מתפרסם בשיתוף JGive

עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל היה נדמה שהציבור והממשל לא מכירים מספיק בחשיבות העמותות. התפיסה הרווחת הייתה "טוב שהם קיימים", כאשר עוד ועוד תחומי אחריות הוטלו עליהם והתמיכה מהמדינה הייתה חלקית בלבד.
4 צפייה בגלריה
yk13698741
yk13698741
(החמ"ל האזרחי הירושלמי בפעולה | צילום: מתוך דף הפייסבוק של החמ"ל)
האסון שפקד את ישראל גרם לכולנו להבין שבדרגים הרשמיים לוקח זמן לתת מענה. אל החלל שנוצר, נכנסה החברה האזרחית באופן מיידי ובמלוא העוצמה.

תרבות של נתינה

על פי הנתונים של JGive, רוח התרומה הגדולה מתבטאת בקפיצה מדהימה בכמות התרומות שהתקבלו: מאז תחילת המלחמה גויסו למעלה מ־170 מיליון שקלים שעברו ליותר מ־1,000 עמותות בשטח, הודות למעל 140,000 תורמים. מאז המלחמה סך התרומות שהתקבלו דרך JGive עומד על מעל ל־95% מסך הגיוס הכללי במשך שנת 2022 כולה.
4 צפייה בגלריה
yk13698678
yk13698678
אדיר שוורץ | צילום: שרון גבאי
JGive היא פלטפורמה ללא מטרות רווח הפועלת לעידוד תרבות נתינה, ומהווה מקום מפגש פילנתרופי בין עמותות, תורמים וחברות עסקיות. הפלטפורמה מציעה בין היתר פתרונות סליקה לקבלת תרומות, הקמת קמפיינים ייעודיים ומגוון פתרונות טכנולוגיים לניהול תרומות חדשני עבור תורמים פרטיים, קרנות וחברות. כל העמותות הרשומות ב־JGive מחזיקות באישורים רשמיים מטעם המדינה. על רקע אירועי 7 באוקטובר, הקימה JGive את קרן "יחד ננצח" אשר מקבלת תרומות ומחלקת אותן כמענקים לעמותות בשטח על פי החלטת ועדה מקצועית חיצונית בהובלת אלוף במיל' אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר לשעבר.
4 צפייה בגלריה
yk13698740
yk13698740
אודי לביא | צילום: אילן בשור

בלטו בסיוע

אודי לביא, סגן ראש המוסד לשעבר וחבר הדירקטוריון החברתי של JGive, אומר כי "תושבי העוטף נחשפו לפער תפקודי של משרדי הממשלה, חלקם באופן בלתי נמנע בנסיבות, חלקם תוצר של חוסר תכנון וחלקם תוצאה של חוסר יכולת ביצוע".
לביא הצטרף ל"פורום מחאת האלופים", אשר נרתם כבר ב־7 באוקטובר לסיוע ליישובי העוטף בהתמודדות עם השבר הנורא ואתגר ההתאוששות. לדבריו, הפערים המובהקים והכואבים ביותר במענה לאותן קהילות היו "סנכרון בנושא הרגיש של חללים, נעדרים וחטופים בין כוחות הביטחון השונים, מחסור בתשובות מיידיות בתחומי רווחה, חינוך וכלכלה, ולבסוף, תפעול ענפי הכלכלה העיקריים של הקיבוצים, אשר נעשה על ידי מתנדבים". לדברי לביא, במשך הזמן המדינה נכנסה בשני שלבים: כניסת מינהלת "אופק חדש" וכניסת מינהלת תקומה בהובלת משה אדרי.
4 צפייה בגלריה
yk13698679
yk13698679
אורי בן־שלמה | צילום: אריק סולטן

