המלחמה המתמשכת יוצרת אצל רבים מאיתנו רמות גבוהות של סטרס, מגבירה חרדה ודאגה ומלווה בבשורות קשות, אבל ושכול. אחת התוצאות שלה היא עלייה במקרי "תסמונת הלב השבור", ששכיחותה גברה מאז 7 באוקטובר והגיעה לשיא בשבועות הראשונים של הקרבות.
"תסמונת הלב השבור היא מצב שבו יש פגיעה בלב שאינה מיוחסת להופעה של קרישי דם או חסימה בעורקים הכליליים, אלא נובעת מתגובה של הגוף למצבי דחק פתאומיים וקשים מכל צורה שהיא: ריבים, קבלה של בשורה מרה, דיכאון, אירוע טראומטי, או כל סטרס נפשי אחר שהוא שלילי", מסביר פרופ' קובי שחם, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי איכילוב בתל־אביב.
פרופ' אריאל רוגין, מנהל הקרדיולוגיה בקופת חולים מאוחדת צפון ומנהל מערך הלב בבית החולים הלל יפה בחדרה, מוסיף: "התסמונת יכולה להופיע כתגובה לכל סטרס קיצוני. אם קיבלת, למשל, הודעה שפרצו לך הביתה, ולפעמים גם כתוצאה מלחץ לקראת ניתוח. הסיבה לתסמונת היא שחרור של אדרנלין בכמויות גדולות, הגורם בעצם להרעלה של שריר הלב, שבעקבותיה הוא אינו מתכווץ כמו שצריך. המטופל מופיע עם תסמינים שמתאימים להתקף לב ומופיעים גם באק"ג, ומועבר לצנתור דחוף".
ומה רואים בצנתור?
"שהעורקים תקינים לגמרי. אבל בהזרקה לחדר שמאל רואים את הירידה בתפקוד הלב, שמאפיינת את התסמונת הזו. חשוב מאוד להדגיש שזאת לא היסטריה, אלא מצב שמחייב בדיקה, כי מי שלוקה בתסמונת הזו - לפי הקליניקה הוא לגמרי מדמה התקף לב. כלומר, למרות שהעורקים תקינים - תפקוד הלב לקוי".
בפורום מנהלי המחלקות הקרדיולוגיות של בתי החולים מזהים בחודשים האחרונים עלייה בשכיחות של הופעת התסמונת. "בדרך כלל יש בכל בית חולים עשרה אנשים עם התסמונת הזו בשנה, כלומר, בממוצע אחד בחודש בכל בית חולים, ופתאום יש דיווחים על ארבעה מקרים בשבוע – והם מגיעים מעוד בית חולים ומעוד בית חולים", אומר פרופ' רוגין, "זה מראה שיש גל של מקרים כאלה, בעיקר אצל נשים. אגב, שכיחות התסמונת אצל נשים גבוהה פי תשעה לעומת גברים, גם בעיתות שגרה". לדבריו, אין ספק כי הנסיקה בדיווחים קשורה למצב הביטחוני שמעורר סטרס קיצוני, בעיקר אצל מי שיקיריהם נמצאים בחזית.
איך אתם יודעים שזה קשור למלחמה?
"באופן כללי, מחלות לב שכיחות יותר בקרב גברים. לרוב, כ־70 אחוז או יותר מהמאושפזים בכל רגע נתון ביחידות לטיפול נמרץ לב הם גברים; ופתאום עכשיו, במלחמה, רוב המאושפזים הן דווקא נשים עם בעיות לב. אנחנו מתשאלים את המטופלות, ומגלים שפעמים רבות התסמינים הופיעו אחרי שקיבלו הודעות מלחיצות בקבוצות ההורים של הלוחמים. הייתה, לדוגמה, אמא שסיפרה לנו שהתקבלה בקבוצת אמהות הודעה, שהמ"פ של הלוחמים נפצע קשה ומפונה לבית חולים, 'באותו רגע הרגשתי שעולמי חרב עליי, והתחילו לי כאבים בחזה', ומפרטת עוד תופעות. או אמא של לוחם במגל"ן, שאומרת: 'לא שמעתי ממנו יותר משבועיים, אין לי יום ואין לי לילה, ופתאום הודעה על לוחם מהגדוד שנפצע'. קולגה סיפר ששוכבת אצלם אישה שהבן שלה נפל בקרב לפני כמה ימים והיא עם תסמונת הלב השבור. אנחנו בהחלט רואים עלייה בשכיחות המקרים".
השינוי בנוגע לנשים מתרחש רק בבתי החולים, או גם בקופות החולים?
"גם וגם. יש בזמן האחרון הרבה יותר נשים שפונות למרפאות הקהילה, אצלנו במאוחדת ובקופות אחרות, ומדווחות שהן לא מרגישות טוב. אנחנו אומרים כל הזמן: מי שלא מרגיש או מרגישה טוב, בואו לעשות אק"ג. אכן באות הרבה נשים, במספרים הרבה יותר גבוהים מהשגרה שהיא לא מלחמה – וכמובן, יותר מגברים".
