא הפעם ודווקא הרומנים כבשו את השני כשיאניס חאג'י (63) בעט מתוך הרחבה פנימה בסיומה של התקפה מתפרצת קטלנית. גם ההרחקה של ולנטין מיכאילה בדקה ה־84 לא עזרה לישראל להשוות, שלא לדבר על ניצחון.
רומניה אמנם נבחרת בירידה לעומת ימי הזוהר שלה, אבל כמו ישראל – גם היא קיבלה הגרלה נוחה. אלא שלא כמו ישראל, היא ידעה לנצל אותה. מדובר בנבחרת קשוחה שהצליחה לנטרל את העדיפות הטכנית של הישראלים. מהפכת הצעירים בנבחרת בעיצומה, אבל לא הצליחה עדיין להביא תוצאות.
אלון חזן חזר פחות או יותר להרכב שפתח בקוסובו, עם שני שינויים בחלק הקדמי: דור תורג'מן וענאן חלאילי הצעירים, שהוכיחו את עצמם מול שווייץ, פתחו במקום שגיב יחזקאל וגדי קינדה. המטרה הייתה לעלות עם כמה שיותר שחקנים התקפיים כדי ללחוץ על ההגנה הרומנית. זה הצליח בפתיחה, אבל נעלם בהמשך.
חילוף נוסף היה בעמדת ההמנון, כשאת מקומו של עידן רייכל תפסה נועה קירל, רק חבל שהנבחרת תסיים את בית המוקדמות כמו קירל ויוניקורן באירוויזיון – במקום השלישי. בשני הכרטיסים ליורו זכו רומניה ושווייץ, שייפגשו מחרתיים בבוקרשט לקרב על המקום הראשון בבית. ישראל תיסע לאנדורה למשחק לפרוטוקול בלבד.
ישראל: גלזר, דסה (62 קניקובסקי), ויטור, גולדברג, רביבו (76 בריבו), לביא (62 אבו־פאני), פרץ, גלוך, חלאילי (76 טוקלומטי), תורג'מן, זהבי.
תנו לחזן להמשיך
בלי קשר לתוצאות, לחזן מגיע להמשיך בתפקיד. הוא עמד בפני מצב כמעט בלתי אפשרי: השחקנים הכי חשובים לשיטת המשחק שלו היו פצועים, ארבעה משחקים בעשרה ימים, הסיטואציה. חזן החזיק את הרפסודה שלו ביציבות בתוך סערת אימים, החזיק את הקונטקסט של המשחק קרוב לחזהו, והחזיק בפרופורציות נכונות. כדורגל הוא לא הדבר הכי חשוב בעולם, והוא בטח לא הדבר היחידי.
חזן הרוויח את הג'וב שלו בגלל שהיה אנושי, במצב שבו היה די קשה לשמור על אנושיות. השחקנים שלנו יעשו בשבילו הכל, הוא הזריק להם ביטחון, והוא נשבר כשכבר אי אפשר היה יותר. ואת כל זה הוא עשה בלי מאמץ, בלי בוטוקס אישיותי. אלון חזן הוא פשוט בן אדם.
