התרחבות עולם הסופגניות מהכדור המטוגן המסורתי, עם ריבה בפנים ואבקת סוכר מעל, אל המגוון שהמשווקים מעיזים לכנות "קולקציה", כאילו מדובר בתכשיטים או בחפצי אמנות, עוררה בי בשנים האחרונות שילוב של גיחוך וכעס; השנה הגיעה הבחילה. חברים, הגזמתם. אפילו אם אתם עוטפים את יצירות האבסורד בדגלונים, מגיני דוד, הדפסים מבית הדפוס של בארי, שילוב שמות יחידות צה"ל כמו גבעתי או גולני בשם הסופגניה. כיד הדמיון הטובה על משרדי היח"צ המלווים אתכם.
הרי בסך הכל מדובר בכדור בצק שהפך בשנים האחרונות לקורבן להשתוללות יצירתית על גבול ההזוי למען התחרות השיווקית, כשאנחנו נדרשים לשלם מחירים אבסורדיים יותר ויותר ככל שהסופגניה, צורתה ומילויה הזויים יותר.
חגיגות הקולקציות של הסופגניות הביאו רווחים, והרבה, למוכרים בלבד. אנחנו הצרכנים הרי לא עושים את חשבון העלויות ומשלמים, למעשה, בחישוב לקילוגרם מאות שקלים לק"ג של סופגניות ששוקלות בממוצע 65 גרם ליחידה. אף מילוי בעולם לא מצדיק את המחירים, שמגיעים עד ל־19 ואפילו 24 שקלים לאחת בודדת. גם אם תביאו בחשבון עבודה ידנית של דקות ספורות של זילוף ועיצוב.
חשבתי שהטלטלה שאנחנו עוברים מאז שמחת תורה, תטלטל גם את קולקציות האבסורד של הסופגניות. אז חשבתי. השוק ממשיך להשתולל. סופגניות עם עוף חמוץ, כבד או אסדו ב־24 שקלים ליחידה? יש גם כאלו ב"גולדי'ס".
"בימים לא פשוטים אלו חשוב לנו להמשיך ולחזק את האור עם קולקציה שנוצרה במיוחד בשבילכם, אנחנו מקווים שטעם הסופגניות ימתיק ולו במעט את המציאות המורכבת של חיינו", אומרים לנו ברולדין. עוד לא למדו שם שהאור לא מגיע מפרלינה ביסקוטינו, קרם מסקרפונה־ורדים או מרמלדה קסיס. אני הייתי שמחה יותר למחירים שווים לכל נפש. אין סיבה שמשפחה שצריכה לארח בחנוכה השנה תוציא יותר מחמישה שקלים לסופגנייה. כדאי שהאופים למיניהם יקחו השראה מהסופגניות לבית סבתא, דווקא בתקופה שבה ראינו מה הסבתות יכולות לעשות.
