150 מיליון שקל בחודש – זו עלות אירועי הלחימה ל"מכבי שירותי בריאות", הקופה השנייה בגודלה במדינה. הסכום הזה משמש לפתיחת מוקדים, פתיחת מרפאות בבתי המלון ותפעולן, שינוע תרופות עד הבית, הגדלת מלאי התרופות, והצטיידות בציוד מגן חירום ומיגון.
עם פרוץ המלחמה פרסמה מנכ"לית מכבי, סיגל דדון־לוי, ליותר מ־2.6 מיליון מבוטחי הקופה מספר טלפון שבו אפשר לפנות אליה בווטסאפ. "כל פנייה למספר הזה קיבלה מענה, ולחלק מהפניות גם עניתי באופן אישי", מספרת דדון־לוי. "ב־7 באוקטובר ב־12 בצהריים הקמנו חמ"ל והתחלנו לנהל את שגרת הפעילויות ליום שלמחרת, תוך ניסיון להבין מה קורה ולתמוך בעובדים שלנו שנפגעו. היו לנו 130 כאלה, בהם שבעה חטופים ובני משפחותיהם. עם רובם דיברתי בעצמי. במקביל נדרשנו לנהל אופרציה ענקית שאחראית על הבריאות של מיליוני מטופלים, שזקוקים לנו יותר מתמיד, תוך התארגנות לשמירה על רציפות ארגונית ושירותית בכל הארץ, כולל בטיפות החלב. זה אחד הלקחים מתקופת הקורונה, שבה אנשים הזניחו את בריאותם במשך תקופה ארוכה ושילמו על זה מחירים – היה ברור לנו שכל עוד הצבא מאפשר לנו להמשיך לעבוד, אנחנו נותנים את השירותים שלנו. הקמנו מערך של 600 מתנדבים בשבע קבוצות ווטסאפ, שנתנו מענה לכל מי שהיה זקוק לו, גם לא בתחום הבריאות. מטופל שלא היה לו אוכל, מיד חיברנו אותו למתנדב שנסע בשבילו לסופר. קיבלנו מאות פניות כאלה ולכולן סיפקנו מענה מהיר מאוד, תוך שעות".
בזמן שהחיילים הוקפצו לחזית, התגייסו דדון־לוי ועובדיה למלחמה מסוג אחר. אוכלוסייה שנדרשה לטיפול מיוחד בהתראה קצרה הייתה המפונים. "דאגנו להביא את שירותי הרפואה עד אליהם", אומרת דדון־לוי. "הורדנו מכשירי אולטרסאונד לים המלח, ודאגנו לסיירת של מטפלים בבריאות הנפש, שדילגו ממלון למלון. השהות במלון תקופה ממושכת היא לא חוויה נעימה. אנשים גרים בחדר אחד, בצפיפות גדולה. אנחנו כבר מתחילים לראות את ההשלכות, מאכילה עודפת והשמנה ועד חרדות. בקו העימות בצפון פינינו למעלה מ־80 חולים עם צרכים מיוחדים, כמו מרותקי בית, ומצאנו לכל אחד פתרון. בקריית־שמונה שמענו על משפחה עם תינוקת בת 11 חודשים שמחוברת לחמצן, שנאלצה לרוץ באזעקות למקלט הציבורי יחד עם מחולל החמצן. פינינו את המשפחה למלון בירושלים ודאגנו שיקבלו את כל מה שנחוץ להם שם. אחת המטרות המרכזיות שלנו מההתחלה הייתה צמצום חסמים בירוקרטיים: פתחנו בפני המבוטחים את האפשרות לפנות לכל רופא שרוצים. היו לנו 300 רופאים שגויסו למילואים. דאגנו שלכל רופא יהיה ממלא מקום".
גם החטופים שחזרו לישראל מקבלים מעטפת מיוחדת: "הגדרנו צוות ייעודי לכל חטוף, שמורכב מרופא, מאנשי סיעוד ומנציגת שירות מנהלית, במטרה לספק את כל צורכיהם מהיום הראשון לחזרתם הביתה. זו משימה בעלת חשיבות עליונה".
להחזיר מטפלים שברחו
דדון־לוי (53) נולדה בקריות. אמה אלמנת צה"ל. אביה התחתן עם אמה לאחר שהתאלמנה עם ארבעה ילדים, ויש לה שבעה אחים ואחיות. היא נשואה ואם לתאומים, והאישה היחידה שעומדת כיום בראש קופת חולים בישראל.
