מצוקת עובדים חריפה בתעשיית המזון, המבוססת על ידיים עובדות, גורמת להשבתת קווים במפעלים. זה לא מפריע לאוצר לקצץ בתקציב שנת 2024 בסעיף השקעות בפריון, שנועד להכנסת ציוד מתקדם לתעשייה במטרה לחסוך בכוח אדם ולהעלאת הפריון.
ל"ממון" נודע כי במסגרת הקיצוץ בתקציב משרד הכלכלה, קוצץ ב־32 מיליון שקל תקציב מסלול הפריון וב־112 מיליון שקל מסלול מענקים לבקשות מאושרות - להשקעות במפעלים.
גלעד זילברברג, בעלי מאיר בייגל, אמר ל"ממון": "אני מעסיק במפעל באור־עקיבא כ־70 עובדים. 20% מהעובדים הערבים הישראלים לא חזרו לעבודה מפרוץ המלחמה, העובדות מאוקראינה ברחו חזרה למולדתן ואין עובדים פלסטינים. יש לנו ימים שלמים שלא פותחים את כל קווי הייצור כי לא מגיעים עובדים. ההוצאות הקבועות עולות וההכנסות יורדות כי לא תמיד אנחנו מייצרים במלוא התפוקה".
לדברי זילברברג, "יש ביקוש אדיר לידיים עובדות ודרישות השכר עלו ב־20%. מיצינו את אפשרויות כוח האדם באזור אור־עקיבא והמליצו לנו להביא עובדים מחיפה, 50 ק"מ מכאן, אבל ההסעה מייקרת את העלות וגם משם אני בקושי מצליחים לגייס עובדים. האבסורד הוא שבתקציב החדש בסעיף הפריון בתעשייה, שנועד להכניס רובוטיקה למפעלים במקום כוח אדם, קיצצו במקום להעלות. כל תקציב השקעות בתעשייה לסוגיה ירד. אני מצפה ששר האוצר יתגייס מיד לסייע כי אם לא מוצרי מזון שייצורם מתבסס על עובדים פשוטים בקו ייצור – יתייקרו".
ארז דהבני מחברת בלדי תעשיות בשר אמר ל"ממון": "יש מצוקה, עובדי שטחים לא מגיעים. יש לנו משחטה בכפר חב"ד ומפעל בצפון ו־20% מכוח האדם לא חזר. אנחנו נאלצים לצמצם משמרות והתוצאה היא פחות תפוקה ופחות מוצרים. יש ביקוש ואין לנו מספיק סחורה. יש גם ישראלים שלא מגיעים לעבודה בגלל שפונו. בגלל העובדה שהרבה ילדים לא היו במסגרות, יש עובדים מאשקלון, אשדוד ושדרות שלא כולם חזרו למסלול".
מגייסים פנסיונרים
המחסור בעובדים גרם לכך שמפעלים החלו לגייס גם פנסיונרים. ליאורה בירנהק, מנכ"לית ובעלת מפעל מנעמים מדברת אף היא על סגירת קווי ייצור: "יש מחסור גדול בעובדים. מתפעול ועד ניהול קשה לנו למצוא עובדים עד כדי סגירת קווי ייצור. מאז הקורונה חסר עובדים וזה החריף מהמלחמה. המפעל שלנו עובד 24 שעות. זה לא שמגיעים עובדים ומציעים להם להרוויח מעל המינימום ואומרים שלא מתאים, אלא פשוט לא מגיעים עובדים. בשירות התעסוקה אומרים שאין את מי לשלוח. אנחנו עובדים עם שלוש חברות כוח אדם וגם הם לא מצליחים לגייס עובדים".
בירנהק מספרת כי "לפני כל משמרת מנהל המשמרת מצלצל אליי ושואל אותי איזה קווים הכי דחוף להפעיל כי תמיד חסרים עובדים. פעם החזקנו שלושה עובדים ברזרבה, היינו מוכנים לשלם להם שכר כדי לשמור על רציפות הייצור, היום בקושי יש מצבה מינימלית. צריך להבין שאם קו לא עובד, אין גם עבודה לעובדות האריזה וכך הלאה".
רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "הממשלה החליטה לאחרונה לקצץ בתקציבים לקידום ייצור מתקדם – טכנולוגיה ורובוטיקה. מדובר בפתרונות להחלפת כוח אדם. הממשלה לא חתכה בתקציבי מורשת אלא בתקציבים לפריון בתעשייה. המחסור החריף בתעשייה הוא בקווי הייצור. זה נובע משילוב של מילואימניקים, מפונים באזורי הדרום ועובדים זרים שעזבו. חלק אנחנו משלימים בשעות נוספות, בתעשיות גדולות עובדי משרד מתגייסים לקווים".
לדברי תומר, "הפתרון המיידי הוא להוסיף עובדים זרים. ערב המלחמה אישרו לנו 3,000 עובדים זרים שעדיין לא בשלב ההגעה. מעבר לזה התעשייה עובדת אבל לא בתפוקה מלאה".
