הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה אתמול, כפי שצפו רוב התחזיות הכלכליות, שלא לשנות את גובה הריבית במשק, 4.75%, למרות המלחמה שפרצה לפני 52 ימים. עם זאת, תחילת תהליך של הפחתת הריבית צפוי כבר בחודש ינואר הקרוב, לראשונה מאז הפחתת הריבית האחרונה שבוצעה באפריל 2020, בעת פרוץ משבר הקורונה.
החלטת בנק ישראל התקבלה למרות המלחמה שגרמה להאטה משמעותית במשק, כולל הוצאת עובדים רבים לחל"ת, ולמרות ירידת שערי הדולר והיורו לאחרונה. לעומת זאת, האינפלציה עדיין גבוהה ומצויה בשיעור של 3.7%, לעומת היעד שהציבה הממשלה לשנה הנוכחית – 3%-1%. נראה שהחשש מהתגברותה דווקא בימי המלחמה גבר על הרצון לסייע לבתי העסק ולמשקי הבית בהפחתת ריבית.
הורדת ריבית בתקופה הזאת הייתה מסייעת למשקי הבית ולחברות ובתי עסק בהחזרי ההלוואות. הירידה באינפלציה בחודשים האחרונים חייבה כבר את הפסקת העלאות הריבית בקיץ האחרון, אולם למרות זאת האינפלציה בישראל עדיין גבוהה בהרבה מהיעד שקבעה הממשלה, ובנק ישראל חושש להתחיל כבר עתה בהפחתת הריבית במשק ומבקש להמתין עוד.
עשר העלאות הריבית הרצופות בתוך שנה ורבע הסתיימו בקיץ, כאשר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, החליטה להותיר את הריבית הבסיסית במשק על שיעור של 4.75% ואת ריבית הפריים על 6.25%. העצירה בהעלאות הריבית מנעה כבר בשלושת החודשים האחרונים הכבדה נוספת על נוטלי המשכנתאות בתשלומים חודשיים גבוהים יותר על החזרי המשכנתה, והעלאה של הריבית הגבוהה על האוברדרפט בחשבון הבנק.
העצירה של העלאת הריבית ודחיית החזרי ההלוואות על ידי הבנקים, לרוב לתקופה של שלושה חודשים בגלל המלחמה, מסייעת בעיקר לנוטלי המשכנתאות. פריסת חובות עקב המלחמה מסייעת גם היא הן לאלפי בתי העסק והן לרבים ממשקי הבית שנעזרו בתוכניות שפירסמו הבנקים בשבועות האחרונים.
החלטת הוועדה באה גם על רקע הארכת הקדנציה של פרופ' ירון, שהוארכה בשבוע האחרון בחמש שנים ותאושר היום בממשלה. לדברי גורמים המקורבים לנגיד, אין באף החלטת ריבית לאחרונה שום סטייה מהעיקרון לנהל מדיניות מוניטרית נכונה, ואין להחלטות שום קשר להארכת כהונת הנגיד בקדנציה נוספת בת חמש שנים.
גפני נגד ירון
אתמול מתח יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני ביקורת חריפה על הנגיד ירון. "אני מבין שהממשלה מתכוונת למנות אותו לקדנציה נוספת, הקדנציה שלו מאופיינת בזה שפוגעים בחלשים, שהריבית עולה כל הזמן, העול על הציבור נורא ואיום. הוא לא נגיד טוב, הוא נגיד רע, הממשלה מקבלת החלטה רעה", אמר גפני בפתיחת דיון בוועדה.
הדברים של גפני הגיעו אחרי שהוועדה לא קיבלה התייחסות לריבית הגבוהה בנושא ערבות מדינה בעקבות הלחימה מפי גיל הכהן, סגן החשב הכללי.
עוד אמר גפני: "ח"כ פרקש הכהן העלתה בשבוע שעבר את נושא ריבית הבנקים, אמרתי שאזמין לכאן את נגיד בנק ישראל, כיוון שזה נושא שאנחנו דנים בו הרבה מאוד זמן ולא משתנה לטובה, המציאות שאדם מקבל מעט מאוד על הכסף שיש לו בבנק והוא צריך לשלם הון על המשכנתאות והאשראי".
בנק ישראל הגיב לדברים של גפני: "יציבות מחירים היא תנאי לפעילות תקינה של המשק כולו. העלאות הריבית מנעו מהכלכלה הישראלית גלישה לאינפלציה גואה שפוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות. בלעדיהן, האינפלציה הייתה מכה שורשים עמוקים, ומשפחות רבות לצד עסקים רבים היו נפגעים עוד יותר ולאורך זמן. ראוי היה שיו"ר ועדת הכספים יראה את טובת המשק כולו, יהיה בקיא ביסודות הכלכלה וגם במה שקורה מחוץ לישראל - אז היה מגלה שפעולות הבנק המרכזי בישראל והנגיד, בהתמודדות עם האינפלציה, הקורונה והמלחמה, זוכות לתשבחות מצד כל גורמי המקצוע הבינלאומיים. וגם, חשוב לא פחות שהדיאלוג בין הכנסת והממשלה לבין מוסדות ציבוריים, כמו בנק ישראל, יהיה מקצועי ומכבד, ולא יתאפיין בשיח רעיל ומפלג, שאינו הולם, ודאי בעת הזו".
ההשפעה הצפויה של מלחמת חרבות ברזל (במיליארדי שקלים)
הוצאות הביטחון - 107 מיליארד
פיצויים על נזקים ישירים ועקיפים - 22 מיליארד
הוצאות אזרחיות אחרות - 25 מיליארד
תשלומי הריבית על החוב הממשלתי - 8 מיליארד
אובדן ההכנסות ממסים - 35 מיליארד
סה"כ השפעת המלחמה ברוטו - 198 מיליארד
