בדיו וציפורן, בסבלנות אין־קץ, צייר הנער איתן דב רוזנצוויג את מסע הגיבור היהודי בגורל הפתלתל שמתחיל מבראשית ועובר תהפוכות אין־קץ. ציור צפוף עם אלפי פרטים והקשרים באורך של שלוש מטרים וחצי ורפרנסים שלקוחים מהתנ"ך ומהתלמוד, מהזוהר ומהשירה העברית, מהפילוסופיה וממחשבת ישראל (בתמונה). מקורות ההשראה של הנער הצעיר היו לא פחות ולא יותר קרל יונג וספרו על תת־המודע של העמים וחוקר המיתולוגיות ג'וזף קמפבל.
הנער איתן מאלון שבות היה אמן בשל, עשר אצבעות לו - קצה כל אצבע קרן אור. הוא גדל והפך לסמ"ר איתן, התגייס לגבעתי ויצא למלחמה כי האמין שכעת תורו לשאת בעול. איתן נפל בקרב בצפון רצועת עזה. הנופל השלישי מאותה הכיתה בישיבת נווה שמואל באפרת. מתוך אתוס הגבורה של הצעירים המסורים הללו מבצבצת נפשם העדינה - שמבקשת יופי, עדינות ויצירה. כמו איתן, כך גם לביא ליפשיץ, לוחם גבעתי שנפל בקרבות, התגלה כצלם מחונן שחלם ללמוד קולנוע ולעשות סרטים. יונתן חצור חזר מהנופים הכי יפים בעולם בטיול הגדול בחו"ל והמיר את כלי הציור שלו בנשק. הוא נהרג בימיה הראשונים של המלחמה. ועוד ועוד ועוד, רבים וטובים שאולי כלל לא נכיר ונדע את כישרונם ואת צפונות ליבם. המלחמה איננה קדושה, היא עול שיש לשאת. היא כלי בשביל להצליח לחיות במקום הקשה הזה. מקום שעל מזבחו נופלים גם האמנים, המשוררים, הציירים והנגנים, החולמים אחר השמש.
