מתפרסם בשיתוף "פתחון לב"
כבר יותר משישה שבועות פרויקט "הלב בחזית" של קבוצת "ידיעות אחרונות" וארגון "פתחון לב" מספק סיוע רחב היקף לחיילי המילואים והסדיר, למשפחות שפונו מבתיהן ולאלה שנשארו בקו החזית ביישובי הדרום והצפון. בזכות התרומות שלכם הוענקו להם למעלה מ־51,000 סלי מזון, 47 טונות ציוד – כולל ציוד טקטי ואפודים לחיילים, 13,300 ערכות נוטרילון וחיתולים, כ־6,400 ערכות היגיינה לחיילים ו־7,300 ארוחות מוכנות.
לצד הסיוע החשוב במזון ובמוצרים הכרחיים, החל בשבועיים האחרונים פרויקט משותף של משרד הרווחה והביטחון החברתי, הג'וינט ו"פתחון לב", המעניק עזרה במיצוי זכויות למשפחות המפונות. הפרויקט, "ניידות זכויות", מתקיים במרכזים שאליהם פונו המשפחות. אנשי מקצוע פוגשים אותם פנים אל פנים ומטפלים מדי יום במאות פניות ובקשות. זאת נוסף לפרויקט "זכות בקלות", שאותו מפעילה "פתחון לב" מאז תחילת המלחמה באמצעות מוקד טלפוני ומיועד לכל מי שזקוק לסיוע בבעיות שנוצרו מאז 7 באוקטובר.
"ניידות זכויות" מבוסס על תוכניות של משרד הרווחה והג'וינט, בהן שי"ל (שירות ייעוץ לאזרח) ו"עיר מקדמת זכויות", שעברו התאמה עבור המפונים. ניידות עם צוותי יועצים מגיעות מדי בוקר לבתי מלון בכל רחבי הארץ, שם הם נמצאים כדי לסייע במיצוי זכויותיהם בתחומים שונים: רכוש שנהרס, חל"ת, אבטלה ועוד. הצוותים מגובים באנשי מקצוע דוגמת עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מומחי ביטוח לאומי ואחרים.
השבוע פגשו מספר אנשי מקצוע את גלית קורקבדוס, שפונתה למלון בים המלח. היא בת 39, תושבת שדרות, נשואה ואם לשלושה בנים, אחד מהם עם צרכים מיוחדים ופגיעה מוחית. "דוד שלי נהרג ב־2006 מפגיעה ישירה של רקטה", היא מספרת, "כבר פינו אותנו משדרות בעבר, חווינו נפילות טילים פעמים רבות, אבל הפעם זה משהו אחר. בשבת הזו מחבלים הסתובבו אצלנו בחצר. היינו יום וחצי בממ"ד. לא היה חשמל, לא טלפון. ביום ראשון בצהריים ברחנו לקריית־גת כשאצלנו עוד היו מחבלים. בדרך מהבית עוד ראינו גופות ברחובות. ביום רביעי פינו אותנו לים המלח".
בפנייתה ל"ניידות זכויות" גלית ביקשה לבדוק אם יש לה זכאות כלשהי לסיוע, כדי לקנות קצת בגדים ומזון. לאחר שהחל התהליך זיהה הצוות כי קיים חוב של המשפחה על סך 8,000 שקלים, שמקורו בטעות – ודאג לביטולו. בשלב שני הסבירו לה אנשי הצוות כי למשפחתה מגיעה הבטחת הכנסה בסך כ־4,800 שקלים בחודש, ודאגו לכך שתקבל את הכסף רטרואקטיבית. כמו כן המשפחה תקבל 3,700 שקלים מדי חודש כל עוד תשהה במלון וגלית לא תוכל לשוב לעבודה. עם חזרתה לעבודה המשפחה תמשיך לקבל הבטחת הכנסה עבור האב, שנמצא בבית ומטפל בילד עם המוגבלות. ואחרי כל אלו, הצוות המקצועי השיג עבור גלית ועבור בעלה מענקים מהמדינה בסך 10,970 שקל לכל אחד מהם.
"הייתי די בהלם", היא מודה, "בלעדיהם לא הייתי מצליחה לקבל אפילו מענה ראשוני למה שביקשתי. הם גילו שיש לנו חוב בביטוח לאומי, ותוך שעתיים קיבלנו תשובה שהחוב מבוטל. אלה לא אנשים שמחכים שנדבר איתם או שצריך לרדוף אחריהם. הם חוזרים אלינו בעצמם, לא עם סיסמאות, אלא ממש עוזרים. אני ממליצה לכל המשפחות המפונות לדבר איתם".
