יום ראשון... הלכתי היום לפני הצהריים לכנסיה. פרופסור מן המכללה, הד"ר הכומר המכובד... נשא דרשה נאה, אשר ממנה זכורות לי המילים שלעיל; אבל ב"קטלוג הגמור" שלו, באותיותיו וברוחו, כלל הכומר את הדברים האסתטיים בלבד והתעלם כליל ממה שאנקוב להלן:
אֶת הַשְּׂטָנִיִּים וְהַקּוֹדְרָנִיִּים, אֶת הַגּוֹסְסִים וְהַחוֹלִים,
אֶת אֵין סְפֹר (תִּשְׁעָה עָשָׂר מִתּוֹךְ עֶשְׂרִים) הַשְּׁפֵלִים וְהַמְּרֻשָּׁעִים, הַגַּסִּים וְהַפִּרְאִיִּים,
אֶת הַמְּטֹרָפִים, הָאֲסִירִים הַכְּלוּאִים, מְטִילֵי הָאֵימָה, עַזֵּי הַפָּנִים, הַמַּמְאִירִים,
הָאַרְסִיִּים וְהַמְּזֹהָמִים, הַנְּחָשִׁים, הַכְּרִישִׁים הַטּוֹרְפִים, הַשַּׁקְרָנִים וְהַמֻּפְקָרִים;
(אֵיזֶה תַּפְקִיד נוֹשְׂאִים הַמְּרֻשָּׁעִים וּמְעוֹרְרֵי הַגֹּעַל בְּמַעֲרֶכֶת אֱלֹהִים הָאַרְצִית?)
טְרִיטוֹנִים, זוֹחֲלִים בְּטִיט וּבֹץ, רְעָלִים,
אֲדָמָה עֲקָרָה, שֶׁל אֲנָשִׁים רָעִים, סִיגֵי הָרִקָּבוֹן הַמַּחְרִיד.
1891
היה שלום, כֹח הדמיון שלי

ו. ה. אודן

בלוז הלוויה

מאנגלית: זיוה שמיר
אֶת כָּל קַוֵּי הַטֶּלֶפוֹן נַתְּקוּ, כָּל הַשְּׁעוֹנִים,
עֶצֶם דְּשֵׁנָה זִרְקוּ לַכֶּלֶב לְבַל יִנְבַּח,
הַחְרִישׁוּ הַפְּסַנְתֵּר לְקוֹל תֻּפֵּי הַפַּח
הֲבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הַמֵּת וְאֶת הַמְקוֹנְנִים.
תְּנוּ לָאֲוִירוֹנִים לִגְנֹחַ מֵעָלֵינוּ
לִרְשֹׁם עַל הַשָּׁמַיִם: הוּא אֵינֶנּוּ,
סִרְטֵי־אָבֵל תְּנוּ עַל צַוַּאר־יוֹנָה,
כְּפָפוֹת שְׁחוֹרוֹת לִידֵי שׁוֹטְרֵי תְּנוּעָה.
הָיָה הוּא בַּעֲבוּרִי אַרְבַּע רוּחוֹת שָׁמַיִם,
מְנוּחַת שַׁבָּת וִימֵי עֲמַל כַּפַּיִם,
צָהֳרֵי יוֹמִי, לֵילִי, שִׁירִי, שִׂיחִי;
וּלְתֻמִּי חָשַׁבְתִּי: זֶה נִצְחִי.
כַּבּוּ הַכּוֹכָבִים. אִישׁ לֹא צָרִיךְ אוֹתָם;
אִרְזוּ אֶת הַלְּבָנָה, אוֹר הַחַמָּה יוּעַם;
שִׁפְכוּ אֶת מֵי הַיָּם, כִּרְתוּ עֲצֵי הַחֹרֶשׁ;
כִּי בְּחַיַּי הַכֹּל, הַכֹּל עָקוּר מִשֹּׁרֶשׁ.

מהדי מוסווי

האויב מפציץ

מפרסית: אורלי כהן
הָאוֹיֵב מַפְצִיץ אֶת הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ
אֶת הַיְּלָדִים שֶׁל הָאוֹיֵב אֲנַחְנוּ
אֲנַחְנוּ מִתְפַּלְּלִים
וְהֵם מִתְפַּלְּלִים
אֲנַחְנוּ בּוֹכִים עַל כִּתְפֵי נְשׁוֹתֵינוּ
הֵם עַל כִּתְפֵי אוֹהֲבֵיהֶם
אֲבָל הַצֶּדֶק עִם אוֹכְלֵי הַנְּבֵלָה
שֶׁאֶת הַגְּוִיָּה שֶׁלָּנוּ וְשֶׁלָּהֶם
מְנַקְּרִים לְלֹא כֹּל הַעֲדָפָה
אֲבָל הַצֶּדֶק עִם הַתּוֹלָעִים
שֶׁאֶת הַגְּוִיָּה שֶׁלָּנוּ וְשֶׁלָּהֶם
מְפֹרָרִים לְלֹא כֹּל הַעֲדָפָה
אֲבָל הַצֶּדֶק עִם הַתַּכְרִיכִים
הֲרֵי אָמוּר לִהְיוֹת פַּעַם
דֶּגֶל לָבָן
היכן מתחיל הסיפור שלי?
בַּבֹּקֶר הֵם מְזַמְּרִים עִם תִּקְוָה! אֶפְרוֹחֵי־דְּרוֹר אֵינָם מַכִּירִים זִירַת מִלְחָמָה, פְּצָצוֹת וּמַרְגֵּמוֹת בַּשָּׁמַיִם שֶׁאֵינָם שַׁיָּכִים לַנְּשָׁרִים לֹא מָזוֹר לַכַּעַס וְאַלִּימוּת הִגִּיעַ לֹא אֵל לִמְצוּקַת הָעִיר הִגִּיעַ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן מָסַר טֶרֶם מוֹתוֹ: שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ קָדוֹשׁ בֶּאֱמֶת...