21 ביולי 1978. אוסטריה חוזרת מפיגור 1:0 ומנצחת את מערב־גרמניה 2:3 (בעזרת שני שערים עצמיים) במשחק חסר חשיבות עבורה – ומדיחה את הגרמנים מהמונדיאל. ארבע שנים לאחר מכן, במונדיאל בספרד, הן נפגשות שוב – במשחק שקיבל את הכינוי "הבושה של חיחון". אחרי גול מוקדם של הורסט רובש, שתי הקבוצות משחקות בעיקר במרכז המגרש. התוצאה מעלה אותן לשלב הבא ומעיפה את אלג'יריה.
ניקי לאודה. זכה שלוש פעמים באליפות הפורמולה־1 (1975, 1978, 1984), אבל ההישג הגדול ביותר שלו היה כשלא עשה זאת ב־1976. הפרארי שלו עלתה באש אחרי תאונה על המסלול הרצחני בנורבורגרינג שבגרמניה. לאודה נשם גזים רעילים ונשרף בכל הגוף. באופן בלתי נתפס, שישה שבועות לאחר מכן חזר להתיישב בכיסא הנהג. הוא הפסיד את האליפות באותה שנה בנקודה אחת בלבד.
מרקו ארנאוטוביץ'. "אני לא מלאך", העיד על עצמו שחקן הנבחרת, המושאל כעת מבולוניה לאינטר, ועשה הרבה כדי להוכיח את זה. הוא החליף שש קבוצות נוער, רב עם המאמן בוורדר ברמן, מוריניו אמר עליו שהוא "מתנהג כמו ילד", הוא הואשם בכך שקרא לאיברהים קארגו "כושון", וביורו 2020 קילל את אמו של שחקן צפון מקדוניה בעוד דויד אלאבה מנסה להסות אותו בידיו.
38,969 מטר – פליקס באומגרטנר, לשעבר נהג טנק ומדריך צניחה בצבא האוסטרי, קפץ מהסטרטוספירה, מגובה בלתי נתפס, והגיע למהירות של 1,357.6 קמ"ש. לפני כן הוא הגיע למהירויות של 360 קמ"ש וקפץ מגובה של 9,800 מטר, בעיקר בקפיצות ממגדלים שאליהם התגנב כשהוא מחביא את המצנח שלו.
