שופט ליגת העל בכדורגל ניב שטייף (28), המשרת כלוחם במילואים בגבול הצפון, נפצע קשה ביום שישי מירי שבוצע מלבנון לעבר מוצב צה"ל במרחב מתת שבגליל העליון. הוא פונה במסוק אל המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ולאחר שנותח אושפז בהכרה ביחידה לטיפול נמרץ, ומצבו התייצב ומוגדר בינוני.
1 צפייה בגלריה
yk13709666
yk13709666
(ניב שטייף. בבית החולים ייצבו את מצבו | צילום: יאיר שגיא)
שטייף, בנו של שופט העבר שמואל שטייף, נכלל בסגל שופטי ליגת העל בשנתיים האחרונות. לצד עיסוקו כשופט, שטייף - בוגר הטכניון - הוא מהנדס מערכות מידע ועובד כאנליסט בחברת הייטק בת"א. המשחק האחרון בו שטייף שפט היה שבועיים לפני פרוץ המלחמה, בין מ.ס אשדוד למכבי פ"ת. הוא מסומן באיגוד כשופט עם פוטנציאל גדול מאוד לעתיד.
בסרטון שצולם לפני שנה באיגוד השופטים סיפר שטייף: "אני שופט מגיל 15. הגעתי לזה כי אבא שלי היה שופט. במקום ללכת למגרש כאוהד ביציע וללמוד לאהוד קבוצות, אני למדתי להגיע, ללבוש חולצה שחורה ולהסתכל על השופט. ככה התחלתי וככה מגיל אפס, עד שביום שיכולתי ללכת לקורס שופטים - נרשמתי. הג'וק הזה כבר נכנס בי באופן די טבעי. לגדול בבית של כדורגל, בין אם לאבא שחקן ובין אם אצלנו, בעולם השיפוט שלנו, זה עמוק. זה בכל דבר, בכל שיחה, בכל נושא".
שטייף סיפר גם על האתגרים בשיפוט: "כמו ששחקן יחמיץ פנדל בדקה ה־90 והקבוצה תפסיד, שופט שמפספס פנדל לא יישן בלילה שבוע ולא יצליח ללכת לעבודה, אלה החיים שלנו".
איגוד השופטים איבד בתחילת המלחמה שני שופטים צעירים, בן רובינשטיין ואיתי רון ז"ל, ומספר שופטים נוספים נמצאים בקו הראשון. מנכ"ל איגוד השופטים יריב טפר, שביקר את שטייף יחד עם יו"ר הוועדה המקצועית לירן וקסברגר, סיפר: "ניב חזק מאוד, חיובי, אנחנו מאמינים שהוא ייצא מזה בצורה טובה כמה שאפשר. אני מכיר את ניב מהרגע שהגיע לאיגוד השופטים ב־2010, בחור מקסים, מלח הארץ, איכויות בכל תחום שלא תיגע, שכלית, פיזית, חבר נהדר לחברים שלנו, בן נהדר למשפחה שלו, לא סתם הוא בחוד החנית של צה"ל. מבחינתי הוא חוזר אלינו כמה שיותר מהר".
ממינהלת הליגות הוסיפו: "אנו מחזקים את שמואל שטייף, שולחים לניב חיבוקים וחיזוקים ומאחלים לו ולכל הפצועים החלמה מהירה. מחזקים את צה"ל וכוחות הביטחון ברצועת עזה ובגבול הצפון".

באיירן ויונייטד הושפלו, אסטון וילה בטירוף

ביום שלישי מנצ'סטר יונייטד תארח את באיירן מינכן במחזור האחרון של ליגת האלופות, למשחק שרק ניצחון בו יוכל להעלות את השדים האדומים לשמינית הגמר (וגם לא בטוח שיספיק). איך הן מגיעות למשחק? רע. באיירן (דניאל פרץ לא נכלל בסגל) נראתה גרוע מתמיד ב־5:1 בפרנקפורט, אבל המצב של יונייטד חמור בהרבה, כי ההתמוטטות שלה הגיעה לנקודת שפל עם 3:0 שספגה מבורנמות', הפעם הראשונה בהיסטוריה שהיריבה הצנועה מנצחת באולד טראפורד.
אבל מהר מאוד באנגליה הפסיקו לדבר על יונייטד ועברו לאסטון וילה. מה שהקבוצה של אונאי אמרי עושה השנה פשוט מדהים, ובתוך שלושה ימים היא ניצחה בבית 0:1 את האלופה מנצ'סטר סיטי ואת סגניתה ארסנל (אתמול, משער של ג'ון מגין בדקה השביעית). ליברפול, שהשלימה בדקה ה־91 מהפך בחוץ מול קריסטל פאלאס וניצחה 1:2, היא זו שתופסת כעת את המקום הראשון (37 נקודות), אבל וילה (35) נצמדה אליה ואל ארסנל (36). זה היה ניצחון הבית ה־15 ברציפות של וילה בליגה, ולא רק שהיא טסה להשתתפות בליגת האלופות, אלא שכרגע היא גם חזק מאוד במאבק האליפות.
מדובר בתיקון רציני עבור אמרי. סביר להניח שהמאמן הספרדי היה מרוצה במיוחד מהנקמה בתותחנים, שהביאו אותו ב־2018 כיורש של ארסן ונגר ונפרדו ממנו אחרי שנה וחצי. גם בפ.ס.ז' לא הלך לו חלק, והזירה היחידה שבה תמיד הרגיש בנוח הייתה הליגה האירופית - שלוש זכיות עם סביליה ואחת עם ויאריאל. כעת הוא הרכיב כוח פנטסטי בווילה, החל מאלוף העולם הארגנטינאי אמיליאנו מרטינס שעומד בשער ועד חלוץ נבחרת אנגליה אולי ווטקינס בחוד. טוטנהאם איבדה את המומנטום, הסגל של ניוקאסל הרוס מפציעות, והתוצאות האחרונות מלמדות על כך שהכל אפשרי מבחינת וילה.

השיא של הכוכב

עם ניצחון 1:3 על לוצ'אני, הכוכב האדום בלגרד של ברק בכר ועומרי גלזר שברה את השיא העולמי של ריאל מדריד, שיצירתו התחילה הרבה לפני העידן הישראלי: עבור אלופת סרביה זה היה המשחק הביתי ה־123 ברציפות ללא הפסד בליגה, כשהאחרון הגיע ב־2018.
מונדיאל הנשים. פיפ"א קיבלה שלוש הצעות לאירוח הטורניר ב־2027: ברזיל, הצעה משותפת של ארה"ב ומקסיקו, ואחת של גרמניה, בלגיה והולנד.