מו כל רכוש, גם הנכסים הדיגיטליים של אדם – חשבון הווטסאפ, תיבות המייל, התמונות, החשבונות ברשתות החברתיות – הם קניינו. אבל הם בדרך כלל גם כוללים מידע אישי, ואף רגיש, הנוגע לפרטיותו של האדם. לכן כשאדם מת מתעוררת השאלה איך לנהוג בהם. מצד אחד, יש ציפייה שיורשיו יקבלו גישה לנכסים האלה. מצד שני, מאחר שהם נוגעים לחייו הפרטיים, ייתכן שהם כוללים מידע שלא רצה לשתף עם יורשיו. למרבה הצער, השאלה נעשתה באחרונה לנחלתן של משפחות רבות של אנשים שנרצחו או נהרגו מאז 7 באוקטובר והשאירו אחריהם "חיים דיגיטליים" עשירים. בעזרת עו"ד איתמר כהן, שותף במשרד עמית, פולק, מטלון ושות' המתמחה ברגולציה של הגנת הפרטיות, טכנולוגיה וסייבר, ועו"ד אמיר זולטי, שותף במשרד ליפא מאיר ושות' המתמחה בטכנולוגיה ובהגנת הפרטיות, גיבשנו מדריך.
האם נושא הנכסים הדיגיטליים מוסדר בחוק בישראל?
הנושא אינו מוסדר בחוק, וקיימת פסיקה מועטה ונקודתית בלבד של ערכאות נמוכות. עו"ד כהן מסביר כי חוק הגנת הפרטיות בישראל מתייחס לאדם חי. לגבי אדם שמת, מעבר לאיסור קונקרטי על פרסום תצלום גופתו באופן המאפשר את זיהויו, החוק אינו מספק הגנה נוספת על פרטיות המת. גם דיני הירושה אינם מתייחסים במפורש לנכסים דיגיטליים. בתי המשפט הכירו בכך שנכסים דיגיטליים "קנייניים" וכלכליים באופיים, כמו ארנק דיגיטלי, נכללים בעיזבון המת ועוברים ליורשיו. עם זאת, הנושא של חשבונות מדיה דיגיטלית (פייסבוק, אינסטגרם ועוד) ונכסים דיגיטליים אישיים באופיים, נותר ללא הסדרה. ניסיון הסדרה שנעשה בעבר לא קודם.
האם צריך לאפשר לכל אדם להורות בחייו לספק המדיה החברתית או הדוא"ל מה לעשות בנכסיו הדיגיטליים לאחר מותו?
עקרונית, זהו למעשה הפתרון האולטימטיבי לסוגיה. עם זאת, כיום תנאי השימוש של מרבית הרשתות החברתיות אינם מכירים באפשרות הזאת. גם אם אדם יכתוב בצוואתו כי לאחר פטירתו פלוני ינהל את דף הפייסבוק שלו, פייסבוק במרבית המקרים לא תאפשר זאת. לכן רצוי שהמחוקק יסדיר זאת במפורש.
מהי מדיניות פייסבוק, גוגל ודומיהן? אילו כלים עומדים, למשל, לרשות קרובי אדם שנהרג/נרצח במלחמת חרבות ברזל?
כל רשת קובעת לעצמה ולמשתמשיה את ההוראות החלות על "חיים דיגיטליים אחר המוות". "ככלל, חברות כמו פייסבוק, גוגל וכו' מסרבות להעביר את אמצעי הגישה והחשבונות ליורשים", מציין עו"ד כהן. "לכן אם קרובי המת מחזיקים בגישה לחשבונות שלו, למשל באמצעות הטלפון או הסיסמאות השמורות בדפדפן, הם יכולים פשוט לנצל זאת ולהיכנס לחשבונות. בהיעדר גישה שכזו, הדבר כפוף לתנאי השימוש (החוזיים) של כל רשת ולמדיניות הפנימית שלה. גוגל למשל אינה מאפשרת ככלל גישה למיילים של משתמשים שמתו, למעט אם בעל החשבון הותיר הוראות והנחיות לכך בחייו: תחת חשבון המשתמש בגוגל קיים ממשק להגדרה מה ייעשה בחשבון 'לא פעיל', ובעל החשבון יכול להגדיר איש קשר שיקבל גישה לחשבון. בהיעדר הוראות, ו/או לאחר תקופה שקובע בעל החשבון, כלל המידע שבחשבון יימחק.
