המוח לומד להרגיע את עצמו
GrayMatters | טיפול בנוירו־פידבק להפרעות נפשיות ופוסט־טראומה
אחרי הרבה שנים בסטארטאפים, בחברות שהונפקו ובקרן הון סיכון, עבר רני כהן, מייסד־שותף ומנהל בחברת GrayMatters, לעשות דברים יותר פילנתרופיים בתחום החינוך. "לימדתי בבית ספר יצירתיות, ושם נחשפתי לבעיות קשב וריכוז של הילדים. כך הכרתי לפני שבע שנים את פרופ' תלמה הנדלר, והיא שהמציאה את הטכנולוגיה שלנו. עודד קראפט הצטרף אליי כשותף וחיכינו עד שתלמה תסיים כמה מחקרים רציניים, אחד מהם היה על השער של המגזין Nature – ניסוי על 180 חיילים שהוכיח את הטכנולוגיה שפיתחה".
מה השיטה?
"האמיגדלה זה האזור שאחראי במוח על מנגנון ה־freez, flight or fight (לקפוא, לברוח או להילחם), שששומר עלינו מסכנות. התברר שאצל אנשים עם מחלות נפש ופוסט־טראומה בפרט, האמיגדלה הרבה יותר פעילה מאשר אצל אחרים. הם תמיד באיזו דריכות. ואז עשו ניסויים ראשונים ב־fMRI, הדמיה תפקודית של המוח, כמו שעושים עם ביופידבק של הלב: הראו לאנשים מה מצב האמיגדלה שלהם כשהם חושבים על דברים מסוימים, ואמרו להם: 'אם תחשבו על משהו אחר, זה ישתנה', וככה הם למדו לשלוט באמיגדלה שלהם. כיוון שלעשות טיפולים במכונת fMRI, שעולה שלושה וחצי מיליון דולר, זה לא הגיוני, הפטנט של תלמה היה לשים לאנשים כובע EEG עם אלקטרודות שמודדות את הגלים במוח, לתת להם גירוי קוגניטיבי על מסך ולמדוד את הגלים. להשתמש במכונת ה־EEG, שעולה 7,000 דולר, במקום במכונה שעולה שלושה וחצי מיליון.
"המטופל יושב מול מסך עם כובע EEG, כשבכל רגע מודדים לו את הביומרקר (סמן ביולוגי) של האמיגדלה שהופק משילוב של אותות ה־fMRI וה־EEG. ברגע שהוא מצליח להוריד את המדד על ידי הירגעות למרות אווטארים מרצדים ומרעישים שהוא רואה על המסך, גם האווטארים יירגעו. אם יאבד את הפוקוס, האווטארים ירצדו וירעישו. כל טיפול לוקח חצי שעה, ובסך הכל יש 15 טיפולים. בסוף מארס קיבלנו את האישור מה־FDA והתנענו ניסוי על דיכאון בבית החולים למחלות נפש של אוניברסיטת הרווארד".
איך נכנסתם למעורבות בזמן המלחמה?
"כשהתחילה המלחמה פנינו למשרד הבריאות והם אישרו את הבקשה שלנו תוך יום. הצוות עבד שבועיים וחצי מסביב לשעון כדי 'לעברת' את המערכת, גייסנו תורמים לחלקים שהם לא בייצור שלנו, כדי לאפשר למוסדות לתת טיפול חינמי, ואת הציוד שלנו נתנו בחינם לחצי שנה לפחות. המערכות שלנו נמצאות בשיבא, בבית חולים כרמל ובברזילי, ואנחנו בדרך להתקין בעוד ארבעה בתי חולים. המערכת מיועדת לפוסט־טראומתיים, לצד קנאביס, תרופות וטיפול CBT, ויכולים לבצע אותו לא רק פסיכיאטר ופסיכולוג, מה שמקצר זמני המתנה ומנגיש את הטיפול".
