לא, נגיד בנק ישראל לא השאיר את הריבית ברמתה הנוכחית בגלל קיצוץ קטן מדי במה שמכונה "כספים קואליציוניים" כפי שאושרו בתיקון לחוק התקציב שלשום בממשלה. בהנמקה ארוכה ומשכנעת לאי־שינוי בשער הריבית לא מזכירה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל את אותם "כספים קואליציוניים", אלא את המלחמה ואת חוסר הוודאות שהיא יוצרת.
ולא, גם אילו הקיצוץ בכספים קואליציוניים היה עמוק יותר ב־1.5 מיליארד שקלים (הגבול העליון, שהרי חצי מהכסף שהוקצב ל־2023 כבר הוצא עד פרוץ המלחמה ועוד נתח נכבד ממנו מיועד למטרות שאינן שנויות במחלוקת פוליטית) ממה שאושר בתיקון לחוק התקציב, מצבה של כלכלת ישראל והעומס שמטילה עליה המלחמה לא היו משתנים. הגרעון התקציבי השנה היה עדיין נושק ל־3.7% מהתוצר המקומי והצמיחה נשארת – לפי התרחיש של בנק ישראל – בסביבת 2%.
2 צפייה בגלריה
yk13695181
yk13695181
(צילום: אלכס קולומויסקי)
אז מה המקור של הכעס על החלטת הממשלה שלפיה יוגדל תקציב הביטחון לשנה זו ב־17 מיליארדי שקלים ותקציב סיוע אזרחי לסוגיו בכ־9 מיליארדי שקלים? הכעס המוצדק מתמקד במסר שמשדרת ההחלטה על המשכיות מרבית הכספים הקואליציוניים ואי־צמצום במספר משרדי הממשלה. זהו מסר של הפקרות ולא של הקרבה. החיילים הלוחמים מקריבים, משפחות הנרצחים מקריבות, משפחות החטופים מקריבות, רבבות־רבבות של מפונים מקריבים, העסקים הנסגרים מקריבים, עובדיהם מקריבים ורק המגזרים המוגנים בהסכמי קואליציה מתחמקים מהגזרות. מתחמקים באישור הממשלה.
אלה לא רק החרדים, אף שמשקלם בכספים קואליציוניים מובהק ובולט. אלו גם כל מיני מיזמים מגוחכים הקרובים לליבם של שרים כאלה ואחרים. אלו גם עלויות אחזקת משרדים מיותרים בעליל, שניתן לסגור מהיום להיום. אלו גם הפנסיות המנופחות בצמרת המגזר הציבורי הביטחוני והאזרחי. אלו גם תשלומי העברה שנהוגים כאן מימים־ימימה ללא בחינה מקצועית של תרומתם למשק ולשוויון חברתי. בסך הכל מדובר באופציות לקיצוצים שלא יפגעו בפעילות הכלכלית, בצמיחה ותעסוקה במיליארדים רבים של שקלים, עוד השנה. דווקא השנה.
2 צפייה בגלריה
yk13695186
yk13695186
צילום: אלכס קולומויסקי
וישנה גם עצימת העיניים מהתקציב לשנה הבאה. בצדק לוחצים בבנק ישראל ובקהיליית הכלכלנים לשמוע מהממשלה ולו ציוץ מחייב אחד מה בכוונתה לכלול ומה לא בתקציב מעודכן ל־2024. מדובר הרי בסכומי עתק. לפי בנק ישראל, גירעון התקציבי יגע ל־5% מהתוצר – כ־100 מיליארדי שקלים, ולכן גורלי לחסוך כמה שניתן בסעיפי הוצאה ממשלתית לא חיוניים, ולהתניע את התהליך כבר עכשיו. 2024 מתחילה בעוד חמישה שבועות.
לו נוספה להחלטת הממשלה על תיקון תקציב 2023 התחייבות ברורה לנהוג בתקציב הבא באחריות פיסקלית, היה הדבר מעיד על רצינות כוונותיה. אבל התחייבות שכזאת לא נכללה ולא נאמרה. זו עוד התחמקות פוליטית מקוממת, העלולה להוביל לפגיעה מוחשית בכלכלת ישראל כבר בימים/שבועות הקרובים. שימור הקואליציה כנראה חשוב יותר מהמדינה
לו נוספה התחייבות ברורה לנהוג בתקציב הבא באחריות, זה היה מעיד על רצינות כוונות הממשלה. אבל התחייבות לא נכללה ולא נאמרה. זו עוד התחמקות פוליטית מקוממת, העלולה להוביל לפגיעה מוחשית בכלכלה