השפעות המלחמה כבר ניכרות בשוק הנדל"ן. צניחה משמעותית בהתחלות בנייה של דירות חדשות, מחסור חמור בפועלי בניין וירידה בביקוש לדיור צפויים לקבל ביטוי בשבוע הבא, עם פרסום הסקירות החודשיות של הכלכלן הראשי במשרד האוצר והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי היקף העסקאות לרכישת דירות בחודש אוקטובר השחור. אבל את מה שקורה בשטח כבר אפשר לראות בדוחות הכספיים של לא מעט חברות יזמיות, בעוד חברות קבלניות קטנות יותר קורסות לאחר שנקלעו לקשיים כלכליים.
"יש הרבה מאוד חברות נדל"ן ידועות, חלקן ציבוריות, שנמצאות במצב של פגיעה פיננסית בצל המלחמה", אומר ל"ממון" נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו. "המקרה של חנן מור הוא רק הסנונית הראשונה. כמוהו יש לא מעט יזמים, אני לא אומר שהם על סף קריסה, אבל הם בהחלט חושבים עשר פעמים אם לקנות מגרשים ולייצר התחלות בנייה נוספות. חלק מהם כנראה יקרסו, ואז השאלה הגדולה תהיה לא רק אם הרוכשים יקבלו את הדירות בזמן – אלא אם הם יקבלו את הדירות בכלל".
הסכמים פרטיים
אחת הבעיות המרכזיות בענף היא המחסור בפועלי בניין. יש מחסור של כ־80 אלף עובדים פלסטינים בעבודות הרטובות. כיום העובדים הזרים מגיעים בעיקר מסין וממולדובה. אולם עם תחילת המלחמה, סין הביעה התנגדות לכניסה של עובדים נוספים לישראל, וגם ממולדובה המדינה לא הצליחה לייבא מספיק פועלי בניין. בסוף אוקטובר אישרה הממשלה להגדיל את מכסת העובדים הזרים מ־30 אלף ל־50 אלף באמצעות הסכמים בילטרליים, אולם מאחר שמדובר בהליכים ארוכים, בנובמבר קבעה הממשלה כי ניתן יהיה לייבא לארץ עוד 10 אלפים עובדים באמצעות הסכמים פרטיים.
בדיון חירום שנערך בשבוע שעבר על ידי ההתאחדות ואיגוד לשכות המסחר, הבהיר אלדד ניצן, יו"ר חטיבת תאגידי כוח אדם זר לבניין באיגוד, שהאיגוד קיבל על עצמו לגייס את 10 אלפי העובדים בהסכמים פרטיים, עד לכינון הסכמים בילטרליים עם מדינות חדשות, כגון סרי־לנקה ואוזבקיסטן.
עו"ד אביב טסה, בעלי חברת אגם שביט יזמות בנדל"ן, מתייחס לכך שעלות עובד זינקה בתקופה הנוכחית בעקבות המחסור הקיצוני בפועלים. "עובדים שקיבלו 800 שקל ליום, מקבלים כעת 1,200 שקל ליום. גם עם 600 שקל ליום מדובר במשכורת חודשית של כ־13,500 שקל, וצריך לזכור שעובדים סינים מקבלים כ־27 אלף שקל בחודש", הוא אומר. "המדינה צריכה לעודד צעירים להיכנס לענף הבנייה, כפי שהיא עושה בענף החקלאות, אפילו לתקופה זמנית של חצי שנה – עד שיגיעו העובדים הזרים".
הקיפאון ברכישת דירות, שהחל עוד לפני המלחמה, העמיק באופן טבעי בתחילת אוקטובר. אמנם בשבועות האחרונים נרשמה התאוששות במשרדי המכירות, וחלק מהחברות הגדולות דיווחו על מכירה של מאות יחידות דיור ועל "עסקים כרגיל", אך את המספרים שידברו בעד עצמם נראה כאמור בשבוע הבא. סקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה מעלה כי בחודש האחרון חלה ירידה של עשרות אחוזים בביקוש לדירות, בעיקר בערים המטווחות, שלפני המלחמה דווקא היו הכי מבוקשות.
כך, בזמן שלפי הלמ"ס, היקף העסקאות הגדול ביותר בספטמבר היה באשקלון, אשדוד ותל־אביב, באוקטובר צנח הביקוש לדירות בערים אלה ב־83%, 45% ו־50% בהתאמה. "מי ששוקל לעבור דירה, צימצם בימים אלה את מספר היישובים שבהם הוא מחפש נכס. אם לפני המלחמה הוא חיפש דירות ב־3-2 יישובים, הרי שכעת הוא מרכז את החיפושים בממוצע ב־1.5 יישובים", אומרת ד"ר רינה דגני, יועצת כלכלית אורבנית ומבעלי קבוצת גיאוקרטוגרפיה שערכה את הסקר.
השפעות המלחמה
ממצאים נוספים מעלים כי כ־30% ממי שמתכנן לעבור דירה סבור שההחלטה שלו מושפעת מהמלחמה.
דן קצ'נובסקי, מנכ"ל מרכז הנדל"ן, מסביר כי "אנו רואים שתחושת הביטחון של הישראלים מתבטאת בשוק הדיור, ומפת הביקוש לדירות השתנתה, משום שהמצב בדרום ובאזורי הגבול בצפון לא ברור. נראה שהדבר משפיע גם על היזמים, שבימים אלה חושבים פעמיים לפני שהם עולים על הקרקע עם פרויקט חדש באזורים הללו".
דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי חברת דרא שיווק נדל"ן, מתאר את המצב. "אחרי אוקטובר, רק עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש התאוששות, נובמבר טוב יותר מאוקטובר בהיבט הזה, אבל היקף העסקאות עדיין נמוך ב־50% לעומת נובמבר אשתקד".
רוני כהן, שותף ומנכ"ל חברת אלדר שיווק נדל"ן, מחזק את הדברים. "אנו רואים עלייה של 58% בביצוע עסקאות בנובמבר ביחס לאוקטובר, בזמן שבהשוואה של אוקטובר לעומת ספטמבר ראינו ירידה של 65% ברכישות. החשש הגדול הוא שמאחר שענף הבנייה נשען בעיקר על עובדים פלסטינים, שנעדרים לחלוטין מעבודה בבניין, אנחנו עולים לראות עיכובים במסירת דירות ואפקט שרשרת על כל הענף", הוא מסכם.