היא החלה את דרכה במכבי ב־1994, ומילאה שורה ארוכה של תפקידים בכירים, כולל אחראית מבצע חיסוני הקורונה של הקופה, עד שמונתה ב־2021 לתפקיד מנכ"ל הקופה. היא מאמינה גדולה בניהול נשי, "שהוא גם תוצאתי וגם ערכי. מכבי היא ארגון שמקדם נשים: 84% מכלל העובדים ו־65% מהחברי ההנהלה הבכירה הם נשים. הייתי שמחה לראות את זה גם בחברות ממשלתיות, בסקטור הפרטי ועל שולחן הממשלה".
מכבי היא קופת החולים השנייה בגודלה במדינה, שמעסיקה 15 אלף עובדים ואנשי צוות רפואי, ומנהלת תקציב שנתי של 24 מיליארד שקל. אירועי השבת השחורה תפסו את מערכת הבריאות בכלל במצב מורכב. מצד אחד, בתקופת הקורונה המערכת התמודדה עם מצב חירום שדרש ממנה להימתח עד הקצה ותירגל אותה בזמן אמת. מצד שני, היא הגיעה למשבר הנוכחי מדולדלת מכוח אדם וממשאבים. ולמרות זאת, על פי כל הפרמטרים, המערכת עמדה במשימה בהצטיינות יתרה. רוב תשומת הלב בטיפול בנפגעי 7 באוקטובר הופנתה, באופן טבעי, לבתי החולים, שקלטו אלפי פצועים מהדרום. אבל חלק ניכר מהעול הוטל על קופות החולים, שעדיין נמצאות בלב האירוע, ומתמודדות עם ביקושים גואים לשירותי בריאות ותמיכה נפשית ולתרופות. למרות המאמץ האדיר לספק את צורכי האוכלוסייה בתקופה המורכבת הזו, יש דברים שעוד לא נמצא להם פתרון. אחד המרכזיים שבהם הוא בריאות הנפש.
לפני שמונה שנים הועברה האחריות על התחום הרגיש והחיוני הזה ממשרד הבריאות לקופות, במטרה להגדיל את איכות וזמינות השירותים. אולם בפועל קרה בדיוק ההפך: השירות הציבורי התרוקן ממטפלים, ולמעשה הפך בלתי זמין.כשמאות אלפי אנשים נמצאים במעגל הפגיעה הראשון, ועוד מיליונים סובלים, על פי הערכות, ממצוקה נפשית כזו או אחרת עקב האירועים האחרונים, נדרשת היערכות מהירה למתן עזרה נפשית, שתסייע למנוע התפתחות נזק נפשי כרוני קבוע. משרד הבריאות הכין תוכנית בעלות של שני מיליארד שקל, שעיקרה פיתוי המטפלים שברחו מהשירות הציבורי לחזור באמצעות משכורות מוגדלות, אולם עד כה לא אושרו הכספים הנדרשים. "אני מקווה שהמדינה תבין את גודל האירוע ותעזור לנו", אומרת דדון־לוי.
נתוני אמת שנאספו ב"מכבי" בשבועות האחרונים מצביעים רק על קצה הקרחון של מה שצפוי להגיע בתחום הזה: בששת השבועות הראשונים למלחמה זינק ב־29% מספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון. העלייה המשמעותית יותר — 39% — נצפתה בקרב נשים, לעומת 15% בקרב גברים. עיקר העלייה, 47%, נרשמה בקרב נשים בגילים 18־59. בקרב ילדות ונערות עד גיל 17 עלו האבחנות ב־21%, ובקרב הבנים בגילים האלה חלה עלייה של 18%. עלייה של 22% נצפתה בקרב בנות 60 ומעלה.
המגמה הזו מורגשת היטב גם בבתי המרקחת: מתחילת המלחמה זינק מספר התרופות הפסיכיאטריות שנמכרות במרשם רופא ב"מכבי" ב־20%. במהלך חודש אוקטובר חלה עלייה של 90% בצריכת תרופות הרגעה ושינה, בהן נרבן, רילקסין וקלמנרבין. מכירות תוספי תזונה שמיוחס להם אפקט מרגיע, כמו רגיעון ורסקיו, זינקו ב־230%. גם משככי כאבים כמו אדוויל, אקמול ואופטלגין נמכרו ב־20% יותר לעומת החודשים הקודמים.