חיבור בשעת חירום

חלק גדול מהפעילות ההתנדבותית נעשה ברמה המקומית, על מנת למקד את הסיוע. החמ"ל האזרחי הירושלמי, למשל, הוקם כבר ביום הראשון למלחמה וסייע מאז לעשרות אלפי אנשים, הודות ל־5,000 מתנדבות ומתנדבים ומענה לקשת רחבה מאוד של צרכים: החל מסיוע למפונים, אירוח, שינוע, בייביסיטר לילדי כוחות הביטחון, תרומות של ציוד ומזון ועוד.
בימים אלו, החמ"ל מתמקד באירועים דחופים. אדיר שוורץ, יו"ר תנועת התעוררות בירושלים ומנהל החמ"ל האזרחי הירושלמי, אומר כי "החמ"ל הוא שותפות של שתי מפלגות מקומיות, ארבעה מוסדות אקדמיים, ארגון 'לב אחד' ושני ארגוני מחאה מקומיים. לא מדובר בגופים שיודעים בהכרח לשתף פעולה בשגרה, אבל הם חברו יחד בשעת חירום".
על רקע הטענות לפערים במענה מצד הממשלה, שוורץ מדגיש כי "כל ממשלה, גם הטובה ביותר, צריכה חברה אזרחית פעילה, בוודאי ובוודאי בשבועות הראשונים שאחרי אסון בסדר גודל שכזה. זה לא בהכרח באג, אלא פיצ'ר. זה חלק מהאיתנות של החברה הישראלית, הכלכלה הישראלית והחברה האזרחית בזמני חירום".
לדבריו, "חשוב שיהיו לישראלים פלטפורמות איכותיות כמו JGive שיכולות לתת מצד אחד מענה לרצון הטוב ולרוח הנתינה יוצאת הדופן, ומצד שני ניתן לסמוך עליהן שהן לא מנצלות לרעה את אותה רוח נתינה".
במבט למצב נכון לעכשיו, שוורץ אומר כי "אנחנו כחמ"ל אזרחי יודעים למסור את הכדור ויהיה מי שיתפוס אותו בצד השני. אנחנו גם עושים את זה ומעבירים אחריות למשרדי ממשלה ויחידות ממשלתיות כל הזמן".

"מחכים לממשלה"

רענן אריזון, בעלים ומייסד של חברת רענן בשטח בע"מ ויועץ אירגוני בכיר, הוא אחד מיוזמי מתחם הטיפול המיוחד לשורדי מסיבת נובה, אשר התחיל בחוות רונית ופועל כעת בבית יצחק.
"הרצון הראשוני היה לעשות משהו משמעותי, לאור הכאוס הגדול", הוא מספר. "לאחר התלבטות עלה הרעיון לטפל בשורדי הנובה כי ההנחה הייתה שאף אחד לא יטפל בהם".
כבר ב־8 באוקטובר הוחלט להקים מקום מרפא עם טיפול מהיר ואיכותי לכל מי שנחשף לטראומה ברמה כזו או אחרת. "חשבתי שאני בא לזמן קצר ואעזור כל יום לעשרה אנשים, אחרי שבוע כבר היו 1,000. שני האנשים שהביעו אמון ביוזמה ורצו לעזור הם איש העסקים נועם לניר, ואלוף במיל' אליעזר שקדי, העומד בראש קרן החירום של JGive, ממנה קיבלנו מענק שאיפשר לנו לתת מענה בשלב הראשוני. שניהם הבינו שהתפקיד של המדינה הוא לטפל באנשים, אך במקרה הזה הייתה תצוגת תכלית של אזרחים שהחליפו את המדינה".
לדברי אריזון, המדינה יצרה קשר אך עדיין לא נכנסה לתמונה בפועל. "יש כוונות טובות אך הן עדיין לא תורגמו לתוכנית מעשית ותקציב. התרומות שקיבלנו לא מכסות על העלויות, ואם המדינה לא תיכנס לתמונה, אנחנו צפויים לעצור את היוזמה, למרבה הצער".
אורי בן שלמה, מנכ"ל ומייסד JGive מסכם: "פלטפורמת JGive הוקמה מיד לאחר צוק איתן מתוך הבנה שמעורבות חברתית היא הבסיס לחברה אזרחית איתנה ומשגשגת. שמחנו לגלות בזמן אמת עד כמה התשתיות שפיתחנו לטובת סיוע בזמני שגרה, הן קריטיות לביסוס של יוזמות אזרחיות חשובות מאין כמותן בזמני חירום. ראינו בעיניים כיצד תשתית טכנולוגית היוצרת חיבור ייחודי בין תורמים, עמותות, חברות עסקיות וקרנות פילנתרופיות, מאפשר לחברה האזרחית להיכנס לוואקום שנוצר ולפעול ברמה המיידית כדי לסייע היכן שרק צריך".