הכדורגל הישראלי עושה צעדים ראשונים בדרך חזרה לשגרה. הקבוצות מתחילות להיכנס לעניינים, גם אם אין עדיין קהל, אבל קריית־שמונה חווה את הקשיים הגדולים ביותר, שלא מונעים ממנה להוביל את טבלת הליגה הלאומית.
הקבוצה של איזי שרצקי ירדה בסיום העונה שעברה ללאומית אחרי 13 שנים רצופות בליגת העל, שבמהלכן זכתה בכל תואר אפשרי בכדורגל הישראלי: אליפות, גביע המדינה, גביע הטוטו ואלוף האלופים. התוכנית הייתה לחזור במהירות לליגה הבכירה, אבל המלחמה הכניסה אותה לסיטואציה לא פשוטה. תושבי העיר, שנמצאת במרחק נגיעה מגבול לבנון, פונו מבתיהם, והשחקנים נאלצו לנדוד למרכז הארץ כדי להמשיך בשגרת אימונים ומשחקים.
זה לא פגע מבחינה מקצועית בקבוצה, שניצחה בכל שלושת משחקיה מאז החזרה לפעילות בלי לספוג והגדילה את הפער מהדולקות אחריה בטבלה. את משחקיה הביתיים מקיימת קריית־שמונה בנתניה, והאימונים נערכים בכל פעם במקום אחר, בין היתר בחדרה, כפר־יונה, בית הנבחרות בשפיים ורעננה. חלק מהשחקנים לנים בבתיהם במרכז הארץ, ותושבי הצפון מביניהם נמצאים במלון בהרצליה. המנכ"ל, יוסי אדרי, גר נמצא עם משפחתו בקיבוץ ליד טבריה ועושה יום־יום את הדרך לאימוני הקבוצה, ואילו הדובר ויד ימינו, עדי פרג', עבר לגור בינתיים במרכז.
אדרי מספר על התקופה המאתגרת: "אנחנו מטיילים בין מגרשים, זה לא פשוט בכלל. אני לא בוכה חלילה, זו מציאות קשה לכל עם ישראל, אבל גם לקבוצת כדורגל. הקבוצה צריכה את הבית שלה, את חדר הווידיאו שלה, את מגרש האימונים, את המשרדים. אפילו כביסות אנחנו עושים בבתים של שחקנים, מעבירים ציוד מרכב לרכב. לא פשוט בכלל לקיים שגרה כזו. אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה, אבל לא מתבכיינים ולא מחפשים תירוצים. גם מבחינה אישית אנחנו לא בבית, כל אחד זרוק במקום אחר, עם מערכות חינוך שונות לילדים".
כמו כולם, אדרי לא רואה את סוף המערכה, אבל מבהיר כי מטרות הקבוצה לא השתנו: "אנחנו קבוצה חזקה, נעמוד במטרות גם במציאות הזו".
"לא בוכים ולא מתבכיינים"
במהלך המלחמה החתימה קריית־שמונה את אחד הזרים הכי נוצצים שנחתו בליגה השנייה בשנים האחרונות, הקמרוני ג'ורג' מנדז'ק, אקס מכבי חיפה, שנרתם גם לגייס ציוד למען חיילי צה"ל. במועדון משבחים את החוסן המנטלי של השחקנים בכלל והזרים בפרט, שאף אחד מהם לא חושב לרגע לעזוב בגלל המצב. אדרי: "לפני שאנחנו בוחרים שחקנים אנחנו בוחרים בני אדם. כולם פה ביחד, מחבקים אחד את השני".
לשי ברדה לא קל לאמן קבוצה בלי בית: "עברנו כבר בשישה מגרשי אימונים. המצב מאוד קשה כי יש שחקנים שמגיעים מהצפון, מאיכסל ונצרת, ויש כאלה מהמרכז. הרבה פעמים אתה מקבל מגרשים בשעות לא שעות, לשחקנים אין סדר יום קבוע, הם לא ישנים בזמן ולא אוכלים בזמן. באוטו שלי יש מיטות מסאז', לשחקנים יש קונוסים. המזל הוא שיש פה חומר אנושי נדיר, המעטפת המנהלתית עובדת 24 שעות ביממה למען המועדון כדי לתת תחושה שלא חסר כלום. לשחקנים אין מנטליות ישראלית, פשוט דממה, לא בוכים ולא מתבכיינים, עובדים. עד עכשיו זה הולך, ברוך השם. עבדתי במועדונים גדולים כמו בית"ר ירושלים ומכבי נתניה, ופה יש חבר'ה עם מחויבות גבוהה שלא נתקלתי בה. כל אסיפה לפני משחק מסתיימת במשפט: 'יוצאים לייצג את המפונים ואת הצפון, ולנצח בשבילם'".
לברדה יש מילים טובות בעיקר על הקפטן שלו: "בקריית־שמונה משחק הבלם הכי טוב בישראל, עאיד חבשי, המנהיג שלנו שאחראי על האפס תלונות ובכיינות".
הבעלים איזי שרצקי ממעט להתבטא בתקופה האחרונה, אבל הסכים לומר: "אני מתמודד עם המצב כמו כולם, זה לא פשוט לאף אחד".