ומה הנוהל במקרים הללו?
"כל אחד שמרגיש תסמינים של חוסר אוויר, כאבים בחזה – במיוחד אם הם מתגברים בזמן מאמץ, חייב להגיע למוקד החירום לביצוע אק"ג, כדי לזהות את השינויים בתפקוד במקרה של התקף לב. צריך לזכור שבאופן כללי, התסמינים במחלות לב אצל נשים יותר מעורפלים מאשר אצל גברים. נשים גם לרוב מגיעות באיחור למוקדי הטיפול. לכן, אם יש חשד כלשהו, כדאי לא להסס. פשוט לבוא ולהיבדק".
כאמור, הסימנים הקליניים שמאפיינים את התסמונת נראים בהתחלה כמו אלה שחווה אדם בזמן התקף לב. גם בבדיקות אק"ג ואקו לב הממצאים יכולים להיות זהים לאלה שיימצאו אצל מי שעבר התקף לב.
"התסמינים זהים, אך להבדיל, הם לא נגרמים כתוצאה מחסימה של כלי הדם בלב", אומר פרופ' שחם.
אז איך יודעים שזה לא התקף לב?
"הדרך היחידה לוודא שלא מדובר בהתקף לב היא לבצע צנתור כדי להדגים שהעורקים של הלב תקינים. אם זה המצב, זו בשורה אופטימית מבחינת הרופאים, כי ברוב המקרים כאשר מדובר בתסמונת הלב השבור הפגיעה בלב היא הפיכה ויש צפי שבטווח של שבועות בודדים הוא יתאושש באופן מלא", מרגיע פרופ' שחם.
אבל אסור לזלזל בבעיה. פרופ' רוגין מסביר כי, "מטופל שחווה את תסמונת הלב השבור צריך השגחה בטיפול נמרץ כדי לשלול הפרעות בקצב הלב, כדי לעקוב אחרי רמת האנזימים שמשתחררים כתוצאה מהמצב, ולבדוק מדדי לחץ דם ודופק כשמתחילים טיפול שמטרתו לשפר את תפקוד הלב".
לדבריו, הדיונים בקבוצות הווטסאפ של הרופאים מוכיחים כי השלכות המצב הביטחוני על בריאותנו אינן מסתכמות בתסמונת הלב השבור: "בנוירולוגיה מדווחים על יותר אירועים מוחיים כתוצאה מדמם, שגם הוא מצב שקשור לסטרס. כתוצאה מהמתח לחץ הדם עולה, ואז גם הדימום המוחי מתגבר, וזה מצב מאוד מסוכן. ככלל, 80 אחוז מהאירועים המוחיים יוצרים חסימת עורק ואז הטיפול יותר פשוט: פותחים את העורק. אבל בדימום שקשור בסטרס הטיפול יותר מורכב כי הוא דורש ניקוז. תופעות נוספות שנובעות מסטרס, ואנחנו רואים שמתגברות כעת, קשורות במצבים של ירידת מים בהיריון, ויש עוד דוגמאות".
כשהחטופה חנה קציר חזרה מהשבי, לאחר שהוחזקה שם בתנאים של הרעבה, חוסר בוויטמינים ותרופות חיוניות וכנראה הלעטה בסמים שדירדרו את בריאותה, היא גילתה שבמתקפת 7 באוקטובר בעלה נרצח ובנה נחטף לעזה.
"התנאים בשבי הם לא תנאים שבהם בני אדם צריכים לחיות. מאישה שלא סבלה מבעיות לב, היא חזרה גם שבורת לב וגם עם בעיות קרדיולוגיות, בהן גם 'תסמונת הלב השבור'", כך בין היתר סיפרה בתה, כרמית פלטי־קציר בראיון לאיריס ליפשיץ קליגר.
"מלכודת התמנונים"
התופעה שנקראת "תסמונת הלב השבור" תוארה לראשונה בספרות הרפואית בשנת 1990 ביפן, שם היא כונתה תסמונת "טקוצובו" – שביפנית משמעה "מלכודת תמנונים".
למה דווקא תמנונים? כי כאשר עושים צנתור ומזריקים במהלכו חומר ניגוד ללב, מתקבל מראה הדומה למלכודת תמנונים. בעולם, כאמור, זכתה התופעה לכינוי "תסמונת הלב השבור" מתוך ההבנה שהיא מופיעה במצבים של סטרס, שבהם המעמסה הנפשית מביאה ל"שיברון לב" במובן הפיזי של המילה.
3 צפייה בגלריה
מימין כד ללכידת תמנונים (ביפנית טקצובו TAKATSUBO ) משמאל, מראה אופייני של הזרקת חומר ניגוד לחדר שמאל זמן צנתור במטופל עם "תסמונת הלב השבור"