משקפיים לנפש
XRHealth | משקפי VR טיפוליים
ערן אור, מייסד ומנכ"ל XRHealth, הקים את החברה לפני שבע שנים, אחרי שירות בחיל האוויר כטייס אף־16. "התחלנו עם פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, והתרחבנו לבריאות הנפש. הרעיון הוא שהמטפל יכול להפעיל במשקפי מציאות מדומה איזו סביבה שהוא רוצה שהמטופל ישהה בה בכל רגע נתון לצורך הטיפול. חוף ים בקריביים, יער טרופי או ים ודולפינים. אם רוצים ללמד טכניקות מה לעשות בפעם הבאה שנכנסים לחרדה, יש תוכן איך לייצר הרפיה ולהתנתק. יש טכניקות שאנחנו משתמשים בהן כמו EMDR וחשיפה מבוקרת. למשל, החבר'ה שהיו במסיבה ברעים, סביר להניח שבפעם הבאה שהם יהיו בסביבת מוזיקה או הרבה אנשים זה אולי יחזיר להם את הטראומה. טיפול בחשיפה מבוקרת לגירוי שמעורר את החרדה, בעזרת משקפי מציאות מדומה, יחד עם המטפל, ששולט באינטנסיביות של החשיפה, הוכח כתורם. עכשיו אנחנו עושים מאמץ להתאים את התכנים במשקפיים למי שהיו במסיבה וגם למפוני העוטף, למשל להראות להם במציאות מדומה בית ולעודד את תחושת הביטחון שלהם בו, שבית הוא עדיין מרחב בטוח עבורם גם כשקרה בו הנורא מכל.
"בישראל אנחנו שני מייסדים (השני הוא מיקי לוי), ורכשנו חברה ספרדית שהתמזגה איתנו. יש לנו היום מעל 150 אפליקציות ועשינו כבר מעל חצי מיליון טיפולים. יש לנו אוכלוסייה של ילדים אוטיסטים באוסטרליה ואנשים עם אלצהיימר ובעיות קוגניציה בארה"ב. יש אפליקציות שמיועדות לטיפול בכאב, בהלם קרב, ואנחנו עובדים עם ה־Veterans Affairs בארה"ב, שאחראים על יוצאי צבא. אנחנו מטפלים ביותר מ־200 אבחנות. אנחנו מוכרים את הטכנולוגיה לבתי חולים, קליניקות ומרפאות, ויש לנו גם קליניקות שלנו עם מטפלים משלנו".
פעלתם בישראל לפני המלחמה?
"הייתה לנו כאן מעט מאוד פעילות, בעיקר עם שיבא, וחלק ממרכז הפיתוח שלנו בישראל. כשהתחילה המלחמה החלטנו להתאים לשוק הישראלי את האפליקציות שמטפלות במתח, לחץ, חרדה והלם קרב, ולתרום ערכות לבתי חולים וקליניקות. 48 שעות אל תוך תחילת המלחמה טסנו לישראל. לפני שעליתי למטוס כתבתי פוסט בלינקדאין שאני בדרך לתרום מכשירים, וכשהגעתי ארצה כבר היו דרישות לעשרות־אלפי מכשירים מכל בתי החולים, יחידות צה"ל, קופות החולים. משרד הבריאות הודיע שהוא אחראי לחלוקה של המכשירים, ולא אישרו לנו לתרום אלא רק להשאיל לחצי שנה, משיקולים משפטיים. פיזרנו 400 יחידות בכל בתי החולים והכשרנו מעל 300 מטפלים. פנינו לקהילת ה־VR בישראל, והגיעו חובבי טכנולוגיה לעזור לנו לעשות עדכון למכשירים. עשינו את זה בחנות פרקטים בשוהם שנתרמה גם היא".
ואפשר לטפל בכמה אנשים במקביל.
"נכון. המטופל גם יכול להפעיל לבד והמטפל רק מנטר, וכך אפשר לטפל מרחוק. הערכה מתאימה גם לילדים מגיל 8 ומעלה, בהמשך נוסיף גם קבוצות תמיכה עם מציאות מדומה. מכשירים ששלחנו עשו בינתיים 25 אלף שימושים, גם לצוותים הרפואיים שגם הם חוו טראומה קשה".
מה אומרים המשקיעים?
"רוב המשקיעים והעובדים לא יהודים ולא ישראלים. אני חושב שמה שעשינו בשבוע הראשון, שפיזרנו מאות ערכות ברחבי המדינה, לא נעשה באף מקום, בקצב, בכמות ובמקרי הבוחן. מעבר לרצון לעזור, אני מקווה לשכנע אותם שזה יאפשר לייצר דוגמה איך הטכנולוגיה עוזרת ברגעי משבר. בינתיים יש הבנה לסיטואציה, ואני מקווה שישראל תגיע למצב שהיא מתקצבת אמצעים לבריאות הנפש כמו שצריך".
