כששחקני יורוליג מתראיינים לפני משחק מול מכבי ת"א, הם מדברים בעיקר על הקושי לשחק בהיכל, שקנה לעצמו את התואר "אחד האולמות הביתיים ביותר באירופה" לאורך שנים ארוכות. חלקם יגידו שהאווירה הלוהטת משתקת אותם, אחרים יעידו שהיא דווקא מדרבנת אותם – אבל בשורה התחתונה אי־אפשר להפריד בין המועדון הצהוב לבין המבצר והקהל שלו. זו לא רק מסורת, זה די־אן־איי.
"השחקן השישי" במקרה של מכבי ת"א זו רק לא סיסמה או קלישאה, אלא עובדה מגובה בתוצאות על הפרקט. מעבר לכך ש־11 אלף אוהדים וסולד־אאוט שווים לא מעט נקודות עבור הקבוצה במשחקי היורוליג, יש גם את ההיבט הכלכלי־מסחרי שלא רק שהוא לא פחות חשוב, הוא ממש קריטי. אין הרבה מועדונים שהתלות שלהם בקהל, במנויים שהולכים איתם שנים ובמרצ'נדייז היא כל כך גדולה. ועל כל המרכיבים האלה בנויה עוגת התקציב.
מן הסתם, המלחמה טרפה את הקלפים על התוכניות של בעלי המניות, והעובדה שבסיס האם עבר לבלגרד היא לא רק פגיעה מקצועית, אלא גם כזו שעלולה להכניס את המועדון לבור של מיליוני שקלים עם השלכות לשנים הבאות.
תקציב מינויים
מכבי ת"א מצליחה למכור מדי קיץ כעשרת אלפים מינויים, שמהווים 50 אחוז מההכנסות. תוסיפו את מכירת הכרטיסים הנותרים תוך כדי עונה, הן ביורוליג והן בזירה המקומית, כולל מוצרים, וניתן בקלות לדבר על סדר גודל של 60 אחוז ואפילו יותר.
העתיד נראה כרגע לא ברור, ולא ידוע אם תתאפשר הכנסת קהל (כרגע יש היתר של 1,000 איש לפי הנחיות פיקוד העורף) באירועי ספורט העונה. צריכים להיות מאוד אופטימיים כדי להאמין שיתקיימו בטווח הנראה לעין משחקי יורוליג בהיכל, כאשר בכל מקרה מכבי תצטרך לבצע החזר כספי כלשהו למנויים ולהיערך לאתגר כלכלי לא פשוט.
מעבר לכך, יש את העניין הלוגיסטי שכולל הוצאות לא צפויות נוספות, בין היתר על טיסות בקו ת"א־בלגרד.
בתחילת המלחמה במכבי העבירו את הזרים לקפריסין ונאלצו לשלם עבורם על לינה במלונות. אחרי שהוחלט על מעבר קבוע לסרביה, במועדון שכרו לכל שחקן ומשפחתו דירה קרובה לאולם, כולל רכב (בנוסף לאלו שהם עדיין משלמים עליהם בישראל). ואם זה לא מספיק, ישנן הוצאות על אבטחה ושימוש באולם. נכון לעכשיו, כל עוד המצב הביטחוני לא ישתפר ועדיין ישנו ירי רקטי, במכבי מתכוונים להמשיך לשהות בסרביה. ועד כמה שזה נשמע הזוי, כשליגת העל תחזור (המשחק הראשון צפוי להתקיים ב־3 בדצמבר בנס־ציונה) הקבוצה תעשה גיחות קצרות לארץ לאותו משחק, ומיד אחריו תמריא בחזרה לבלגרד.
בקרת נזקים
במכבי ת"א, כמו בכל מועדון אחר בישראל, מחכים לבשורה ממשרד התרבות והספורט לגבי מתווה הפיצויים בדומה לתקופה הקורונה, אבל מודעים לכך שזה יכול לקחת עוד זמן בשל המציאות הביטחונית המורכבת, כאשר התעדוף של המדינה, באופן טבעי, הוא לנתב בשלב הזה את הכספים לנפגעי המלחמה. למעשה, עדיין לא ברור מה יעלה בגורלה של עונת הכדורסל, באיזו מתכונת היא תתקיים, אם או בלי קהל ואילו זרים יחזרו. עד שהדברים יתבררו, כל קבוצה תצטרך להתמודד עם ההשלכות הכלכליות, ורק כשהכל ייגמר – בתקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר – ניתן יהיה לאמוד את הנזק הסופי.
מחכים לברצלונה
לפחות על הפרקט, מכבי ת"א מתמודדת יפה עד כה עם האתגר שנכפה עליה לארח בהיכל הריק בבלגרד. מאזן של חמישה ניצחונות לעומת שלושה הפסדים זה משהו שהצהובים היו חותמים עליו גם בימים כתיקונם. וכשמדברים על שגרה, אז משחק ביתי מול ברצלונה אמור היה להעלות את רמת הדציבלים ביד אליהו, אלא שהערב (21.05) הוא ייערך בבית החדש של הצהובים, וגם בלי תמיכה מהיציעים תנסה החבורה של עודד קטש להמשיך במומנטום אחרי הניצחון על פנרבחצ'ה.
הפועל ת"א שוב בעניינים
אחרי שני הפסדים רצופים ביורוקאפ, הפועל ת"א ידעה שהיא חייבת ניצחון כדי לא להכניס את עצמה לבור כבר בשלב מוקדם של העונה. והיא עשתה את זה בגדול עם ניצחון "ביתי" בבלגרד, 99:103 על אחת הקבוצות החזקות במפעל, חובנטוד בדאלונה, שהדיחה אותה אשתקד ברבע הגמר.
החבורה של דני פרנקו כבר הובילה ב־14 הפרש ברבע השלישי בזכות ערב אדיר של אקסבייר מנפורד שסיים עם 31 נקודות וחמישה אסיסטים, אבל אז נכנסה לשאננות ואיפשרה לספרדים לנגוס בהפרש ולהשוות דקה וחצי לסיום המשחק. אלא שמנפורד, איך לא, עם חטיפה לצד נקודות של קייל אלכסנדר וג'ייקובן בראון, סגרו עניין.
עוד להפועל ת"א: הורד 18, אלכסנדר ובראון 17, אנגולה 8, זלמנסון 6, טימור והולנד 3.
גליל עליון. אחרי שכל הזרים עזבו בשל המלחמה, הקבוצה צירפה את את ג'יימס פלדין (35), שכיכב בהפועל ירושלים וזכה איתה בשני גביעים. (סתיו איפרגן)