"בריאות הנפש היא האתגר הכי משמעותי של מערכת הבריאות בתקופה הקרובה", אומרת דדון־לוי. "ראינו את זה בעלייה האדירה בכמות הפניות למוקדים הטלפוניים שלנו. במוקד הסיוע המיוחד שהקמנו התקבלו יותר מ־4,000 פניות בשבועות הראשונים למלחמה, מספר חסר תקדים. לשם השוואה, במהלך מבצע צוק איתן הגיעו באותו פרק זמן רק 2,000 פניות. אנחנו רואים עלייה של פי שלושה במספר הפניות למרכזים לבריאות הנפש. אם בשגרה מכבי נותנת מענה לכ־5% מהאוכלוסייה בישראל, הצפי הוא שבתקופה הקרובה זה יגיע ל־15%".
איך תתמודדו עם מספרים כאלה? מערך בריאות הנפש כמעט ריק ממטפלים.
"אנחנו נערכים יחד עם משרד הבריאות לתגבור משמעותי של המערך הזה. היעד שלנו הוא להכפיל את מספר הפגישות הטיפוליות והמטופלים. כמנכ"לית זו המשימה הכי חשובה שאני מטפלת בה כרגע. הגדרתי את הנושא כפרויקט אסטרטגי ארגוני. שלוש פעמים בשבוע מתקיימים דיונים בנושא. הקמנו צוותי עבודה ואנחנו עוסקים בכל הטווח של הצרכים, מגיוס כוח אדם ועד הכפלת התשתיות, כולל שכירת מתקנים ומרפאות חדשות".
אבל בסופו של דבר נדרשים מטפלים מיומנים, ואלה ברחו בשנים האחרונות בהמוניהם לשוק הפרטי. איפה תמצאו מטפלים כאלה?
"אנחנו כבר מגייסים מטפלים, כולל אנשים מהמגזר הפרטי, שמבינים את גודל השעה ונרתמים. לא מדובר רק בפסיכולוגים, אלא גם באנשי מקצוע מתחומים נוספים כמו מטפלים באמנות, NLP, טיפול בנשימות. אם לפני זה היינו מגייסים רק עובדות סוציאליות בעלות תואר שני, היום אנחנו לוקחים גם סטודנטים לרפואה, סטודנטים לעבודה סוציאלית ולסיעוד, שיסייעו למטפלים באדמיניסטרציה".
בצוק העיתים, יגויסו עכשיו לטפל בנו גם אמצעים מתקדמים מהתחום הטכנולוגי. במילים אחרות: תשכחו מטישו על ספת הפסיכולוג. מעכשיו תגרפו את האף מול המסך. "אנחנו פועלים לאמץ את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בבריאות הנפש, שיודעות לתת מענה למסות גדולות, כדי שנוכל לקיים תהליכים יותר מתקדמים ויותר פשוטים ואפקטיביים", אומרת דדון־לוי. "לדוגמה, מערכת שיודעת לעשות טריאז' (מיון רפואי – ש"ר) מרחוק. מטופל יענה על שאלון דיגיטלי שיאפשר למערכת לזהות מה רמת הדחיפות של הטיפול ואיזה טיפול יתאים – פסיכיאטר, עובדת סוציאלית, אולי שלוש שיחות עם פסיכולוג, או שיחות קבוצתיות, והאם יש צורך בטיפול תרופתי. אנחנו משקיעים במיון הזה כוח אדם אדיר". בסל הכלים שתציע הקופה בקרוב למבוטחיה יהיו גם אפליקציות שונות, שיסייעו בהרגעה עצמית.
כשל תכנוני של שנים
גם המחסור ברופאים מקצועיים, שכולנו חשים על בשרנו כשמשהו כואב לנו, עוד לא נפתר. "מערכת הבריאות סובלת שנים ממחסור גדול מאוד ברופאים. המחסור הזה רק ילך ויחריף. בשנה האחרונה השקענו מאה מיליון שקל בגיוס עשרות רופאים בכל התחומים, בראשם רפואת נשים, אורתופדיה, אף אוזן גרון ומשפחה וילדים. אבל גם זה לא מספיק".
על פי השמועות, התחרות על הרופאים המקצועיים הביאה את הקופות לשלם להם משכורות עתק.
"ככל שההיצע יותר קטן, ויש פחות רופאים, העלות שלהם יותר גבוהה".
זה מחזיר אותנו למחלה הכרונית וחשוכת המרפא של מערכת הבריאות שלנו — מחסור אדיר בתקציבים. "התקצוב שלנו לשנים הבאות הוא תקצוב מאוד חסר, שיחייב אותנו לבחור על מה לוותר. הדבר המשמעותי השני הוא האתגר בכוח האדם. יש מחסור בפתולוגים, רדיולוגים, רופאי אף אוזן גרון. זו בעיית שורש לאומית, שנובעת מכשל תכנוני של שנים. אי־אפשר לייצר רופא ביום. גם לא בשנה. האוכלוסייה מזדקנת, תוחלת החיים עולה ויחד איתה התחלואה הכרונית. המערכת בישראל חזקה בשירותים שהיא יודעת לתת, בכוח האדם אנחנו עוד לא שם, ולכן חייבים לחזק אותה".
