"עסק נמדד בתזרים המזומנים שלו. התזרים כעת הוא אפס, וההוצאות קבועות. איך אשרוד בתנאים כאלה? יש לי התחייבויות לספקים ולביטוחים שלא ניתן להקפיא, ויש את הארנונה שלא מסכימים לבטל לנו. ואני עוד לא יודע בכלל כמה פיצוי אקבל". כך אמר אתמול ל"ממון" שאלתיאל הלוי, בעל מסעדת שפי במושב מנות, שנסגרה ב־7 באוקטובר. הלוי לא לבד ומאות אלפי עצמאים ובעלי עסקים נמצאים במצב לא פשוט בעקבות הפגיעה בעסקיהם בעקבות המצב. אתמול, 45 ימים אחרי שפרצה המלחמה מול החמאס, נפתחה אחרי עיכובים רבים המערכת שתאפשר להם להגיש תביעות נזק עקיף בגין הפסדים כספיים לעסקים, לפי מסלולי פיצוי שונים. אולם לא מדובר במתווה מושלם ויש רבים שנופלים בין הכסאות.
המערכת נותנת מענה לשלוש קבוצות אוכלוסייה, לפי מיקום העסק:
לעסקים בכל הארץ ניתנת אפשרות להגיש בקשה במסלול "הוצאה מזכה", בהתאם למתווה שאושר. לעסקים הממוקמים ביישובים מועדפים שהוגדרו על ידי ועדת הכספים ב־15 בנובמבר, ניתנת האפשרות לבחור בין שלושה מסלולים ירוקים המציעים פיצוי מוגדל לבין מסלול "הוצאה מזכה". לעסקים הממוקמים ביישובי ספר ניתנת האפשרות לבחור בין מסלול אדום, המאפשר קבלת פיצוי מלא, ובין שאר המסלולים.
מתווה הפיצוי לעסקים, שתקף בינתיים לחודשים אוקטובר נובמבר בלבד, עורר ביקורת רבה וזכה למקצה שיפורים, אולם גם זה המשופר לא נותן מענה מספק לכל העסקים. המתווה מפריד בין מי שהכנסותיו עד 300 אלף שקל לשנה, שם הפיצוי פשוט ונקבע לפי הירידה בהכנסה (הטבלה מצורפת). ובין מי שמרוויח מעל 300,000 שקל בשנה, ואלה רוב העסקים - להם אין פיצוי בגין אבדן הכנסות אלא בהשתתפות בהוצאות הקבועות בלבד, אבל הן כוללות גם שכר עובדים ואת שכרו של בעל העסק. ההיגיון מאחורי ההחלטה הוא הרצון "להכריח" עסקים להמשיך לפעול ולהניע את גלגלי המשק. בעוד שבקורונה עסקים רבים העדיפו לסגור ופוצו על ידי המענק לאובדן הכנסות.
במתווה המשופר גם מי שהמחזור שלו מעל 300 אלף שקל הכנסות לשנה וללא הוצאות יוכל עדיין לקבל בין 4,675 ל-14,025 ש'. הישג נוסף בניגוד לקורונה: גם עסק חדש שנפתח עד 30 בספטמבר, כלומר שבוע לפני 7 באוקטובר, יוכל לקבל פיצוי.
לדברי רועי כהן, נשיא להב ארגון העצמאים, מי שבעיקר נפגע מהמתווה הם העוסקים הפטורים (שהמחזור שלהם קטן עד 107 אלף שקל לשנה). בין השאר מדובר בעצמאים כמו מורה דרך, שחקן, צלם אירועים, מדריך חוגי ילדים - להם נפסק פיצוי קבוע של 3,150 עד 4,200 שקל לחודש (עבור חודשים אוקטובר נובמבר).
כך, עצמאי עם הכנסה של 7,500 שקל לחודש יקבל 3,150 שקל בלבד. "לא ראיתי שעובדי מדינה הורידו שקל אחד מהשכר שלהם, ובאבחת יד מאשרים לעצמאים הקטנים הפחתה של 60 אחוז בהכנסתם. כשזה מגיע לציבור העצמאים היד באוצר קלה. אותו דבר לגבי אלה שהכנסתם החודשית 9,000 שקל לחודש ולפי המתווה יקבלו 4,200 שקל, שלא יספיקו להם לקיום מינימלי", אומר כהן.
אורן בוטא, יו"ר תנועת העצמאים, אמר אתמול: "אני מתריע שאם זה לא ישתנה, הפיצוי החלקי יהרוג רבים מאיתנו. אני קורא לכל ארגוני העצמאים בישראל להתאחד נגד הגזירה כדי שעסקים לא יקרסו בסוף המלחמה ויישארו מאות אלפי מובטלים".
בעיות במתווה
לדברי רו"ח רויטל סיטון בן ארי, ראש תחום מיסוי בהתאחדות המלאכה והתעשייה, יש הרבה בעיות במתווה. "למשל עסק של אבטחה שרוב העובדים יצאו לצו 8. העובדים יקבלו שכר מביטוח לאומי, אבל את הפנסיות המעסיק צריך להמשיך ולשלם. זה יכול להגיע למאות אלפי שקלים ועדיין אין לזה פתרון".