לשטח מגיעים עובדים מהגופים השותפים לפרויקט ולצידם מתנדבים מתחומים שונים, שרוצים לעזור למשפחות שחייהן התהפכו מאז 7 באוקטובר. את הצוות שפגש בים המלח את מפוני שדרות מרכזת יולנד אלוש, שבימי שגרה מנהלת את "חברתי" – מרכזי מיצוי הזכויות של "פתחון לב" בקריית־מלאכי. "רבים מהמפונים לא מסוגלים להתמודד עם הבירוקרטיה, לא יודעים מה הזכויות שלהם ולא יודעים אפילו למלא את הטפסים באינטרנט", היא מספרת, "לכן אנחנו נמצאים פה: כדי לוודא שהם מקבלים מה שמגיע להם. יש פה, למשל, אנשים שלא קיבלו את המשכורת, כאלה שעבדו בשני מקומות עבודה ולא יודעים מה מגיע להם, אנשים שיש להם עסק עצמאי ולא יודעים איך יוכלו להתמודד עם החשבונות. הרבה סיפורים מאוד קשים. ובכל יום כמות הפניות רק הולכת ועולה, למרות שטיפלנו כבר באלפי משפחות והגשנו עבורן תביעות שונות".
לצידה של יולנד יושבות רבקה פרחי ועידית שניאור קנדיאטי, חברות בצוות הניידת של ים המלח. רבקה, סטודנטית לעבודה סוציאלית, מספרת כי היא מוצאת את עצמה דומעת לא פעם. אבל יש גם רגעים משמחים. "גברת מקסימה בת 60 הגיעה אליי", היא מתארת, "העיניים שלה היו מבועתות כשסיפרה לי שהתחבאה בממ"ד 24 שעות, לבד. בעודה מדברת היא הקיאה מהלחץ, כאילו שהיא עוברת את החוויה הזו פעם נוספת. מתברר שלאחר שהגיעה למלון האישה הזאת התמוטטה פיזית ופונתה במסוק לבית החולים. מאז היא לא יכולה לישון וסובלת מחרדות מאוד קשות. הבנתי שחוץ מטיפול בזכויות שלה כנפגעת איבה, היא זקוקה גם לסיוע נפשי. חיברתי אותה לאנשי 'חוסן' שנמצאים איתנו פה, ואחרי יומיים היא הגיעה אליי מטופחת, עם לק, מחייכת, וסיפרה לי שהחלה בטיפול נפשי אינטנסיבי. ממש התרגשתי".
עידית, עורכת דין במקצועה, חזרה לארץ מירח דבש בדיוק כשפרצה המלחמה ורצתה לעזור. "יש פה עשייה משמעותית", היא אומרת, "אני מרגישה שצריכים אותי. זאת תחושת שליחות. כל אדם פה זה באמת זהב. אנשים נותנים מעצמם מכל הלב".
ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל ג'וינט־אשלים, מספר כי "כבר מימיה הראשונים של המלחמה ארגון הג'וינט התגייס לסייע ולתמוך בקהילות רבות, ובראשן תושבי עוטף ישראל שפונו מבתיהם. זיהינו מיד את הצורך של המפונים בסיוע נרחב בהתמודדות עם מימוש מכלול הזכאויות והשירותים שלהם הם נדרשים, ויזמנו גיוס משאבים ומתן מענה מיידי בשטח. עקרונות הפעולה שחשובים לנו ומיושמים היום בשטח מראים שמיידיות, רלוונטיות לצורכי הפונה וסיוע מקצועי אקטיבי כבר נותנים ערך משמעותי עבור אלה שהכי זקוקים לכך בימים אלה".
ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי: "פרויקט 'ניידות זכויות' חשוב מאוד ומהווה מרכיב מרכזי בשמירה על השירותים החברתיים והסוציאליים הניתנים לציבור. אנחנו נמצאים בתקופה מורכבת, וחובה עלינו לוודא כי כל אזרח יקבל את השירותים, הזכויות והתמיכה שלהם הוא זכאי".
אלי כהן, מנכ"ל "פתחון לב": "מיומה הראשון של הלחימה אנחנו מסייעים לאזרחי המדינה במיצוי זכויותיהם בנושאים סביב המלחמה, המשך ישיר וטבעי לסיוע האקטיבי שפתחון לב מעניק במיצוי זכויות לאזרחי המדינה במהלך השנה כולה. כארגון המחובר לשטח היה חשוב לנו לא להסתפק במענה טלפוני, אלא לפגוש את המשפחות המפונות ולסייע להן פנים אל פנים. אני מודה למשרד הרווחה ולארגון הג'וינט. ביחד אנחנו מצליחים לעזור ליותר משפחות, באופן משמעותי, ומוודאים שאף לא אחת מהן תישאר מאחור".
אגב, המשפחות קיבלו הודעה מצה"ל כי יישארו לפחות עד 31 בדצמבר בים המלח. כולן זקוקות לבגדים, מוצרי טואלטיקה וארגזי סיוע, ואותם הן מקבלות הודות לתרומות שלכם לפרויקט "הלב בחזית". אנשי "פתחון לב" מבטיחים כי יתמכו במשפחות עד שישובו לבתיהן ויחזרו ליציבות כלכלית.