הקורונה שינתה את מודל העבודה של הקופות: בלחיצת כפתור אפשר היום לקבל מרשמים, הפניות ואפילו להיבדק אצל רופא מומחה. המלחמה חיזקה את המגמה, ובשבועות הראשונים נעשו רוב הביקורים בדרום הארץ בשיחות טלפוניות או באמצעות האפליקציה. "40% מהפניות לרופאי המשפחה והילדים נעשות היום מרחוק. זה המון", אומרת דדון־לוי. היתרון הוא גם החיסרון: זמינות השירותים והנגישות הגדולה שלהם גורמת, לעתים, לניצול יתר שלהם. "כשמטופל יכול לפנות לרופא מתי שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, הוא עושה את זה גם במקרים שבהם לא היה קובע תור רגיל", היא אומרת בזהירות. "אם פעם מטופל היה מגיע לרופא אחת לרבעון, היום הוא מתקשר או שולח פנייה בדיגיטל. הביקושים הולכים וגדלים, כולם רוצים הכל כאן ועכשיו. זה מעמיס מאוד על הרופאים, שצריכים להתפנות בסיום יום עבודה לשירותים הדיגיטליים, ולא מתוגמלים על זה. אנחנו מנסים לאזן בין החשיבות של השירותים האלה לבין השימוש הנכון בהם. זה אתגר לא פשוט".
השבוע פורסם שתנאי התגמול למבוטחים סיעודיים בקופות יורעו, בגלל החשש שהקופות לא יצליחו לעמוד בהם. חברת הפניקס הודיעה למכבי שלא תחדש את הביטוח שהעניקה למבוטחיה.
"מבחינה פיננסית, הביטוח הסיעודי של מכבי הוא היציב ביותר בקופות. יש לנו מספיק כסף לממן אותו לעוד שנים רבות קדימה, והמשא ומתן עם הפניקס נמצא בשלבים מתקדמים מאוד של פתרון. מבוטחי מכבי יכולים להיות רגועים מאוד".
מדברים על מלחמה ארוכה וחזית שעלולה להיפתח בצפון. איך אתם נערכים?
"ההיערכות להסלמה בצפון התחילה כבר לפני שבועות. האוכלוסייה של מרותקי בית ומונשמים נמצאת אצלנו מאוד בפוקוס. אנחנו יודעים מה נדרש לכל מטופל ולאן נוכל לנייד אותו. הגדלנו מלאים של ציוד רפואי ותרופות לחודשים בכל המרפאות, ורכשנו גנרטורים ואמצעים לתקשורת לוויינית. אנחנו ערוכים לכל תרחישי הקיצון".
מכבי במלחמה: המספרים
29% העלייה במספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון בששת השבועות הראשונים למלחמה
39% העלייה במספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון בקרב נשים
15% העלייה במספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון בקרב גברים
21% העלייה במספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון בקרב ילדות עד גיל 17
18% העלייה במספר המאובחנים בחרדה או בדיכאון בקרב ילדים עד גיל 17
90% העלייה בצריכת תרופות להרגעה ושינה בחודש אוקטובר
230% העלייה בצריכת תוספי תזונה שמיוחס להם אפקט מרגיע באוקטובר
20% העלייה בצריכת משככי כאבים באוקטובר
2.6 מיליון מספר מבוטחי הקופה
24 מיליארד שקל התקציב השנתי של הקופה
84% שיעור הנשים מכלל עובדי הקופה
65% שיעור הנשים מחברי ההנהלה הבכירה
40% שיעור הפניות לרופאי משפחה וילדים הנעשות היום מרחוק
"הורדנו מכשירי אולטרסאונד לים המלח, ודאגנו לסיירת מטפלים שדילגו ממלון למלון. השהות במלון תקופה ממושכת היא לא חוויה נעימה. כבר מתחילים לראות את ההשלכות, מאכילה עודפת ועד חרדות"
"אנחנו מגייסים מטפלים, כולל מהמגזר הפרטי, שמבינים את גודל השעה ונרתמים. לא רק פסיכולוגים, גם מטפלים באמנות, NLP, טיפול בנשימות, ומגייסים סטודנטים לרפואה ועבודה סוציאלית שיסייעו"
