בצל המחסור בעובדי בניין, הירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות והקיפאון במכירות בעקבות המלחמה, שנת 2023 צפויה להסתיים בגירעון של כ־40 מיליארד שקל בהכנסות המדינה מענף הנדל"ן והבנייה. כך עולה מאומדנים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ומחקרים פנימיים. לאחר שבשבוע שעבר התקיים דיון חירום במשרד האוצר בנוגע למצב החמור שאליו נקלע הענף, מחר צפויה להתקיים פגישת המשך של נציגי הממשלה עם נציגי הקבלנים.
בפגישה יציגו הקבלנים את נתוני האומדנים, שהגיעו לידי "ממון", אשר חושפים כי בעוד שסך הכנסות המדינה ממסי נדל"ן, הכנסות הרשויות המקומיות ממיסי נדל"ן וההכנסות ממכירת קרקעות בשנת 2022 הגיע לכ־90 מיליארד שקל, במחצית 2023 טרם פרוץ המלחמה ההכנסות מדי חודש ירדו לכ-4.8 מיליארד שקל בלבד, כך שחלה ירידה כוללת של כ־30 מיליארד שקל עד יוני 2023, על רקע המשבר שבו מצוי הענף זה מכבר. על פי הנתונים, במחצית השנה נאמדו ההכנסות ממכירת קרקעות על 1.7 מיליארד, מע"מ בענף הבנייה על 900 מיליון, מסי רכישה ושבח על 1.27 מיליארד, היטלי השבחה על 250 מיליון, אגרות מוניציפליות על 233 מיליון ומס חברות והכנסה על 458 מיליון שקל. אלא שמאז אוקטובר, ברבעון האחרון של השנה הגירעון העמיק עוד יותר ונאמד בירידה של כ־10 מיליארד שקל נוספים, כך שהשנה צפויה להסתיים עם הכנסות מנדל"ן בסך של כ־50 מיליארד שקל בלבד.
עוד עולה מהנתונים כי עם תחילת המלחמה, בעקבות אי־כניסתם של פועלי בניין פלסטינים לישראל לצד עזיבתם של כ־4,000 עובדי בניין זרים, פחתו תשומות העבודה בעבודות הרטובות בענף הבנייה בכ־70%, מכ־120 אלף עובדים במקצועות אלה לכ־35 אלף עובדים בלבד. הקבלנים מציינים כי גם חלק מהפועלים הערבים ישראלים, העוסקים בעבודות הרטובות, לא עבדו במהלך אוקטובר. פחות מ־50% מאתרי הבנייה היו פעילים בחודש נובמבר, לאחר שרק כ־15% מהאתרים היו פעילים באוקטובר.
המחסור בעובדי מקצועות הליבה של הענף מהווה את צוואר הבקבוק של הפעילות באתרי הבנייה, מה שעלול להוביל להמשך ירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות. מדובר באובדן של כ־9.5 מיליון ימי עבודה, ובהתאחדות הקבלנים מעריכים כי קיימת סבירות גבוהה לאיחורים מצטברים של עד חצי שנה במסירת דירות לרוכשים, גם בשל הזמן הנוסף שבמהלכו תיערך קליטת העובדים הזרים ממדינות שונות באתרי הבנייה בישראל.
היקף מכירת הדירות החדשות השנה כבר רשם ירידה של כ־30% עוד בטרם מתקפת הפתע של חמאס, והקבלנים מעריכים ששנת 2023 תסתיים עם ירידה חדה יותר בשיעור של כ־45% בהיקף העסקאות למכירת הדירות בכל הארץ, כאשר באזור המרכז צפויה צניחה משמעותית עוד יותר של כ־55% בהיקף עסקאות המקרקעין.
עוד עולה מהנתונים כי ממוצע הירידה בפדיון ענף הבנייה עמד על כ־67% באוקטובר ועל כ־50% בנובמבר, כאשר האטת פעילות הבנייה גרמה הפסד תוצר ענפי של כ־500 מיליון שקל מדי יום בחודש נובמבר, אחרי הפסד תוצר ענפי של כ־660 מיליון שקל ביום בחודש אוקטובר. עוד מצביעים הנתונים על כך שתשומות תעשיית חומרי הבנייה (מחירי החומרים, מחירי מוצרי הבנייה כמו צינורות, דלתות, חלונות ועוד) זינקו בכ־50% ברבעון האחרון של השנה, לעומת המצב טרם המלחמה.
"סכנה למשק"
"מדובר בסכנה גדולה למשק כולו, בשל השבתה בהיקף כה נרחב של ענף המהווה 13.5% מהתוצר, שהם כ־234 מיליארד שקל, וכן כ־680 מיליארד שקל באשראי, מהם כ-500 מיליארד שקל בבנקים, המהווים כרבע מתיק האשראי שלהם", אומר ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות. "הבעיה הקריטית ביותר היא המחסור בעובדים, וצריך לטפל מיידית בהבאת עובדים זרים כמה שיותר מהר. שר האוצר יודע שלמרות שהוא הביע עמדה לפיה הוא אינו מעוניין בכך, אין לו ברירה אחרת – והמדינה תצטרך לאשר כניסה של עובדים פלסטינים לענף. אחרת הוא ייקלע למשבר גדול יותר שיפגע בפעילות ובתקציב המדינה".
בשבוע שעבר התייחסו נציגי האוצר בוועדת הפנים של הכנסת למלאי הדירות הלא־מכורות של הקבלנים וקראו לכם להוריד מחירים.
סרוגו: "מה שנאמר בוועדה הזוי ומנותק. קבלן שנמצא בתהליכי בנייה כבר מכר דירות במכירה מוקדמת לצורך הפעלת ליווי בנקאי, והבנק לא מאפשר להוריד מחירים. נציגי האוצר אמרו בוועדה – אם לא תורידו מחירים, לא נעזור לכם. התשובה שלי אליהם היא שהיזמים לא צריכים תמיכה כספית, המדינה צריכה לייצר כלים כדי לסייע לענף להאיץ את התחלות הבנייה. יש כאן כשל שוק, לכן מחירי הדירות עלו כל השנים, ועל הממשלה לטפל בכך".
מהומה בקבינט
בתוך כך התרחשה אתמול מהומה בקבינט החברתי-כלכלי, בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדן בהצעת מערכת הביטחון להגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים להיכנס לעבודה בישראל. סמוטריץ' אמר כי הוא "סבור שאין להכניס פועלים ערבים תושבי יהודה ושומרון לעבודה". שר הכלכלה ניר ברקת והשר גדעון סער, המתנגדים להכנסת הפועלים, צעקו על נציגי המל"ל ועל יועצו הכלכלי של ראש הממשלה שתומך בהצעה, אבי שמחון: "אתם חיים את ב-6 באוקטובר. אתם לא מפנימים שהשתנו סדרי עולם. אנחנו לא מעוניינים להיות תלויים בפועלים הפלסטינים". לדברי ברקת "יש גורמים באוצר שמונעים הבאת פועלים ממדינות אחרות ופוגעים בכלכלה. אנחנו חייבים לייצר חלופות".
שמחון ציין כי נתניהו בעד המהלך ואמר: "הכלכלה תיבלם אם לא ייכנסו פועלים. מגזר הבנייה והתשתיות מושבת. זה נזק של עשרה מיליארד שקלים בחודש". מזכיר הממשלה יוסי פוקס שב והדגיש כי נתניהו רוצה לאשר את הכנסת הפועלים "אבל נראה שאין פה את הרוב הדרוש", ציין.