לדבריה, יש לא מעט מקרים שבהם ניתן להגדיל את סכום הפיצוי שמגיע לעסקים וכדאי להתייעץ עם רואה חשבון. לדוגמה: עסק שבשנת 2023 הגדיל משמעותית את כמות העובדים או שנכנסו לו לקוחות גדולים וכתוצאה מכך בהשוואה ל־2022 אין לו ירידה במחזור, מגיע לו פיצוי מעבר למה שיש במתווה. או עסק שיש לו הרבה יותר הוצאות קבועות ממה שיוצא בנוסחה – יכול להגדיל את הפיצוי עד פי 1.5, וזה המון. עוד דוגמה היא עסק שעובד על בסיס מזומן – קיבל כסף באוקטובר על עבודה ע בספטמבר ולא זכאי לפיצוי. יש מסלול מיוחד עבורו.
"הפיצוי - טיפה בים"
כפיר בן זינו, נהג מונית מבאר־שבע ויו"ר התאחדות נהגי המוניות: "נהגי המוניות וכל העסקים הפסידו מלא כסף והפיצוי זה טיפה בים. בחודש אוקטובר לא הייתה עבודה. לא היה נתב"ג ולא כלום. אנשים לא יצאו מהבית. משרד האוצר, במקום לעזור לנו בעצם מקשה עלינו. אנחנו בינתיים רק משלמים הוצאות ולא קיבלנו שום פיצוי".
ש.ד. בעלת בית ספר לקוסמטיקה בשרון אמרה: "מינואר עד ספטמבר 2023 הייתה תקופה קשה בלי קשר למלחמה, בגלל המצב הכלכלי בארץ. הייתה ירידה בהרשמות. אחרי 7 באוקטובר התלמידים לא רצו להגיע והייתי חייבת לעצור הכל. המחזור לפיו נקבע הפיצוי שלי הוא משנת 2022, שהייתה גרועה. דיווחנו על 650 אלף שקל. כלומר המחזור שלנו לחודשיים בממוצע היה 108 אלף שקל עליו נקבל פיצוי בסך 14 אלף שקל לחודשיים. וזה לא מספיק. יש לי ילדים קטנים ואני בפחד כלכלי. עסק מצריך המון אנרגיות ותשוקה, ואין לי כוחות".
"שהמדינה תתחשב"
יפתח אשר ממושב חרות, הבעלים של המרכז הישראלי לקפוארה: "העסק שלי מייצר 20 אלף שקל לחודש. המדינה לא מאפשרת לי לקחת הלוואות כי יש לי הוצאה לפועל ואיחוד תיקים, אז אני לא רשאי לקבל הלוואה בערבות מדינה. כעת אני מרוויח 3,000 שקל לחודש, כאשר השכירות של הבית עולה 7,000 שקל לחודש ואיפה שאר ההוצאות? תנו לנו להרים את הראש ותחשבו לנו את המענקים לפי הקורונה, אז קיבלתי 14 אלף לחודשיים כי התחשבו בפגיעה בהכנסה".
ליאור לב מאילת, מארגן טיולים לתיירים: "העסק קיים מ־2010 וכרגע יש אפס פעילות. כל עונת התיירות עד אפריל 2024 הלכה, ולא בטוח שגם בהמשך יחזרו תיירים. לפי הטבלה הפיצוי שלי הוא 1,750 שקל לחודש. זה סכום שלא מספיק לשום דבר.
נעמה צדקיהו, בעלת בית הקפה "קפית" במודיעין: "אני מעסיקה בימים כתיקונם 70 עובדים. המצב כעת רע מאוד. אנשים לא יוצאים מהבית כי אין מצב רוח. בית הקפה היה סגור בשלושת השבועות הראשונים למלחמה ושימש כחמ"ל איסוף תרומות. גם כשפתחנו הורדנו את שעות העבודה. בשנה שעברה המחזור של קפית היה בממוצע 700 אלף שקל לחודש, והמענק שאני אמורה לקבל יהיה 120 אלף לחודש. יש לי בור בתזרים. המדינה הייתה צריכה כבר אתמול להכניס לנו משהו על החשבון, שנוכל להרים את הראש ולא להמתין 50 יום כמעט עד שניתן יהיה להגיש בקשה".
נופלת בין הכסאות
עוד עסק שנמצא בבעיה הוא של יפה שמעוני - קוסמטיקאית עצמאית. אין לה ירידה במחזור כי היא קיבלה כסף בספטמבר ואוקטובר על סדרות של טיפולים שנמשכות על פני כמה חודשים, ועל פניו לא זכאית לפיצוי. אבל הטיפולים נדחו בגלל המלחמה וכשתסתיים היא תיאלץ להשלים את השעות עבור אותן לקוחות על זמן של לקוחות חדשות, ואז תיראה הירידה האמיתית. במתווה הנוכחי היא נופלת בין הכסאות ולא זכאית לפיצוי.
