"יש סיטואציה מוזרה", אמר גיא זהר לרועי שרון ברצועת חמש של כאן, אי גלמוד של תבוניות באוקיינוס של חרטא וקיטש. "תכף נראה לא מעט תמונות של פיצוצים שמגיעות מעזה", הוסיף המגיש, "פיצוצים שישראל עושה. הרבה תמונות של לחימה. אבל...לא מצאתי בחדשות כותרת משמעותית של מה שאנחנו עושים שם".
שרון, מהבודדים על המסך שלא נשמעים כמו תוכי עילג של דובר צה"ל (למשל בהתעקשות החשובה לחשוף שהוסטו לוחמים מהעוטף לגדה המערבית בסמוך ל־7 באוקטובר וגם את ההשפעה המוגבלת על האירועים), תיאר את מהלך הלחימה והחמיא ל"תיעודים מרשימים מאוד שיוצאים מהרצועה". אולם כשהפרשן ראה את הפריים המעושן שנבחר לככב לצידו הוא עבר לביקורת טלוויזיה והעיר: "יש יותר יפים". ואכן כעבור כמה שניות הופיעו צילומים אסתטיים של פיצוצים, שחילצו ממנו מבט מבסוט.
מבלי להתכוון, הדיאלוג בין זהר ("סיטואציה מוזרה") לשרון ("יש יותר יפים") נגע באחד החטאים החמורים של סיקור המלחמה בעזה בכלל והשלב הנוכחי בפרט: הפער האדיר בין מה שרואים הישראלים והישראליות בטלוויזיה שלהם ומה שמקבלים הצופים והצופות בשאר העולם. התופעה לא נולדה בסיבוב הנוכחי, אבל זהו גם האבסורד הגדול: דווקא כשצה"ל מפעיל כוח אש שהרצועה לא דמיינה גם בסיוטים שלה והטלוויזיה נוברת בכך 24/7, הציבור בקושי שומע וכמעט שלא רואה את כל התמונה ואפילו לא שליש ממנה.
גישה זו מאפיינת גם רבדים אחרים ונוראיים של המלחמה, כגון הנסיבות מאחורי נפילת לוחמים, אירוע יומיומי למרבה הצער. מאז פתיחת השלב הקרקעי ישנו עיסוק רב וכמובן מוצדק באנשים הנפלאים שהקריבו את חייהם במלחמה מוצדקת על הבית, אבל על הקרבות עצמם אנחנו יודעים מעט מאוד. התוצאה היא שגם אם חלילה קרו תקלות – וכבר נכתב ודובר למשל על היקף נרחב של ירי דו־צדדי – הן לא חלק מהדיון.
מן הסתם יש לכך משמעות גם בסוגיה הרגישה מכל, גורלם של החטופים והחטופות שטרם שוחררו מציפורני השטן: תקיפות צה"ל הן לא מכת בכורות, והן לא מבדילות בין בני מוות ועוזריהם לאזרחים תמימים שנלקחו מהמיטות שלהם לגיהינום. לכן התיווך המסורס של המצב האמיתי בעזה הוא עוול כפול: הוא גם מלבה את הזעם בגלל המחשבה שלא נגרם שם הרס פסיכי (ונגרם) וגם נוטע אשליה כאילו החטופים והחטופות שייכים לסיפור אחר, שעוד יכול להיגמר בהפי אנד הוליוודי (והסיכוי נמוך). זהו מתכון לטרגדיה, כאילו שחסרות כאלה, ואת השלכותיה נגלה ביום שבו יתברר שוב: המציאות תמיד יותר חזקה ממסך הבערות.