"פעם ראשונה שהם הצליחו לדבר"
Circles | קבוצות תמיכה וירטואליות
Circles ("מעגלים") היא פלטפורמה של חדרי אודיו וירטואליים שבהם מתנהלות קבוצות תמיכה בהנחיית נשות מקצוע מעולם בריאות הנפש, באנונימיות. עירד אייכלר, מייסד־שותף ומנכ"ל החברה: "בחדר יש עד 50 אנשים, 20%-10% ידברו והשאר יקשיבו, כשגם המקשיבים עוברים חוויה משמעותית. החדרים הם שבועיים, ואפשר להתחבר דרך הפלטפורמה למשתתפים ספציפיים ולהכיר אישית. אנחנו הפלטפורמה היחידה שנותנת תמיכה וטיפול מיידי בכל זמן ובעלויות נמוכות. המערכת גם מתאימה המלצות אישיות למשבר שאיתו את מתמודדת, עם תוכנית יומית, שבועית וחודשית.
"אנחנו מפעילים את סירקלס כבר שלוש שנים. הפוקוס הוא השוק האמריקאי ואין לנו פעילות בארץ. אבל אנחנו יחסית מוכרים בארץ כי את המוצר הראשון שלנו השקנו כאן, ולכן פנו אלינו כדי להפעיל את הפלטפורמה בארץ בזמן המלחמה. לקח לנו כמה ימים כדי להתאים אותה לישראל ופירסמנו קול קורא למנחות קבוצה שרוצות להעביר מפגשים, והיו עשרות מתנדבות ומתנדבים. פתחנו את זה לקהל הרחב ופירסמנו דרך הג'וינט ודרך הרשתות החברתיות. חסמנו למשתמשים אחרים את הגישה לחדרים הישראליים, כך שאת המפגשים הישראליים רק ישראלים רואים.
"גם משפחות של חטופים ניהלו מפגש על הפלטפורמה, ואנשים אמרו שזאת הייתה הפעם הראשונה שהם הצליחו לדבר, כי הם יכלו לשמור על אנונימיות. חלק מהצוות שלי נכנסו לשיחות והיו בהתרגשות מטורפת, זה היה נוגע ללב הדברים שאנשים שיתפו. אנשים שנמצאים לבד בבית עם חרדות ופוחדים שמישהו דופק בדלת ושהם שומעים קולות, ואז מגלים שלא רק הם מתמודדים עם הפחד, ואחרי שעה של שיתוף הרגישו יותר טוב. עשרות חדרים נפתחו במלחמה ומאות השתתפו. אין לנו תוכניות עסקיות לארץ וזאת נטו תרומה ורצון להשתתף במאמץ, אבל היינו שמחים לשותף מקומי שיעזור להריץ את הפלטפורמה בארץ וינהל את האופרציה ההתנדבותית".
מה אומרים המשקיעים שלכם?
"המשקיעים שלנו ישראלים ומתנדבים בעצמם, כמו גיגי לוי־וייס, שפעיל ב'אחים לנשק', ואורן זאב. הם תומכים בנו בפעילות הזאת".
לפני כן היית פעיל חברתי ויו"ר עמותת "שכולו טוב" לשילוב תעסוקתי של בעלי מוגבלויות. איך הגעת להקים סטארטאפ?
"אמא שלי נפטרה מסרטן לפני תשע שנים, ביליתי איתה הרבה זמן וראיתי כמה היא בודדה גם כשאני איתה, אבל כשדיברה עם חולות סרטן אחרות, היא הרגישה הרבה יותר טוב. גם אני חוויתי את זה בזמן האבל – את הצורך לדבר עם אנשים במצב דומה".
"לאנשים בבית שצורכים חדשות בלופ"
"שומר שגרה" | לנוח מהגלילה האין־סופית
הסטארטאפ 25Hours.AI רוצה לעזור לכם להתגבר על דחף ההתעדכנות האין־סופית. יאיר נתיב, המייסד והמנכ״ל, מסביר: "יש לנו כלי דיגיטלי שמנטר כמה זמן אנחנו צורכים חדשות וגולשים ברשתות חברתיות, ומייצר עבורנו התערבויות שיסיטו אותנו מצריכה לא מיטיבה. הסטארט־אפ המקורי שלנו, 25 Hour, נועד לעזור לסטודנטים בתקופות לחץ, ובאוקטובר עמדנו להשיק אותו בשבעה קמפוסים בארה"ב, אבל אז מצאתי את עצמי נוחת בארץ ויוצא למילואים. כל המתכנתים שלנו יצאו למילואים והבנו שיהיה קשה להעלות את הפיילוט בארה"ב. בתוך פחות מחודש הסבנו את הפעילות למוצר כמעט חדש לגמרי – 'שומר שגרה', שמותאם לארץ. עבדנו על זה בעזרת החברות מאסטרסקול, וויקס וסימילרווב, ובהשקעת קרן משפחת רודרמן".