"פייסבוק נוקטת גישה שונה לגבי פרופילים של אנשים שמתו. החברה מאפשרת לדווח על פטירתו של אדם (באמצעות הצגת תעודת פטירה, למשל), ואז הפרופיל שלו הופך ל"דף הנצחה" בעל פעילות מוגבלת. בנוסף, ובדומה לגוגל, כל משתמש יכול עוד בחייו להגדיר אדם אחר ("איש קשר לענייני הנצחה") שיקבל שליטה מסוימת על דף ההנצחה. עם זאת, מנגנון זה אינו מאפשר להותיר את הפרופיל פעיל, וגם אינו מאפשר גישה מלאה למידע של המת".
מה מעמד תיבת המייל של המת השייכת למקום העבודה שלו? האם המעסיק יכול לגשת למיילים או לקבוצות הווטסאפ שמשמשות לעבודה?
עו"ד זולטי מסביר כי בעבר בית הדין הארצי לעבודה דן בסוגיה וקבע כי מעסיק רשאי לקיים מעקב וניטור של נתוני התקשורת (פרטים לגבי משלוח מיילים או הודעות, למי, מתי, באיזה נפח, בניגוד לנתוני התוכן של המיילים וההודעות) בתיבת המייל של העובד במקום העבודה, בתנאי שהודיע לעובדים מראש על המדיניות הנהוגה במקום העבודה בנוגע לכך (ובכפוף לעקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין). בהתקיימות תנאים אלה, המעסיק רשאי לקיים בתיבה המקצועית (ובמשתמע גם בקבוצות עבודה בווטסאפ או במדיה אחרת) ניטור, מעקב וגיבוי של נתוני תקשורת ונתוני תוכן, לרבות תכתובות אי־מייל. עם זאת, אם מתגלה תכתובת בעלת מאפיינים אישיים, נדרשת הסכמה מפורשת של העובד או של יורשיו. אי לכך, על המעסיק לנהוג זהירות בבדיקת תכתובות כאלה, ולעשות זאת במידת האפשר בשיתוף עם המשפחה, ובמקרים מסוימים תוך שימוש בצד שלישי המקובל על הצדדים, שימיין את המידע.
מה קורה בעולם בנוגע לגישה לחשבונות דיגיטליים לאחר המוות?
עו"ד זולטי מסביר כי בארה"ב כמעט כל המדינות אימצו את ה־RUFADAA ־ Revised Uniform Fiduciary Access to Digital Assets Act, המקנה למנהלי עיזבון, לאפוטרופוסים ולבעלי תפקידים דומים גישה לחשבונות דיגיטליים של אנשים שמתו ושל מי שאיבדו את כשירותם המשפטית. במדינת ניו־יורק הוסף פרק "דיגיטלי" לחוק הירושה, והוא מאפשר למורישים לקבוע בחייהם מה יעלה בגורל החשבונות הדיגיטליים שלהם. בתי המשפט לעיזבונות בניו־יורק עסקו לא מעט בתביעות בנושא, וכל מקרה מוכרע בנסיבותיו. במקרה אחד הורה בית המשפט לחברת אפל למסור לבן זוגו של אדם שמת (ועימו גידל שני ילדים) גישה לתמונות ולחשבונות הדוא"ל של המת, שהוחזקו בענן (למרות שהצוואה של המת לא כללה התייחסות לכך). במקרה אחר סירב בית המשפט לבקשת הורי סטודנט בן 24 שמת בשנתו (ולא השאיר צוואה או הנחיות) לקבל גישה לתוכן הדיגיטלי שלו (אך התיר גישה לנתוני תקשורת, אנשי קשר וכו').
עו"ד זולטי מציין כי בגרמניה בשנת 2018 דן בית המשפט הפדרלי לצדק (BGH) בתביעה שהגישו הורים לבת 15 שמתה נגד פייסבוק, בבקשה לקבל גישה לחשבון של בתם. בית המשפט קבע שלהורים יש זכות גישה לחשבון. בעקבות הפסיקה פייסבוק מסרה להורים תדפיס של כל התוכן בחשבון, אך בית המשפט הבהיר שעליה לאפשר להם גישה לחשבון עצמו — ולא רק למסור להם מידע מתוכו.
עו"ד כהן: "אם קרובי המת מחזיקים בגישה לחשבונותיו, למשל באמצעות הטלפון או הדפדפן, הם יכולים לנצל זאת ולהיכנס. אחרת זה כפוף למדיניות הרשת"