ד"ר מריה בלכר, חברת דירקטוריון: "המטרה היא להפחית סטרס וחרדה, וההתערבויות מותאמות אישית. ברגע שמצטרפים, דרך אתר shomershigra.org, עונים על שאלות שאמורות להבהיר מה הקשר של הבן אדם ל־7 באוקטובר, האם הוא מפונה, האם הוא קרוב למקלט או ממ"ד, ולהבין אילו התערבויות מתאימות לו – אם למישהו יש בעל חיים, ההתערבות יכולה להיות אינטראקציה עם הכלב. יש התערבויות של תרגילי נשימה או תרגילים קוגניטיביים ועוד. המטרה היא להסיט את הפוקוס מהחדשות ומהלופ של הגלילה למשהו אחר".
יאיר: "בצוות יש לנו את הפסיכיאטרית לשעבר של פייסבוק וצוות פסיכולוגי שלם. ההנחה היא שיותר נשים ואמהות ישתמשו במוצר. הכוונה היא לערוך השקה יחד עם החמ"ל לחוסן נפשי של 'אחים לנשק'. בעיניי החוזק של העורף חשוב כמעט באותה המידה כי זה מה שמחזק גם את הכוחות בשטח".
להירגע ותוך 3 דקות לחזור לישון
קלמיגו | טיפול טבעי בהתקפי חרדה
חברת קלמיגו פיתחה מכשיר שמרגיע חרדה באופן מיידי, באמצעים טבעיים וללא תופעות לוואי, בעזרת הארכת הנשימות, פעולה על החושים וריחות. עדי ולך, המייסדת והמנכ"לית, מספרת: "המכשיר יכול להרגיע תוך שלוש דקות, למשל אנשים בהתקפי חרדה פתאומיים, או הלומי קרב שמתעוררים מסיוטים בלילה. בנוסף, הראינו בניסויים הקליניים ששימוש קבוע במכשיר גורם לירידה ברמות החרדה והסטרס ולעלייה באיכות השינה. אין מוצרים אחרים בשוק ללא תופעות לוואי שמספקים הקלה מיידית. ה'תחרות' שלנו היא עם תרופות פסיכיאטריות, שיש להן תופעות לוואי, או עם אלכוהול וסמים, שלא מתאימים לילדים ולאנשים שלא מעוניינים לצרוך אותם.
"הוקמנו ב־2018 כחברה אמריקאית, ובשלב מאוחר יותר הוקמה חברה־בת ישראלית. עד היום מכרנו 195 אלף מוצרים, רובם בארה"ב, השוק העיקרי, אבל אנחנו מוכרים גם בארץ ועושים בישראל ניסויים קליניים. אנחנו עובדים בארה"ב עם ה־Veterans Affairs, שאחראית על יוצאי צבא. הם בחרו לסבסד את קלמיגו באופן מלא עבור יוצאי צבא שסובלים מחרדה, לחץ ופוסט־טראומה".
איך הגעת לפתח את המכשיר?
"בגיל 25 הייתי סטודנטית בטכניון וחוויתי התקף חרדה כשראיתי בקולנוע את הסרט 'השתולים'. לא הבנתי שאני בהתקף חרדה, חשבתי שאני משתגעת, וניסיתי להגיע מהר לבית של ההורים כדי בעצם להיפרד מהם לפני שאני מאבדת את שפיותי. אמא שלי, רופאה, התפקעה מצחוק ואמרה: 'יש לך התקף חרדה'. לא רציתי לקחת תרופות כי פחדתי מתופעות הלוואי. ניסיתי שינוי תזונה, צמחי מרפא, ביופידבק, יוגה ונשימות. הפתרונות האלה עזרו לי להפחית את תדירות התקפי החרדה אבל לא העלימו אותם. כמה שנים אחרי זה, אחרי יום שישי אינטנסיבי עם התקפי חרדה במהלך הלילה, הבנתי שמה שאני רוצה לעשות בחיים זה ליצור מוצרים שאנשים יוכלו לקחת לכל מקום שהם הולכים ולהירגע בכוחות עצמם.
"אני חיה בארה"ב. בהתחלת המלחמה התנדבנו בעלי ואני בחמ"ל בניו־יורק שעזר למצוא טיסות לאנשים עם צו 8, ואז הבנו שאפשר לעזור עם קלמיגו. בעזרת עמותת רעים שקמה כדי לעזור בגיוס תרומות לארץ, הקמנו חמ"ל מתנדבים שעזרו להרכיב אריזות, והמרכז הלוגיסטי שלנו בארה"ב תרם שעות עבודה בחינם. עובדים אמריקאים הגיעו לעזור מיוזמתם. החברה תרמה 1,300 מוצרים, חלקם בשיתוף עם תורמים נוספים. התחלנו לחלק את המוצרים לאנשים שכבר משתמשים במוצר ועובדים עם המפונים במלונות, וגם למשפחות החטופים ולאנשים שהיו במסיבה ברעים. קיבלנו תגובות מרגשות. למשל אחות של חיילת שסיפרה שאחותה בקושי מגיעה הביתה ובוכה כל הזמן ובקושי ישנה ואוכלת. היא לא רצתה לקחת תרופות ומה שעשה את השינוי עבורה זה השימוש בקלמיגו, שאיפשר לה לחזור לישון, לאכול ולהתאזן רגשית כשהיא בצבא ובבית".
טיפול אישי מממ"ד לממ"ד
COGNIShine | מערכת דיגיטלית המסייעת למטפלים
המייסדים והשותפים של COGNIShine הם נמרוד זילחה ומיטל קרני בוכמן, שיצרו מערכת דיגיטלית שמסייעת למטפלים בתחומים שונים. נמרוד: "פיזיותרפיסטים, דיאטנים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק ומטפלים אחרים בדרך כלל יגיעו לטיפול עם עזרים כמו משחקים, קלפים, חומרי יצירה ולימוד. קוגנישיין עושה דיגיטציה לכל הכלים האלה, ומאפשרת לתת בעזרתם למטופל סוג של 'שיעורי בית' שמותאמים לו. יש לנו מערכת ענקית של כלי עבודה ומשחקים. המטופלים יכולים להיות ילדים עם צרכים מיוחדים, מבוגרים בבתי גריאטריה ואנשים בשיקום. אנחנו עובדים עם בית לוינשטיין, בית רבקה, בית חולים רעות, אלי"ן וקופות חולים. ופועלים גם בארה"ב. עכשיו נכנסנו לגרמניה ובריטניה".
איך השתלבתם בימי המלחמה?
"יום אחרי תחילת המלחמה פנו אלינו ארגונים שעובדים איתנו בשגרה, וביקשו שנאפשר להם לעבוד בעזרת המערכת עם מטפלים ומטופלים שנמצאים בממ"דים. פתחנו להם את המערכת לשימוש בהיקפי ענק. למשל, לעמותה שמיועדת לילדים עם אוטיזם איפשרנו לשלוח מסות של תרגילים לילדים שבבית. נכנסו למערכת גם עמותת אלו"ט, שלא עבדה איתנו קודם, קופות חולים, משרד החינוך ואחרים. יש כבר כעשרת־אלפים מטפלים שמשתמשים בה. לכל מדינה או חברה יש תכנים שמותאמים לה, ובאתר הישראלי יש עכשיו חומרים בנושא חנוכה, מלחמה, שאלון 'הידעת' על צה"ל, ומה עושים כשיש אזעקה".
מיטל: "הערך הגדול של המערכת במציאות הזאת הוא שמטפל, גננת או מחנך יכולים להיות בקשר רציף עם המטופלים גם אם הם לא נפגשים. זה שומר על השגרה למי שהכי צריך אותה".
נמרוד: "אין הרבה פתרונות היום בישראל לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. קיבלתי שיחות אישיות מגננות והורים שהיו עם הילדים בממ"דים וטיפסו על הקירות, ורק חיפשו לתת להם משהו שיעסיק אותם, קוגניטיבי וחינוכי".
בהמשך תירתמו גם לטיפול בפוסט־טראומטיים?
נמרוד: "כן, וכל פעולה שמטפל עושה בצורה אנלוגית, אנחנו יודעים להפוך אותה לדיגיטלית. התחלנו את הפעילות ב־2019, בעזרת מענקים מהרשות לחדשנות, ג'וינט ועוד, וגם כסף שלנו. עכשיו בדיוק אנחנו מתחילים לגייס כסף חיצוני. נכנסו משקיעים אירופאים ואנחנו עדיין ממשיכים לגייס. בארץ הכל רדום ותקוע כרגע, אבל ננסה עכשיו מחדש לגייס גם מקרנות ישראליות".
